פרסומים

ביטחון מערכת החשמל תלוי באופן מכריע בקיומה ובהפעלתה של תפיסה מערכתית כוללת לגבי המרכיבים השונים של מערך התשתיות הלאומיות בכלל, ושל אספקה בטוחה של אנרגיה זמינה וזולה לצרכיה האזרחיים והצבאיים של מדינת ישראל בפרט. תפיסה כזו אינה קיימת בישראל, ומן הראוי שתגובש בהקדם ובאורח שיהיה מוסכם על המעורבים בעניין. זו אחריותם המלאה של ממשלת ישראל ושל המשרדים הקשורים בתחום החשמל: משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומשרד הביטחון (רשות החירום הלאומית – רח"ל). המענה המערכתי לחירום צריך להתבסס, במידה מרבית, על המענה בשגרה ועל יכולת גמישה ומהירה של מעבר משגרה לחירום.

עיקרי המחקר

נתוני הבנק העולמי מצביעים על כך שצריכת החשמל לנפש בישראל בשנת 2011 הייתה גבוהה מצריכת החשמל לנפש במרבית מדינות העולם, לרבות במספר מדינות אירופיות (צ'כיה, דנמרק, איטליה, ספרד). היא הייתה כ־7,000 קוט"ש לשנה.  דומה לצריכה בצרפת, בגרמניה ובהולנד ונפלה מצריכת החשמל באוסטרליה, בקנדה, בדרום קוריאה ובארצות הברית. המגזר הגדול ביותר בצריכת החשמל במרבית מדינות העולם המפותח הוא המגזר התעשייתי. חלקו של מגזר זה בכלל צריכת החשמל הוא כארבעים אחוזים ומעלה. בישראל, לעומת זאת, התעשייה צורכת פחות מ־25 אחוזים, והמגזר הביתי צורך כשלושים אחוזים — בדומה לחלקו בצריכה של המגזר המסחרי־ציבורי. פירוש הדבר הוא שתלותו באספקת החשמל של המגזר הביתי, שהוא עיקר ליבתו של העורף הישראלי ומתאפיין בכך שהוא נטול בדרך כלל אמצעי אספקת חשמל חליפיים, היא גבוהה במיוחד.

עבודה זו כוללת מספר חלקים. החלק הראשון עוסק במיפוי האיומים המרכזיים על ביטחון מערכת החשמל בישראל. במסגרת זו זוהו ונותחו כאן ארבעה איומים מרכזיים:

• התקפות טילים ורקטות; 
• אסונות טבע ושינוי אקלים; 
• סייבר; 
• דופק אלקטרו־מגנטי. 

לא נותחו בעבודה זו סיכונים של תקלות פנימיות במערכת החשמל, שמקורן אינו בגורמים חיצוניים, הגם שתחום זה ראוי אף הוא להתייחסות רצינית. 

החלק השני של המחקר מציג בתמצית את הניתן ללמוד ממדינות העולם בתחום ההגנה על תשתיות מערכת החשמל. החלק השלישי מציג, כרקע לניתוח ולמען אלה שאינם בקיאים ברזי החשמל, מספר מושגי יסוד בתחום המקצועי של מערכת החשמל הארצית, וסוקר בתמציתיות את המבנה של מערכת זו בישראל, הנמצאת בשנים האחרונות בהתפתחות מואצת ובתהליכי שינוי ניכרים. החלק הרביעי של העבודה עוסק במענים האפשריים — חלקם קיימים כבר כיום וחלקם עדיין לא — לאיומים שפורטו בחלק הראשון. חלק מהאיומים ניתן למנוע, או להקטין את הסתברות פגיעתם או את היקף נזקיהם, בעוד שאיומים אחרים לא ניתן למנוע, אך ניתן בהחלט להקטין את פגיעתם, ובעיקר לקצר את משך ההתאוששות והחזרה לשגרה לאחר התרחשותם. החלק החמישי והאחרון כולל המלצות לשיפור ביטחונה של מערכת החשמל ועמידותה בשעת חירום.

פרק 1 האיומים על מערכת החשמל ומשמעויותיהם

רקע 

ההבחנה המסורתית בין אסונות טבע ובין מצבי חירום מעשי ידי אדם מעוררת שאלות רבות במציאות המודרנית. בתוך כך ניתן לשאול האם פגיעה במבנים ובתשתיות שונות, כולל במערכת החשמל, כתוצאה מהתרחשותה של רעידת אדמה הרסנית, צריכה להיות מסווגת כ"אסון טבע" או כ"אסון מעשה ידי אדם". התשובה הרווחת כיום נוטה לייחס מידה רבה של אחריות לפרטים, לארגונים השונים ולמוסדות ממשל, שכן אלה "לא נערכו", "לא מנעו", ו"לא צפו" את התרחשותו של התסריט שהתקיים הלכה למעשה, וגם לא עשו את הנדרש כדי למנוע את הנזקים בגוף ובנפש הנובעים ממנו. 

בנסיבות אלו יש חשיבות מיוחדת לבחון את המשמעויות וההשלכות של סיכונים אלה על התשתיות הלאומיות הקריטיות, שללא הגנה נמשכת ואיתנה עליהן לא ניתן לנהל בימינו חיים נורמליים וברציפות תפקודית סבירה. הנושא המכריע בהקשר זה הוא התלות ההדדית של התשתיות החיוניות בינן לבין עצמן, ובמרכזן תעשיית החשמל, המהווה מכלול קריטי בכל מאמץ לאומי או בין־לאומי להגנה על המערכות מפני האיומים השונים.13 זו הסיבה מדוע ביטחון מערכת החשמל הפך למרכזי כל כך בחקר אסונות המוניים ברמה הבין־לאומית, כאשר ארצות הברית, למודת ההפרעות, התלויה מאוד באספקת חשמל סדירה, מובילה את הלמידה והמחקר.14 בישראל יש התחלות מעטות של עיסוק אקדמי ואחר בסוגיה חיונית זו.

האיום הקינטי: טילים ורקטות

מלחמות ועימותים צבאיים עם גורמים יריבים אינם נדירים בישראל, ובמסגרתם נפגעת גם האוכלוסייה האזרחית של המדינה.16 הסיכון הפוטנציאלי לתשתיות של ישראל, כולל מערכת החשמל, ילך ויגבר עם השנים בשל שיפור יכולת הדיוק של הטילים המצויים בידי הגורמים היריבים17 והגידול במאגר הטילים שמחזיק האויב. אחת התזכורות האחרונות למקור סיכון זה הייתה מלחמת לבנון השנייה והעימות עם חזבאללה בקיץ 2006.18 מוקד העימות בשנים האחרונות הוא עם חמאס ברצועת עזה, שהתבטא בסבבי לחימה בחורף 2008-2009( מבצע "עופרת יצוקה"), בנובמבר 2012( מבצע "עמוד ענן"( ובקיץ 2014( מבצע "צוק איתן"). 

תקיפה מסיבית אפשרית של טילים, גם מדויקים, על מתקני הייצור, ההולכה וההשנאה של מערכת החשמל אינה מביאה בהכרח להפרעה מתמשכת באספקת חשמל, גם אם יש לקחת אפשרות זו כסיכון משמעותי המחייב התייחסות.  התפיסה הגורסת כי התקציב יושת על המפעלים החיוניים עצמם נראית כבלתי ריאלית, כפי שהתברר לגבי שאלת המיגון של מתקני הגז הטבעי בים התיכון. שאלה זו מחייבת התייחסות רצינית, שתכלול את הערכת הנזק הצפוי למשק מפגיעה משמעותית באספקת החשמל ומהפסקה ארוכה בה.

אסונות טבע ושינוי אקלים

האתגר המשמעותי ביותר בתחום אסונות הטבע העלול לעמוד בפני מדינת ישראל היא רעידת אדמה הרסנית, במיוחד אם תהיה מלווה בגלי צונאמי. ישראל עלולה להיות חשופה לפגעי טבע נוספים, כתוצאה מהשפעה של שינויי אקלים, כמו סופת השלג שאירעה בדצמבר 2013 ,וכן מקרים של עומס חום כבד. הקושי והמורכבות של הפסקת חשמל במשך מספר ימים לתושבים רבים הם ברורים, אך אין מדובר בהכרח במצב חירום לאומי ברמה ארצית. 

רעידת אדמה הרסנית

רעידת אדמה הרסנית עלולה לגרום למצב חירום רחב היקף ברמה הלאומית. רעידה כזו עלולה להביא בעקבותיה, מלבד גלי צונאמי, גם אסונות טכנולוגיים נוספים ולפגוע בתשתיות רבות. בשטחה של מדינת ישראל עובר בקע ים המלח )השבר הסורי־אפריקאי(, אשר מפריד בין הלוח הטקטוני הערבי לבין הלוח האפריקאי.

אין ספק כי רעידת אדמה הרסנית עלולה להציב בפני מדינת ישראל אתגר מורכב ורב־ממדי שהיא טרם התנסתה בו, הטומן בחובו, לצד האתגרים המעשיים הברורים, גם אתגרים תודעתיים — מרמת הפרט, דרך רמות המשפחה, הקהילה והארגון ועד רמת המדינה.

רעידת אדמה עלולה להיות מלווה בהרס משמעותי של תשתיות חשמל, שישאיר מאות אלפים ללא חשמל לתקופה ארוכה, גם אם בתיהם לא ייהרסו וניתן יהיה להתגורר בהם. 

להלן תמצית הערכת נזקים לתשתיות בתחום החשמל כתוצאה מרעידת אדמה שתתרחש בצפון המדינה, באזור השבר הסורי־אפריקאי.

תשתיות ייצור החשמל העיקריות באזור הצפון הצפויות להיפגע במקרה זה הן תחנות הכוח הקיטוריות בחיפה ובחדרה וטורבינות הגז בתחנות חגית, אלון תבור וקיסריה:

1. תחנת הכוח בחיפה היא תחנה קיטורית, ישנה יחסית, הממוקמת קרוב לנמל. עוצמת הרעש שהתחנה תספוג גבוהה יחסית, ולכן אנו מניחים שהיא תסבול מנזקים משמעותיים, שימנעו ממנה לייצר חשמל למשך מספר חודשים. תחנת הכוח בחדרה מרוחקת יחסית ממוקד הרעש. על פי הערכות המכון הגיאו־פיסי, העוצמה )intensity )באזור התחנה תהיה 7 בסולם ריכטר, ורוב מרכיביה אמורים לעמוד ברעידת אדמה בעוצמה כזו, ואף בעוצמה גבוהה יותר. לפיכך, ההנחה היא שגם אם התחנה בחדרה תינזק, היא תוכל להמשיך לייצר חשמל תוך שעות עד ימים ספורים. 
2. עוצמת הרעש בטורבינות הגז באלון תבור, בחגית ובקיסריה צפויה להיות 8 בסולם ריכטר. תחנות אלו אמורות לעמוד ברעש בעוצמות ברמה כזו. ההנחה היא שייגרמו בהן נזקים שישביתו את הטורבינות למספר ימים עד שבועות ספורים, אך רובם לא יהיו ברכיבים שעשויים להשבית את פעילות הטורבינה לתקופה ארוכה (שבועות רבים עד חודשים).

שינוי אקלים

שינוי אקלים בעקבות ההתחממות הגלובלית צפוי להשפיע על מערכות אקלימיות, סביבתיות, חברתיות, כלכליות וגיאו־פוליטיות, הן בצורה מצטברת והן בשל אירועי קיצון. בדוח ההערכה החמישי של "הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC) נקבע כי ההתחממות של מערכות אקלימיות היא חד־משמעית. עוד דווח כי מאז 1950 נצפו אירועים שלא התרחשו במאות קודמות: האטמוספירה והאוקיאנוסים התחממו, כמויות השלג פחתו, גובה פני הים עלה, וריכוזי גזי החממה עלו. כל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם יותר על פני כדור הארץ מאשר עשורים קודמים מאז שנת 1850. בחצי הכדור הצפוני, שלושים השנים שבין 1983 ל־2012 היו חמות יותר מאשר 400,1 השנים שקדמו להן. מאז אמצע המאה ה־19 ,מפלס פני הים עלה במהירות גדולה יותר מהקצב הממוצע באלפיים השנים האחרונות. 

צונאמי

המידע על אירועי צונאמי שפקדו את חופי ישראל הינו מצומצם, דבר המקשה על הערכת הסיכון העתידי של תופעה זו. על פי עבודה שהוכנה במכון הגיאולוגי הישראלי, הסיסמו־טקטוניים של הקשת היוונית והקפריסאית הוגדרו כמקורות העיקריים לרעידות אדמה מחוללות צונאמי בחופו המזרחי של הים התיכון. בחינה של תרחישי צונאמי כתוצאה מרעידות אדמה באזורים רחוקים יותר, כמו דרום איטליה ושולי היבשת בצפון־מערב אפריקה, מעלה שהם אינם מהווים איום חמור על חופי הארץ. לפי אותה עבודה, סיכון משמעותי טמון גם ברעידות אדמה שמקורן במערכת העתקי ים המלח. הסיכון באירועים כאלה נובע מיכולתן של רעידות כאלו לגרום בעקיפין לגלישות תת־ימיות גדולות במדרון היבשת במזרח הים התיכון, אשר יגרמו לצונאמי מול החוף הישראלי. למעשה, קרוב לשמונים אחוזים מכלל אירועי הצונאמי ההיסטוריים בארץ ישראל התרחשו במתווה דומה. 

איומי סייבר

איום הסייבר הפך בשנים האחרונות לבעיה גלובלית. ההבנה כי הפגיעה ברשת המחשבים עלולה לגרום לנזק כבד, ואף לשבש ולשתק מדינה, הביאה לניסיון למצוא נוסחה אחידה המוסכמת על מדינות המערב להתמודדות עם איומי הסייבר, ובכלל זה באשר לאופן שבו ניתן או מותר להתגונן או לתקוף. 

איום הסייבר על מדינת ישראל

איום הסייבר על מדינת ישראל הפך בעשור האחרון לאיום ממשי ומתמשך. ההתמודדות עם איומי הסייבר בישראל הפכה להיות חלק אינטגרלי במאבק הסמוי והגלוי עם מדינות אויב, ארגוני טרור  וארגוני פשיעה. שכלול היכולות במלחמה בלתי פוסקת זו הביא לכך שישראל הינה כיום אחת המדינות המובילות בתחום הגנת הסייבר ואבטחת המידע. עדות לכך הינה קיומן של חברות הזנק ישראליות רבות, דוגמת Ark Cyber ,ו־Trustier ,הזוכות למוניטין בין־לאומי. 

איום הסייבר על מערכת החשמל במדינת ישראל 

ההתפתחות המואצת של המרחב הקיברנטי, לצד המוטיבציה של מדינות אויב וארגוני טרור להסב פגיעה לישראל, מחזקות את ההנחה כי התשתיות הקריטיות והרגישות של המדינה, דוגמת מערכת החשמל, מהוות מטרה מרכזית להתקפות סייבר. איום הסייבר הפך בשנים האחרונות לבעיה מרכזית עבור חברת החשמל. חלק נכבד מן התקיפות מבוצעות על ידי מדינות שיש להן אינטרס לפגוע בישראל ובתשתיותיה הלאומיות, בהן איראן. במקביל, ישנם ארגוני טרור אנטי ישראליים, כגון חיזבאללה, המנסים לפגוע בתשתיות הקריטיות, ובהן מערכת החשמל. 

שגרת ההתמודדות של חברת החשמל עם התקפות הסייבר משתנה בהתאם למצב המדיני באזור. כאשר ישנה התארגנות של קבוצות טרור ותומכיהן לפגוע במדינת ישראל בנקודת זמן מסוימת, מספר התקפות הסייבר על חברת החשמל עולה פי כמה לעומת תקופות "רגועות" יותר. עצימותן של התקפות הסייבר מגיעה לעיתים לממדים כאלה, עד שחברת החשמל נאלצת להתמודד עם כ־10,000 תקיפות מידי שעה. 

הפתרונות הקיימים בשוק מתייחסים בעיקר לחדירות לא מורשות מן החוץ, ומספקים מענה משמעותי אך לא הרמטי. לעומת זאת, הסוגיה הנדונה כאן מתייחסת לחדירה שנוצרה בעקבות אישור המשתמש )כאמור, מתן הרשאות בהתקנת משחק( ועל מכשירו הפרטי. אין להקל ראש בחדירה למכשירו הפרטי של העובד. ההאקר יכול בקלות רבה יחסית: 

1. לשלוף מידע פרטי המצוי במכשיר )סיסמאות, תמונות וכדומה(. 
2. לאתר את מיקום העובד על גבי מפה (ניצול נקודות תורפה בפריסה הגיאוגרפית). 
3. להפעיל מרחוק בסתר את מיקרופון המכשיר ולהקליט את כל המתרחש בישיבות סגורות. 
4. להשתמש מרחוק במצלמת המכשיר כדי לצלם באמצעותה מתקנים סודיים, קודי גישה לכספות ולדלתות וכדומה. 
5. להצניע את קיום "הסוס הטרויאני", ואז להפעיל בבת אחת את כל "הסוסים" הנסתרים במספר גדול של מכשירים כדי לבצע מתקפה משולבת.

סכנות אלו מחייבות נקיטת גישה מערכתית אשר תספק הגנה לפחות כל עוד המכשיר מחובר לרשת מבוקרת (רשת הסלולר או ה־WIFI בתוך הארגון). ההגנה חייבת להיות כזו שתזהה פריצה באופן מיידי על סמך התנהגות רשתית חשודה.

דופק אלקטרו־מגנטי (EMP) 

הפרעות אלקטרו־מגנטיות מהוות איום על הפעילות השוטפת של מערכת החשמל בישראל. להפרעות אלו שני מקורות עיקריים: 

• הראשון נובע ממזג אוויר חללי, המשפיע על השדה האלקטרו־מגנטי של כדור הארץ ויוצר דופק (המילה העברית לפוּלס) אלקטרו־מגנטי ארוך)המכונה E3) 
• המקור השני הוא פעולה זדונית, מעשה אדם, אשר יכולה ליצור דופק אלקטרו־מגנטי ארוך (EMP altitude High = HEMP )בעזרת פיצוץ גרעיני בגובה רב או דופק אלקטרו־מגנטי קצר (E1), כתוצאה משימוש בנשק (IEMI), המייצר הפרעות אלקטרו־מגנטיות ברדיוס קטן. 

קושי עיקרי בהתמודדות עם האיום של הפרעות אלקטרו־מגנטיות היא ההתנהלות השוטפת של גופים ממסדיים ופרטיים. נושא ההכנה המקדימה להתמודדות עם איום זה זוכה להתייחסות רבה, הקוראת לטיפול ולהשקעה בהתמודדות עם איומים אלה לפני יישום כל תוכנית עבודה. ההכרה בכך מעלה את הצורך במעורבותם של שורת גופים בכל מדינה, ובכלל זה בישראל: משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, רשות החשמל, חברת החשמל והמשרד לביטחון הפנים. כאשר אירוע אלקטרו־מגנטי התרחש כבר, היכולת לאתחל את פעילות מערכת החשמל תלויה במידה רבה בשחזור תפקודם של השנאים בתחנות המיתוג ובתחנות המשנה. ללא הגנה מספקת והקשחה של תשתיות אלו, האפשרות לאתחול מהיר של פעילות מערכת החשמל פוחתת באופן ניכר.

פרק 2 מערכת החשמל בישראל

פרק זה יסקור את המרכיבים העיקריים של מערכת החשמל בישראל, כבסיס לניתוח המשמעות וההשלכות של האיומים עליה, בהמשך לאלה שנסקרו בפרק הראשון. 

מרבית כושר ייצור החשמל של מדינת ישראל מרוכזת במספר נמוך יחסית של כעשרים אתרים; כלומר, רמת הפיזור הגיאוגרפי שלהם היא נמוכה. מובן כי רמת פיזור נמוכה מגבירה את החשיפה לאיומים שונים, במיוחד לאיומים שמקורם במעשי אדם, שכן תקיפה ממוקדת ויעילה של מספר נמוך יחסית של אתרים יכולה לגרום נזק משמעותי למערך ייצור החשמל במדינת ישראל. משמעות הדבר היא שהחשיפה הביטחונית של אתרים אלה היא גבוהה יחסית. בנוסף לתלות ההדדית של המתקנים במסגרת תעשיית החשמל, וגם בתעשיות הנלוות אליה, המזינות אותה ומוזנות על ידה, ניתן לאתגר את המערכות בקלות יחסית בתחום הקינטי ובתחום הסייבר. גם לאיומים מהטבע יש השפעות ניכרות בתא שטח נתון, קטן וצפוף מאוד כמו זה של מדינת ישראל.

נראה כי פגיעה באספקת הדלקים המשמשים לייצור חשמל תהיה בעלת ההשפעות הבאות: 

1. פגיעה באספקת הפחם תהיה בעלת השפעה בינונית. מצד אחד, קיים משקל גבוה מאוד של פחם בייצור החשמל, אך מצד שני, קיימים מאגרים המספיקים למספר קטן של חודשי ייצור בעומס מלא. 
2. פגיעה באספקת גז טבעי תהיה בעלת השפעה גדולה מאוד, בשל המשקל הגבוה של הגז הטבעי בייצור חשמל בשנים האחרונות והגברת התלות בו בשנים הקרובות. 
3. פגיעה באספקת סולר תהיה בעלת השלכה בינונית. הסולר מהווה משקל קטן בייצור החשמל בישראל, אך גם משמש כדלק הגיבוי למרבית יחידות ייצור החשמל
4. בנוסף, פגיעת סייבר ביחידת ניהול המערכת תשבש את פעילות תחנות הכוח, ובמיוחד את אלו שאינן מאוישות ותלויות בפעילותן בקיומה של תקשורת אמינה ותקינה. 

מערכת החשמל הנוכחית והעתידית

מבנה מערכות החשמל השתנה אך במעט במאה השנים האחרונות והוא עומד כעת בפני שינויים מפליגים. המערכת הנוכחית היא בעלת המאפיינים העיקריים הבאים: 

1. יחידות הייצור הן מועטות )כמה עשרות במקרה הישראלי, אם לא כוללים את המערכות הפוטו־וולטאיות(, כל אחת מהן היא גדולה )כמה עשרות או מאות מגה־ ואטים( והן מרוכזות במספר קטן של אתרים. 
2. זרימת ההספק החשמלי היא חד־כיוונית — מתחנות הכוח, דרך מערכות המסירה והחלוקה ועד לצרכנים.
3. הממשקים של מערכת החשמל למערכות חיצוניות — בעיקר מערכות שליטה ובקרה — הם מועטים, אפילו במערכת החשמל הישראלית, שהיא מתקדמת, בעלת רמת אוטומציה גבוהה ועתירת מחשוב. 

המבנה החדש של מערכות חשמל, הידוע בשם Grid Smart ,יבוא לידי ביטוי באופנים הבאים:

1. יחידות הייצור תהיינה רבות מאוד )אלפים ואף עשרות אלפים במקרה הישראלי(. מרביתן תהיינה קטנות )קילו־ואטים בודדים או עשרות קילו־ואטים(, וממוקמות סמוך לאתרי הצריכה. 
2. זרימת ההספק החשמלי תהיה דו־כיוונית, לעיתים מתחנות הכוח הגדולות לצרכנים ולעיתים ממערכות הייצור הקטנות, הממוקמות באתרי הצריכה, לרשת החשמל, וממנה לצרכנים אחרים, דרך רשת החשמל.
3. הממשקים של מערכת החשמל למערכות חיצוניות יהיו רבים מאוד, אפילו ברמת המכשיר החשמלי הביתי הבודד. מכשיר זה יצויד במרכיב שיאפשר תקשורת עמו. 

לשינויים צפויים אלה השלכות רבות על ביטחון מערכת החשמל — חלקן לטובה וחלקן לרעה. למשל: 

1. סביר להניח כי פגיעה מכוונת במספר גדול מאוד של יחידות ייצור תהיה קשה הרבה יותר מאשר פגיעה במספר קטן של תחנות כוח. 
2. ריבוי הממשקים יאפשר לקבל אינדיקציה מהירה יחסית על תקלות במערכת החשמל, אך במקביל יגביר את חשיפתה של המערכת להתקפות סייבר.

פרק 3 המענה לאיומים על מערכת החשמל בישראל

פרק זה יסקור את המענים הקיימים במערכת החשמל בישראל ובסביבתה לאיומים שהוצגו בפרק הראשון. אין המדובר בתקלות טכניות בתוך המערכת עצמה, שאף הן עלולות לגרום להפסקת חשמל ארוכה. תקלות אלו מחייבות התייחסות קפדנית של הממונים על המערכת החשמל בישראל. 

העלות המשוערת של פרויקט למיגון מערכת החשמל בארץ נגד מגוון ההשפעות של הפרעות אלקטרו־מגנטיות נאמד בסכום של שלושים עד ארבעים מיליון דולר לרמת הגנה א' וכמאתיים מיליון דולר לרמת הגנה ג', לפרויקט שיארך בין שלוש לחמש שנים. נתונים אלה מבוססים על מחקר משנת 2013 אשר בחן אסטרטגיות התמודדות ומיגון מפני הפרעות אלקטרו־מגנטיות על מערכת החשמל "אדיסון" בדרום קליפורניה,78 כמו גם על מחקר נקודתי ומעמיק שנערך בישראל בשנת 2011 על ידי המשרד לאנרגיה, מים ותשתיות לאומיות, בשיתוף עם המדען הראשי והמועצה לביטחון תשתית אנרגיה, וכן על מספר פרויקטים נוספים. בהתחשב בעובדה שמערכת החשמל עובדת כמקשה אחת, תכנון מקדים של מיגונה יאפשר חיסכון בעלויות. על פי המחקרים שהוזכרו לעיל, עלות התכנון של מערכות אלקטרוניות המוגנות מהפרעות אלקטרו־מגנטיות מהווה תוספת של אחוז אחד עד חמישה אחוזים בלבד לעלות התכנון הכוללת של אותן מערכות.

פרק 4 מה ניתן ללמוד מהניסיון הבין־לאומי?

ביטחון רשת החשמל והתשתיות הקריטיות האחרות מהווה סוגיה גלובלית מרכזית ואקטואלית. פגיעה ברשת החשמל של פקיסטן בינואר 2015 ,אשר הותירה שמונים אחוזים מתושבי המדינה ללא חשמל, והפסקת חשמל המונית ב־45 מבין 81 הפרובינציות של טורקיה במארס 2015 היו שני אירועים שהבליטו בעת האחרונה ביתר שאת את חשיבותו של הנושא.

ארצות הברית נמצאת כיום בעמדה מובילה ברמה הגלובלית בנושא ביטחון רשת החשמל, ולפיכך מהווה את המקור העיקרי ללמידה. בשנת 2013 פרסם המשרד לביטחון המולדת את הגרסה המעודכנת של התוכנית להגנת תשתיות לאומיות — 2013 NIPP. תוכנית זו מפרטת כיצד על הממשל ועל גורמים במגזר הפרטי בארצות הברית לפעול יחדיו כדי לנהל סיכונים. סוגיות הליבה הן אותן סוגיות, ולכן מוצע לבחון לעומק כיצד ניתן לעשות שימוש מותאם, גמיש ומושכל בתובנות האמריקאיות גם במציאות הישראלית.

פרק 5 מסקנות המחקר

בדוח מבקר המדינה 65 ב' מדצמבר 2014 קבע המבקר, בין היתר, את הדברים הבאים: "נושא מרכזי וחשוב בדוח הוא מיגון המתקנים הרגישים בישראל כנגד האיום עליהם. בביקורת זו נבדק גם תיקון הליקויים שהועלו בביקורת קודמת משנת 2010. נמצא שלא חלה התקדמות של ממש במתן המענה לאיום, ואפילו ניסיון למגן חלקית מתקנים אזרחיים רגישים, לפי הוראת ראש הממשלה, טרם הסתיים".

פרק ההמלצות שלהלן יתמקד בארבעה תחומים עיקריים: 

• בחירת אסטרטגיה כוללת; 
• קווים מנחים בתחום הטכנולוגי והתפעולי; 
• קווים מנחים בתחום הארגון והמבנה; 
• קווים מנחים בתחום הקהילתי־פוליטי 

סיכום 

מתן מענה לאיום על מתקני התשתית הרגישים במדינת ישראל הוא אתגר המחייב מאמץ לאומי כולל ונרחב, הרבה מעֵ בר לתחומי האחריות המקצועיים של מערכת אספקת החשמל. ההסדרה הממסדית הקיימת בישראל אינה נותנת מענה הולם לצורך לאומי זה. יש לשנות את המצב מיסודו וליצור מערכת שתבטיח את החוסן החברתי של הציבור כולו במקרים של הפרעה קשה באספקת החשמל למשך זמן ארוך. ראשית חוכמה הוא יצירת תודעה לאומית והבנה בקרב מקבלי ההחלטות, שתשמש בסיס מוצק לקביעת מדיניות לאומית ברורה, לתכנון ארוך טווח, לחלוקת תפקידים מסודרת, לקביעת סדרי עדיפויות ולבקרה נמשכת על ביצוע בשטח. יש שותפים רבים ומגוונים להתמודדות הראויה עם האתגר, מחוץ ומעבר למערכת אספקת החשמל. מצב זה הופך את האתגר לקשה במיוחד לטיפול, הרבה מעבר להיערכות הטכנולוגית המתחייבת. הכנת המערכת למקרי קיצון היא פעולה קשה, ממושכת ורבת פנים. יחד עם זאת היא אפשרית, בתנאי שתהיה מודעות מתאימה בדרגים השונים. דווקא משום כך יש צורך לעורר כבר עתה את המערכת לחשיבה, לתכנון ולעשייה, כדי שתהיה מוכנה לתגובה מערכתית ראויה בזמן, ולא, כמקובל במקומותינו, באמצעות אלתור תוך כדי ההתרחשויות.