פרסומים

(בווידאו: הדיון המלא בנושא קורונה, ביטחון לאומי ודמוקרטיה)

התפרצות נגיף הקורונה – שכבר הוגדרה "מגיפה עולמית" – מטלטלת בשבועות האחרונים את העולם, את המזרח התיכון (שבו עדיין ההתפרצות לא הגיעה לשיאה) ואת ישראל. ביום חמישי, 12 במארס, התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) דיון משודר, ללא קהל באולם, בנושא "קורונה, ביטחון לאומי ודמוקרטיה". בדיון השתתפו פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בבית החולים שיבא, הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג, הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) גדי איזנקוט וחוקרים וחוקרות מהמכון.

בדיון בלטה מאוד אי-הוודאות הגבוהה המאפיינת את המשבר עד כה, הן בקרב מקבלי ההחלטות והן בציבור הרחב. ניסיון העבר רלוונטי חלקית בלבד ופערי המידע והידע הגדולים על אודות הנגיף ומאפייני התפשטותו מקשים על ניתוח המצב ועל בחירתם של כיווני התמודדות אופטימליים. לכל אלו מתלווה הצורך להתמודד עם קלות ההפצה של פייק ניוז – שקרים, עיוותים, ספינים, טעויות ותיאוריות קונספירציה. סיכום הדיון משרטט אפוא תרחישים אפשריים ומצביע על נושאים למעקב ולדיון נוסף עם התקדמות המשבר.

המערכת הבינלאומית

(בווידאו: אסף אוריון על הקורונה והמערכת הבינלאומית)

המשתתפים בדיון ניתחו שני תרחישים גלובליים עיקריים:

• האחד, אופטימי יחסית ("כמו שפעת קשה"), שלפיו צעדי התמודדות יעילים ואולי גם התחממות מזג האוויר בחודשים אפריל-מאי יביאו להאטה משמעותית בקצב הנדבקים והמגפה תוכל בהצלחה בסין, ברוב מדינות אירופה ובארצות הברית. עם חזרת קשרי המסחר והכלכלה למסלולם ברבעון השני והשלישי של השנה וכן התאוששות של סקטורים התיירות והתעופה, תהיה ירידה מזערית בשיעור התמ"ג השנתי.
• השני, פסימי יותר ("מגיפה גלובלית ממושכת"), ולפיו רוב מדינות העולם לא יצליחו להאט את קצב הנדבקים ולהכיל את המגפה לפחות בששת החודשים הקרובים (וכנראה עד סוף השנה). במצב זה תהיה פגיעה קשה מאוד בקשרי המסחר והכלכלה ובתנועת אנשים וסחורות בין המדינות. כל הכלכלות ייכנסו למיתון עמוק, תירשם פגיעה קשה בתוצר העולמי ועלולים למות מיליונים רבים של אנשים ברחבי העולם.

המשבר לא יוביל להכרעה בתחרות בין המעצמות, ונראה שכלל השחקנים הגלובליים יסיימו אותו חבולים. לפחות בטווח הזמן הקרוב, נראה ששחקני המערכת הבינלאומית יתכנסו בתוך עצמם, המדיניות הבדלנית תגבר, וההירתמות המעצמתית לסיוע למדינות הסובלות מהתפרצות הנגיף תהיה מוגבלת מאוד. גופים רדיקליים (כמו תנועות ימין קיצוני, ארגוני טרור וגם משטרים אוטוקרטיים) יוכלו לנצל את המצב לרעה, לפעולה בחסות הבהלה. בדיון הושמעה גם דעה שלפיה התפרצות נגיף הקורונה חשפה נקודות תורפה של הגלובליזציה ואפשר שתביא בסיומו, בטווח הזמן הרחוק יותר, לחשיבה מחודשת על אודות חלק מרכיביה הבולטים (בין היתר, ריבוי הטיסות, הצפיפות הגדולה בערים, התלות בשרשרת אספקה בינלאומית והתפוצה הבלתי מבוקרת של מידע שקרי).

האיום הגדול ביותר לכלכלה העולמית (והישראלית) נובע מהאטה או צמיחה שלילית בארצות הברית. בשלב הנוכחי טרם ברורה היכולת האמריקאית לטפל ביעילות במשבר ולהשתלט על התפרצות הנגיף. לצורך כך נדרש כעת ניהול של המשבר המחייב שינוי מהותי בהתנהלות האופיינית לנשיא דונלד טראמפ ובמסגרת זו גם הסתמכות גוברת על הדרג המקצועי-מדעי, שבינו לבין הנשיא פעורה תהום של חשדנות ואי-אמון. בכל מקרה, מדובר במכה קשה בבטן הרכה של טראמפ בעיצומה של שנת בחירות סוערת: צניחת הכלכלה ומדדי הבורסה, שלהצלחתם הוא קשר את הצלחתו כנשיא. משבר הקורונה עלול אפוא לפגוע בבסיס התמיכה של טראמפ לקראת הבחירות, ועשוי להוות איום ממשי להמשך כהונתו. לתרחיש זה קיימות השלכות רבות משמעות כלפי ישראל, שטראמפ העניק לה עד כה תמיכה נרחבת וגיבוי חסר תקדים. אם ינצחו הדמוקרטים ולבית הלבן ייכנס נשיא שעמדותיו לגבי ישראל מסויגות יותר, התמיכה בה וחופש הפעולה שלה צפויים להימשך, אך להיות מוגבלים יותר. ככל שהמשבר הכלכלי בארצות הברית יעמיק, תעלה גם הסבירות לפגיעה בסיוע הביטחוני לישראל.

בהעדר מידע סותר, נראה שסין מפגינה התמודדות יעילה מול המשבר, לאחר השלב הראשון של זיהוי מאוחר והשתקה. מנגנוני הפיקוח והדיכוי המשוכללים הוכיחו לכאורה את יעילותם, אמנם במחיר כבד לכלכלה ולפרטיות, ככל שהיא קיימת בסין. סין החלה אפוא לממש את יתרון הראשוניות (הייתה הראשונה לפגוש את נגיף הקורונה והראשונה לגרוף הישגים בבלימתו) ולהציג את התנהלותה הנחרצת כדרך להתמודדות אפקטיבית עם הנגיף. מודל המשטר הסיני של "אוטוקרטיה קפיטליסטית" יכול לקסום לציבורים ולצבור פופולריות, אף שצפויים קשיים רבים ליישם אותו במדינות אחרות. גם ללא אימוץ המודל הסיני, הפתרון של מעקב חודרני אחרי האזרחים וצמצום חופש התנועה שלהם במהלך המשבר כבר מאומץ גם במדינות נוספות. סדר ההתפשטות של הנגיף וההתמודדות עמו (מסין למערב) עשוי לאפשר לסין יתרון, כאשר למשאבים שבידה יהיה ביקוש גובר מצד הכלכלות שייפגעו ואילו מדינות המערב תתקשנה להתחרות בה.

המצב האמיתי של התפרצות הקורונה ברוסיה לא ברור, אבל ניתן לצפות שמוסקבה תדבק באסטרטגיית ההתמודדות האופיינית לה, שכוללת לוחמת מידע וניצול הזדמנויות בעתות משבר והסטת קשב. הנשיא ולדימיר פוטין כבר ניצל את ההזדמנות להארכת הכהונה שלו עד שנת 2036. גם החלטתו לפרק את השותפות עם אופ"ק במטרה לפגוע בתעשיית פצלי השמן בארצות הברית ולהפגין כושר היזק לכלכלה העולמית מהווה ניצול הזדמנות כזה.

המשבר באירופה, שאוכלוסייתה מבוגרת יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, עלול להוביל להרחבת סדקים קיימים במדינות היבשת (מאבק בין ימין רדיקלי לשמאל סוציאלי, משבר הפליטים), לקריסת מבנים ארגוניים רעועים ואף להחלשת הבסיס שעליו נשענים האיחוד האירופי עצמו ומוסדותיו.

התפרצות נגיף הקורונה מלווה בריבוי שמועות ופייק ניוז, שנועדו להעצים את הפחד מהמגפה או להצביע על אשם בהתפשטותה. שמועות אלו מקודמות הן על ידי מדינות בעלות אינטרס, הן על ידי אזרחים, וכן חובבי תיאוריות קונספירציה. אמצעי התקשורת מצדם מהדהדים חלק מהשקרים.

המערכת האזורית

(בווידאו: סימה שיין על המצב באיראן)

לפי שעה, נראה שסיכוני ההסלמה במזרח התיכון פחתו עקב העיסוק של כל השחקנים האזוריים במשבר. לפי הדיווחים הרשמיים, התפרצות נגיף הקורונה במדינות מזרח התיכון מוגבלת בהיקפה (למעט איראן). עם זאת, סביר שהדיווחים אינם משקפים את המצב לאשורו ושיא ההתפרצות במזרח התיכון עוד לפנינו. יתרה מזאת, האזור עלול להוות כר נוח להתפרצות חמורה של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה בחלק מהערים ומיליוני הפליטים והעקורים שבמרחב. התפרצות יכולה להוביל למשבר הומניטארי עמוק ונרחב ולהעמיק את בעיות היסוד המאיימות על יציבות המשטרים.

אשר לאיראן, התפשטות נגיף הקורונה תופסת את המשטר האיראני באחת מתקופות השפל העמוקות ביותר שלו. משבר הנפט המתהווה מצטרף לנסיבות כלכליות קשות, האמון במשטר נמוך מאוד והכחשת המשטר את המשבר לצד התנהלות כושלת מולו – כל אלה מעמיקים את משבר האמון כלפיו בקרב הציבור. כל זאת, על רקע סדרת אירועים קודמים, ביניהם משבר הדלק, שיטפונות קשים ברחבי המדינה ופרשת הפלת המטוס האוקראיני. עם זאת, המגפה והחשש מהידבקות מגבילים את היכולת להפגין באופן נרחב ומהווים עבור המשטר מגן, לפחות זמני, מפני מחאה המונית. המשטר גם הוכיח בעבר נכונות לדכא באכזריות איומים מבית על קיומו. ובנוסף, איראן היא מדינה בעלת יכולת עמידה בפני משברים, המסוגלת להכיל ולספוג קרבנות.

האפשרות להסלמה בלתי מתוכננת בין איראן לארצות הברית הומחשה השבוע לאחר ירי רקטות על בסיס אמריקאי שהוביל לתקיפה אמריקאית על בסיסי המיליציות. עם זאת, נראה שבטווח הזמן הקרוב, ההשפעה של התפרצות הנגיף באיראן היא מרסנת ומגבילה את מדיניות ההתרסה האיראנית - הן בזירה האזורית והן בתחום הגרעין (האפשרות שאיראן תאיץ, בחסות המשבר, את התקדמותה בתחום הגרעין קיימת ומחייבת מעקב והיערכות, גם אם לפי שעה נראית סבירה פחות). בטווח הארוך יותר, של כחודשים, צפויה כנראה חזרה למדיניות המתריסה הקודמת של איראן. בהיבטים הקשורים למשא ומתן עם ארצות הברית, ככל שאיראן תיקלע למצוקה גוברת ותאבד מנופי השפעה, כך תרד סבירות התרחיש שבו היא תגיע במהלך השנה לשולחן הדיונים על הסכם גרעין חדש.

איראן מהווה כעת "יצואנית מגפה" למדינות הנכללות בציר הרדיקלי-שיעי (עיראק, סוריה ולבנון), שנראה שהתפרצויות המחלה בתחומן קשורות לגופים שניהלו מגעים עם משלחות מאיראן. בלבנון הופעל לחץ ציבורי נרחב לעצירת טיסות בקו בירות-איראן בשל הנזק שנגרם כתוצאה מטיסות אלו, וניתן להעריך כי השלכה זו של המגפה מגבירה את חוסר שביעות הרצון הציבורית הקיימת ממילא מההתערבות האיראנית בלבנון (גם הטיסות לסוריה בוטלו).

(בווידאו: אודי דקל על המצב ברשות הפלסטינית ובעזה)

ברשות הפלסטינית וברצועת עזה מנסים לחקות את אופן התמודדותה של ישראל עם התפרצות הנגיף, והרשויות מטילות הגבלות חמורות במיוחד בניסיון להכלת המגפה. המשבר ממחיש את חשיבותה של רשות פלסטינית חזקה ומתפקדת. ללא שליטה אפקטיבית של הרשות במצב, התפרצות נגיף הקורונה ברשות עלולה לזלוג לישראל. החמרת המגבלות על המעברים בין ישראל גופא לשטחי הרשות (מניעת כניסה של עובדים פלסטינים והעברת סחורות), שתימשך מעל חודשיים, עלולה ליצור משבר כלכלי חמור שיגרום לקריסתה הכלכלית של הרשות הפלסטינית ולכאוס חמור בגדה המערבית.

משום כך, חשוב שישראל תקדם את שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית והמדינות שעמן יש לה הסכמי שלום - מצרים וירדן - תוך שיתוף בידע רפואי, אספקת ציוד ואמצעים רפואיים, ובתאום משטר הגבול והתנועה במעברים.

השקט היחסי מול רצועת עזה בימים האחרונים נובע מהתמקדות חמאס בניסיון למנוע את פרוץ המגפה ומההקלות הנרחבות שנקטה ישראל. צמצום בהקלות או בהיקף שיתופי הפעולה בתחום המאבק במגפה, עלול להביא לסיום השקט הביטחוני ולהגביר את הסבירות לאירועי הסלמה ולחידוש המהומות על גדר הרצועה.

ישראל

(בווידאו: פנינה שרביט-ברוך על התרחישים האפשריים לישראל)

הצירוף הייחודי בישראל בין המשבר הפוליטי, ריבוי האתגרים הביטחוניים ומצב הפתיחה הגירעוני לבין התפרצות הקורונה בעייתי מאוד. מהדיון עולה כי ישראל עלולה להימצא בתרחישים הבאים:

• "מדינה בשפעת" (תרחיש אופטימי) – בתרחיש זה, באביב יואט במידה ניכרת קצב הנדבקים, מספר החולים בארץ יסתכם במאות ויירשמו מקרי מוות בודדים; המגפה תוכל גם בסין, רוב מדינות אירופה ובארצות הברית, כך שהגבלות הבידוד יצומצמו רק למדינות שבהן התפרצויות קשות; קשרי המסחר והכלכלה יחזרו לאט למסלולם וסקטורי התיירות והתעופה יתאוששו. בתרחיש כזה, תהיה ירידה מוגבלת של בין 0.5 ל-1 אחוז בתוצר, שמשמעותה היא שעדיין תהיה צמיחה שנתית של כ-2 אחוזים.
• "מדינה בעוצר" או "מדינה חולה" – אלו שני תרחישים נפרדים, שהמשותף להם הוא שהמשבר לא יסתיים בחצי השנה הקרובה, התוצר ייפגע משמעותית והצמיחה השנתית תהיה שלילית. ואולם, הם נבדלים ביניהם באופן הטיפול של המדינה במשבר – על ידי המשך תנאי בידוד מחמירים ואף סגר (בדומה למתרחש באיטליה), או ניסיון לחזור לפעילות רגילה מבחינת המשק תוך התמודדות עם הדבקה המונית. תרחיש חמור אף יותר הוא של "מדינה מתפרקת" – אבדן השליטה על המגפה, שיוביל לקריסת השירותים ולאובדן אמון בממשלה וברשויות.

האתגרים שבפני צה"ל במצב הנוכחי הם – ראשית, לשמור על מוכנות ובריאות החיילים, באופן שיאפשר לתת מענה לאתגרים הביטחוניים; לתרום ולסייע למערכת האזרחית, שתזדקק כנראה לסיוע כזה ככל שיימשך המשבר; ולשמור על כשירות ולקדם את בניין הכוח בנסיבות החדשות.

בהקשר זה, בדיון תואר הצורך של צה"ל בתוכנית רב שנתית לבניין הכוח, אך הייתה הסכמה רחבה יחסית לכך שספק אם יימצא המימון למימוש התוכנית הרב שנתית שאותה גיבש לאחרונה הרמטכ"ל אביב כוכבי ("תנופה"). תובנה זו נובעת מהכרה בצורך להקצות משאבים לתחומים אחרים (בעיקר בריאות ושיקום הכלכלה) ול"כיבוי שריפות" על רקע מצב הפתיחה הגירעוני הבעייתי.

הדרישה מהמערכת הביטחונית להשתתף במערכה האזרחית נגד התפרצות הקורונה מתחייבת כנראה ממאפייניה המיוחדים של ישראל ומחייבת שינוי תפיסתי בצה"ל ובארגוני הביטחון האחרים. עם זאת, בדיון הושמעה גם דעה הגורסת כי דרישה כזאת עלולה להתגלות כשגויה עקב ממד הזמן הלא ידוע של המגפה (שניתן לצפות כי יהיה ממושך יחסית), שבמהלכו יוסטו הארגונים ממשימותיהם העיקריות. נראה שבעניין זה נדרש איזון מורכב, שכן יש לקחת בחשבון גם את הצורך של ארגוני הביטחון לשמור על כשירותם הבסיסית במשך התפרצות המגיפה.

אשר להזדמנויות, ניתן לראות במשבר גם מעין "אימון על רטוב", המדמה מצב חירום לאומי ומאפשר לבחון וליישם מנגנונים להגברת החוסן החברתי והלאומי, בין השאר באמצעות הפעלת קהילות אזרחיות, עבודה מרחוק באמצעות הרשת והתמודדות עם עומסים בבתי החולים.

מומלץ לקרוא גם:

• קונספירציית הקורונה
• משבר כלכלי בקורונה