פרסומים

עולם המודיעין חווה צמיחה מטאורית במאה השנים שחלפו מאז מלחמת העולם הראשונה. במהלך תקופה זו קמו ארגוני מודיעין מודרניים, אשר חדרו לליבת תהליכי קבלת ההחלטות והפכו לנדבך משמעותי בתפיסת הביטחון של מרבית המדינות והארגונים בעולם. צמיחה זו נבעה מפיתוחים טכנולוגיים בתחום התקשורת והמידע, אשר אפשרו איסוף, עיבוד ואגירה רחבי היקף של מידע. אלה הובילו למודיעין החדש, שבמוקדו המחקר המודיעיני, אשר תפקידו הוא להקנות משמעות לים המידע שנאסף.

בבסיסו של מאמר זה עומדת הטענה כי שורה של שינויים מהותיים נוספים מציבים אותנו בראשיתו של עידן חדש במודיעין, אשר מחייב חשיבה מחודשת על בניין הכוח המחקרי. המאמר יתאר את השינויים, שבעטיים יש לחשוב מחדש על האופן שבו יש לבצע מחקר מודיעיני, ימַסגר את האתגרים החדשים העומדים לפתחו של המודיעין כתוצאה מכך וינסה להסיק מסקנות באשר לבניין הכוח הנדרש בגופי מחקר מדינתיים, ובהם אלה שבישראל. מטבע הדברים, להשפעות ולשינויים בתחום המחקר המודיעיני יש השלכות משמעותיות גם על תחומי האיסוף ועל היחסים בין הרכיבים השונים במערכת המודיעינית.