האם לבנון תיגרר לעימות צבאי בשם אינטרסים זרים? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם לבנון תיגרר לעימות צבאי בשם אינטרסים זרים?

האם לבנון תיגרר לעימות צבאי בשם אינטרסים זרים?

מבט על, גיליון 339, 4 ביוני 2012

English
יורם שוייצר
עוז גרטנר
על אף הצהרותיו הלוחמניות של חזבאללה והיערכותו הנמשכת לקראת עימות צבאי עם ישראל, רוב אזרחי לבנון מסתייגים מסבב אלימות נוסף נגדה, זאת בעקבות נסיגתה המלאה של ישראל מלבנון וההכרה הבינלאומית בעובדה זו וכן בשל המחירים הכלכליים והפיסיים אותם נאלצו לספוג אזרחי לבנון כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה, אליה נגררו בעל כורחם בידי חזבאללה. ברור, כי עימות חדש בין ישראל לחזבאללה, בו יפעיל הארגון את מערך הטילים הרחב שברשותו, צפוי לגרום לפגיעה גם בצד הישראלי.

דברי האיום שהשמיע השבוע עלי לארג'יאני, יושב ראש הפרלמנט האיראני ואחד האנשים המקורבים ביותר למנהיג איראן, כי התקפה של המערב בראשות ארצות הברית על בת-בריתה סוריה, תביא לתקיפת ישראל, מהווה שלב נוסף בניסיונותיה של איראן להרתיע את המערב ואת ישראל מפני תקיפה צבאית נגדה. למרות שלא ניתן להעריך את מידת נכונותה של איראן להירתם בפועל לעזרת שותפיה ובני חסותה, נראה כי הכלים העיקריים העומדים לרשותה הם בעיקר באמצעות שלוחיה השונים, ובראשם חזבאללה הלבנוני. חזבאללה, המקיים, בתיאום עם איראן, שיתוף פעולה אסטרטגי הדוק עם הנשיא בשאר אסד, המצוי תחת ביקורת בין ערבית ובינלאומית נוקבת בשל דיכויו הברוטאלי את בני עמו, כבר הצהיר בפומבי על תמיכתו בפעולותיו של המשטר הסורי ובמשתמע גם במעשי הדיכוי שלו. לפיכך, במידה שאיראן פטרוניתו תחליט לממש את הצהרת לארג'יאני יתכן שהארגון יונחה לפעול – לצד איראן וסוריה – נגד אויביה ובכלל זה גם נגד ישראל. חיזוק להערכה זו התקבל בימים האחרונים מדברי האיום שהשמיע נסראללה כלפי גורמי אופוזיציה בסוריה בעקבות חטיפת אזרחים שיעים בדמשק. עוד קודם לכן, בנאומים שנשא נסראללה במהלך מאי 2012 לציון שיקום שכונת דאחייה ולציון 12 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, הוא התרברב במאגר הרקטות של הארגון וכן ביכולותיו של ארגונו לפגוע בכל נקודה בישראל, כולל בתל אביב.

על פי הערכת גורמי ביטחון בישראל, עומד כיום לרשות חזבאללה מערך צבאי מסודר המונה מעל עשרת אלפים לוחמים וכ-60 אלף רקטות לטווחים שונים, בעלות כושר נזק רחב יותר וטווח פגיעה מדויק יותר מאלה שעמדו לרשות הארגון במלחמת לבנון השנייה. יתר על כן, הארגון פרש את כוחותיו על פני עיירות ובכ-160 הכפרים השיעים בדרום לבנון, בצפון הליטני וב-בקאע, תוך שימוש בבתי התושבים כמעוזי לחימה. הדבר נעשה כך שרקטות מאוחסנות בקומת המרתף, מעליה - מגורי משפחה, קומה שלישית נוספת משמשת כמפקדה ובקומה העליונה משכנים משפחה נוספת.

על אף הצהרותיו הלוחמניות של חזבאללה והיערכותו הנמשכת לקראת עימות צבאי עם ישראל, רוב אזרחי לבנון מסתייגים מסבב אלימות נוסף נגדה, זאת בעקבות נסיגתה המלאה של ישראל מלבנון וההכרה הבינלאומית בעובדה זו וכן בשל המחירים הכלכליים והפיסיים אותם נאלצו לספוג אזרחי לבנון כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה, אליה נגררו בעל כורחם בידי חזבאללה. ברור, כי עימות חדש בין ישראל לחזבאללה, בו יפעיל הארגון את מערך הטילים הרחב שברשותו, צפוי לגרום לפגיעה גם בצד הישראלי. אולם, התגובה הישראלית תביא לפגיעה קשה ביותר במדינה הלבנונית תוך גרימת הרס ניכר לתשתיותיה ולא רק ביעדים הקשורים ישירות בארגון. הדבר הובהר היטב ובפומבי מפי בכירים ישראלים לתשומת ליבה של ממשלת לבנון, שחזבאללה הינו הציר המרכזי בה. לתושבי לבנון ברור, כי סבב לוחמה נוסף יגרום גם לפגיעה חמורה בכלכלתה, המבוססת על מערכת בנקאית מפותחת, השקעות זרות ותיירות, ותערער את המצב הפוליטי הבלתי יציב ממילא, השורר במדינה. כך, בנוסף לחילוקי דעות הקיימים בין המחנות הפוליטיים השונים ובכלל זה בתוך הקואליציה הבלתי יציבה שמרכיבה את ממשלת לבנון הנוכחית, גורמת המלחמה הפנימית בסוריה למתחים בין העדה הסונית, המזדהה עם המורדים, אל מול חזבאללה והעדה השיעית התומכת במשטרו של אסד. ביטוי למתח הזה ניתן למצוא במהומות שאירעו לאחרונה בטריפולי לאחר הריגתם של שני אנשי דת סונים על ידי כוחות צבא לבנון. אלה גררו האשמות קשות מצד נציגים מהעדה הסונית כלפי צבא לבנון על חדירת אנשי חזבאללה לשורותיו. בנוסף, ארגון חזבאללה, על אף התעצמותו הפוליטית והצבאית, סובל מבעייה תדמיתית קשה במדינה: קביעתו הנחרצת של הטריבונל המשפטי הבינלאומי המיוחד באשר לאחריות אנשי חזבאללה בכירים לרצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, חרירי, וניסיונות חיסול נוספים של הארגון נגד יריבים פוליטים נוספים בלבנון, מהווים אות קלון עבורו. יתר על כן, תמיכתו ושיתוף הפעולה שלו עם שלטון אסד מהווים בקרב הרחוב הערבי הוכחה לצביעות הארגון, אשר תמך במאורעות "האביב הערבי" ועודד אותם, וחושפת בפומבי את היותו קבלן משנה של אינטרסים זרים המנוגדים לאינטרס הלבנוניים והערביים כאחד. כל אלו ועוד, מהווים נדבך מרכזי בחששותיהם של אזרחי לבנון מפני סבב אלימות נוסף, שעלול לגרור אותם למלחמת חורבן בשל האינטרסים של המשטר השיעי-איראני ושל המשטר ה-עלאווי הסורי, אשר טובח באזרחיו. ברור להם, כי במקרה של עימות צבאי, הם עצמם יספגו את מרב האש והפגיעה מצד ישראל, כפי ששב והבהיר השבוע מפקד פיקוד הצפון בהרצאה שנשא בכנס אקדמי לציון יום השנה השישי למלחמת לבנון השנייה.

למרות הסתייגות אזרחי לבנון ועל אף ההערכה הרווחת בישראל, כי חזבאללה אינו שש להעמיד את כוחו הצבאי בפני מבחן מעשי בשל המחיר הכבד הצפוי בנפגעים, בתשתיות ובנכסים, אותו ישלם, יתכן כי התלות הרבה שלו באיראן, ומעורבותם הישירה של גורמי משמרות המהפכה, השוהים בלבנון בפעילותו לא יותירו לנסראללה מרחב תמרון רב במידה שיקבל הנחיה מטהרן לפעול נגד ישראל עבור האינטרסים שלה או של סוריה. כך, למרות שנסראללה כבר הודה לאחר מלחמת לבנון השנייה שלא צפה כראוי את תגובתה הקשה של ישראל, הוא עלול לגרור שוב את האזור לעימות צבאי שתוצאותיו הפעם צפויות להיות קשות ביותר ללבנון וללבנונים כפי שעולה בברור מפי דוברים ישראלים בכירים ביותר. נותרה, אם כן, השאלה - האם נסראללה, שכבר כשל בהערכתו בעבר, גורר הפעם ביודעין את לבנון ואת ארגונו להתאבדות פוליטית וכלכלית. יתכן שהמענה לכך הוא שגורלו של העם הלבנוני אינו נתון עוד בידיו וכי האינטרסים הלאומיים שלו הופקעו לטובת אינטרסים של מדינות זרות, שידי ארגון השליח שלהן עושות בלבנון כבתוך שלהן.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםלבנון וחזבאללהמלחמת לבנון השנייה
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Stringer/dpa via Reuters Connect
"שאגת הארי" – מלחמת חזבאללה על שרידותו
מדוע החליט הארגון המוחלש לפתוח חזית נגד ישראל לאחר תקיפתה באיראן, כיצד שונה המערכה הזו ממערכות קודמות בצפון – ואיך צריכה ישראל לפעול?
23/03/26
REUTERS
צבא לבנון – האתגר לישראל נוכח הפער בין החזון למציאות
צבא לבנון הינו החולייה החלשה בדרך למימוש חזונה של ההנהגה החדשה בלבנון, החותרת לתיקון ושיקום המדינה. היבט מרכזי ביישום החזון הוא איסוף כלל הנשק שבידי המליציות, ובראשן חזבאללה, והעברתו לידי צל"ב. יעד זה תואם את העניין הישראלי בלבנון כמדינה ריבונית ומתפקדת ובקיומה של כתובת מדינתית אחראית בה, בעלת מונופול על הנשק באמצעות צבא חזק, המייצג את כל הגורמים הנאמנים לה. מכאן שלישראל וללבנון אינטרס משותף בחיזוק צל"ב על מנת שיוכל לממש את החלטות הממשלה, תוך ניצול חולשתם של חזבאללה ואיראן, שצפוי שתעמיק בתום מלחמת "שאגת הארי". הפער הניכר בין חזונה של הנהגת לבנון, אשר בא לידי ביטוי בהחלטותיה נגד חזבאללה עד כה, לבין חוסר היכולת לממשו, מהווה אתגר לישראל. מסמך זה מציג את הכשלים בתפקוד צל"ב והוא מסוכם בהמלצות למדיניות הישראלית בעקבות המערכה הנוכחית. זאת, הגם שהוא נכתב בזמן המלחמה ואין וודאות כיצד היא תסתיים. חשיבותו נובעת גם מהצורך להיערך לקראת כינוס הועידה הבינלאומית בפריס שתתמקד בחיזוק צל"ב, אשר מועדה נדחה לראשית חודש אפריל.
10/03/26
Shutterstock
עוד מערכה בלבנון: נתיב לשלום?
האם ביכולתו של העימות המחודש מול חזבאללה להביא לפריצת דרך דיפולמטית בין ירושלים לביירות?
05/03/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.