פודקאסט

בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן – דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא?

חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי. כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה – המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי? לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק – מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת.

פרק 285  

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות – שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.

גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו – אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות – חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני?

פרק 265