פרסומים

הערכת אמ"ן את סיכוני המלחמה בצפון

לפי עיקרי הערכת המודיעין השנתית של אמ"ן, שפורסמו בתקשורת ב-14 ינואר 2020, קיימת "סבירות נמוכה למלחמה יזומה מצד אויבינו ב-2020", אולם ישנה "סבירות בינונית עד גבוהה לשימור משוואות תגובה בזירה הצפונית, תוך מוכנות לסיכון עד כדי מלחמה". למשל, להערכת אמ"ן, נצראללה מוכן להגיב על פעולות ישראל עד כדי אפשרות לכניסה למלחמה, ולראייה טילי נ"ט שירה הארגון על אמבולנס צבאי בספטמבר 2019 בגבול הצפון, במטרה להרוג חיילים (מאחר שהטילים החטיאו, נמנעה תגובה ישראלית והסלמה).

במילים אחרות, לפי הערכת אמ"ן - הסבירות לפריצת מלחמה השנה, כתוצאה מהידרדרות והסלמה, אינה נמוכה, והיא תלויה במידה רבה בפעולות ישראל. עוד ניתן להסיק מההערכה, שכושר ההרתעה הישראלי קיים אך מוגבל - האויבים לא יבליגו על תקיפות מעל סף פגיעה מסוים. בהינתן שישראל תמשיך במדיניותה משנת 2019, עליה להיות מוכנה למלחמה, ובוודאי אם תקבל את המלצת אמ"ן להגביר את התקיפות נגד האיראנים בסוריה ב-2020 (ראו להלן).

המלצת אמ"ן

ב-14 בינואר 2020 פורסמה גם המלצת אמ"ן - להגביר את התקיפות נגד האיראנים בסוריה במרוצת 2020, כדי לחסום אותם ולנצל את מות סולימאני (3 בינואר 2020) להוצאתם מסוריה. קודם לכן, ב-25 בדצמבר 2019, בהרצאה במרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר הרמטכ"ל אביב כוכבי, כי במוקד המערכה בין המלחמות שמנהל צה"ל עם איראן ובעלות בריתה, עומדים מניעת התבססות כוחות קודס בסוריה ומניעת איום הטילים המדויקים בכל רחבי המזרח התיכון. כלומר, בהמלצת אמ"ן אין מדובר ביעד חדש לגמרי, אלא בהמלצה לעליית מדרגה בהישג הנדרש - מ"מניעת ההתבססות" הצבאית האיראנית בסוריה לחיסול הנוכחות הצבאית שלה. ההמלצה להגברת התקיפות מראה שההבדל בין ההישגים הנדרשים הללו אינו סמנטי בלבד.

המלצת אמ"ן נסמכת על הערכת אמ"ן, לפיה חיסול סולימאני הינו אירוע מכונן, שעשוי להכריע בסוגיית מעורבות איראן מחוץ לגבולותיה, בדגש על סוריה. זאת, בעיקר נוכח המשקל הרב שהיה לסולימאני בעיצוב המדיניות האיראנית האזורית והקמת מערך הכוחות מחוץ לאיראן באמצעות כוח קודס, שעליו פיקד סולימאני. בנוסף, לפי הערכת אמ"ן, בציר השיעי הקיצוני שאותו מובילה איראן ניכרת כיום חולשה. מכאן שהנוכחות הצבאית האיראנית מחוץ לגבולות איראן עשויה לקבל עדיפות נמוכה יותר עקב התמקדות המשטר בתחומים הקשורים לשרידותו, שהם בעדיפות עליונה (היציבות הכלכלית והפוליטית, ההגנה על איראן עצמה ופרויקט הגרעין). גם ארגון חזבאללה, בעל הברית העיקרי של איראן, טרוד בזירה הפנים-לבנונית, וניכרים ניצני בידול של חזבאללה מאיראן, כך להערכת אמ"ן.

ראש אמ"ן, האלוף תמיר היימן, הסביר בסוף ינואר - בהרצאה שנשא בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי - את ההיגיון האסטרטגי המנחה את המלצת אמ"ן. לדבריו, סוריה נמצאת במרכז הציר השיעי העוין את ישראל, ועל אדמתה מתנהל כיום מאבק בין השחקנים האזוריים המנסים לעצב את סוריה. מצב זה מזמן לישראל הזדמנות להשפיע על עיצוב תפקידה של סוריה במערכת העתידית, ולשבור את הציר השיעי הקיצוני נגד ישראל. היימן הוסיף, כי היעדר עשייה עלול להביא לכך שישראל תהא קורבן של נסיבות, כאשר התרחיש המסוכן הוא שבסוריה יתקיים דגם, מוקטן או משופר, של חזבאללה בלבנון. אשר לסיכונים, אמר היימן, כי מדובר בנטילת סיכון מחושב ועל כל פעולה מבצעית מתקיימת הערכת מצב מבוקרת.

לדיון בהמלצת אמ"ן קיימת חשיבות רבה, משום שמימושה עלול להביא לעלייה ניכרת בסיכוני המלחמה, ואילו אי-מימושה עלול (לפחות לדעת התומכים בה) להביא להחמצת ההזדמנות להרחיק את איראן מסוריה. עם זאת, עקרונית, יש להבחין בין הערכות המודיעין של אמ"ן לבין המלצותיו לפעולה. בתחום ההמלצות לפעולה, אין לאמ"ן את אותו המעמד המקצועי המיוחד שמוענק לו בתחום הערכת המודיעין. זאת מאחר שהערכות מודיעין מוגבלות לניתוח הסביבה החיצונית בלבד, בעוד שהמלצות לפעולה אמורות להיות פרי של הערכות מצב. הן משלבות בין הערכות המודיעין להערכת יכולות ישראל ומצבה במגוון תחומים, בכללם יחסיה המדיניים של ישראל ובעיקר מוכנותה למלחמה ונכונותה לעמוד בהשלכותיה. לדברי הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בהרצאתו ב-25 דצמבר 2019: "במלחמה הבאה, אני מדבר על מלחמה בצפון או מלחמה עם חמאס, עוצמת האש על העורף תהיה גדולה. אני מסתכל בעיניים לכל האנשים ואומר עוצמת האש תהיה גדולה, צריך להכיר את זה".

כנתוני רקע נוספים לדיון בהמלצה, יש לציין שהנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה מוערכת בסדר גודל של 800 איש; ובנוסף - תחת כנפי איראן - מצויות בסוריה מיליציות שיעיות, שהיא הביאה למדינה, וגם לוחמים מחזבאללה מלבנון. כל אלה יחד הם בסדר גודל של עד 15 אלף נפש. הנוכחות האיראנית בסוריה משרתת גם אינטרסים איראנים אחרים, שאינם מכוונים נגד ישראל, כגון שימור שלטון אסד וייצוא המהפכה. על איראן פועלים לחצים נוספים לצמצום נוכחותה בסוריה, שאינם נוגעים ללחץ הצבאי הישראלי, ביניהם התנגדות בתוך איראן להוצאות כספים בעבור פעילות צבאית במדינות במזרח התיכון שעה שהיא נתונה במצוקה כלכלית, וכן סיבוכים שכוח קודס גרם, לרבות הפלת המטוס האוקראיני בשוגג (התפתחות, שהיא תולדה של פעילות שהוביל סולימאני נגד ארצות הברית בעיראק).

להלן בחינה של תוחלת התועלת לעומת תוחלת הנזק של הצעת אמ"ן, בהינתן הערכת אמ"ן, שקיימת "סבירות בינונית-גבוהה לשימור משוואות תגובה" ומבלי להמעיט בחומרת האיום האיראני על פי ההערכה.

תוחלת התועלת - מדובר בגודל ההישג הפוטנציאלי והסבירות להשגתו. גודל ההישג הפוטנציאלי נוגע לשאלה מהם האינטרסים האסטרטגיים המובהקים של ישראל בסוריה, ואם עליית המדרגה בהפעלת הכוח אכן תועיל להשגתם. ברי שלא כל נוכחות צבאית איראנית בסוריה צריכה להיחשב כמטרה אסטרטגית מובהקת, כך שיש צורך בסלקטיביות. מבחינת היכולת, יש לשאול מהי הסבירות שישראל תצליח להביא לסיום הנוכחות האיראנית בסוריה באמצעים צבאיים, ואף לשמור על הישג זה ברציפות ולאורך זמן. ניתן להעריך שהסבירות לכך אינה גבוהה. וגם אם כן, המחיר עלול להיות גבוה ויציאת איראן מסוריה לא תפחית עקרונית את יכולותיה לפעול נגד ישראל גם מגזרות אחרות. היא תוכל לפעול אף מסוריה עצמה, באמצעות מערך חשאי, גיחות לסוריה משטח עיראק ולבנון, שלוחים בידי איראן (לרבות כוחות מהמליציות השיעיות ואנשי חזבאללה) ובאמצעות סיוע איראני לבניין הצבא הסורי והפעלתו. בה בעת, אם איראן תצא מסוריה, ישראל תאבד את סוריה כמרחב הרתעה ותגובה כלפי איראן.

תוחלת הנזק - מדובר בסבירות לעימות צבאי ובגודל הנזק הפוטנציאלי. הגברת התקיפות נגד הנוכחות האיראנית בסוריה תלווה בעלייה בסיכונים לתגובות נגד, ואף בעלייה בסיכון למלחמה (לפי הערכת אמ"ן). בפעילות צה"ל בצפון נדרש דיוק רב על מנת שעצם הסיכול לא יביא להסלמה, אבל לא ניתן להבטיח זאת לגמרי, וככל שתגבר אינטנסיביות התקיפות, כך תגדל הסבירות לתוצאה חריגה. מה גם, שהאויב מפיק לקחים וחותר להישגים. ההידרדרות למלחמה עלולה להתרחש גם עקב פעולה ביוזמת האויב, שטעה והעריך שישראל תכיל אותה (ראו: מלחמת לבנון השנייה), את מחיר הטעות ישלמו שני הצדדים. מלחמה בסוריה עלולה להפוך לרב-חזיתית. נזקים אפשריים לישראל מפורטים (לפחות בחלקם) בתרחיש הייחוס לחזית האזרחית במלחמה. אפילו אם לא תפרוץ מלחמה, ישראל עלולה לשלם מחירים במסגרת תגובות נגד, תקלות והסתבכות עם כוחות זרים בסוריה. הסתבכות כזו עלולה להגביל את יכולותיה של ישראל לבצע תקיפות לצרכים אסטרטגיים מובהקים, כגון סיכול ייצור והעברת נשק אסטרטגי (טילים מדויקים, נב"ק) ומניעת התבססות צבאית איראנית בסוריה מהסוג שעלול לאיים על ישראל. גם אם האויב מבליג כיום משיקוליו האסטרטגיים, יש שהניח שתקיפות קטלניות מגדילות את החשבון הפתוח. בכל מקרה, מדיניות זו תחייב את ישראל גם לעלויות נוספות ולמוכנות גבוהה יותר למלחמה, שאף צד אינו מעוניין בה.

סיכום

אחד מרכיבי אסטרטגיית הביטחון של ישראל הוא להאריך את משך הזמן (האינטרוול) שבין אירועי המלחמות, ובינתיים לנהל מערכה בין-המלחמות (מב"ם) לסיכול יכולת אויב, שיעניק לישראל יתרון אם וכאשר תפרוץ מלחמה. המלצת אמ"ן מבקשת לכאורה לקלוע להיגיון זה, אלא שהתועלת ממאבק עד חורמה בנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה עלולה להיות נמוכה ביחס לסיכונים שטמונים בה. כמו כן, יש לנהל את סיכוני המלחמה בראייה כוללת, שתביא בחשבון גם את הנפיצות הגבוהה בזירה הפלסטינית, ואת האפשרות שישראל תהא מעורבת בעל כורחה בהתלקחות בין איראן לארצות הברית. לפיכך, אל לישראל להגביר את התקפותיה על איראנים בסוריה, מעבר לדרוש לצרכים אסטרטגים מובהקים. לאור זאת, נראה שאת היעד להוצאת מלוא הכוחות של איראן ובעלי בריתה מסוריה, יש למקד כיום במאבק במגרש המדיני והתודעתי. למשל, על ישראל להיות מעורבת באמצעות רוסיה וארצות הברית בעיצוב המצב בסוריה, ולפעול מול ארצות הברית כך שהסרת הסנקציות המוטלות על איראן תותנה גם בהפסקת החתרנות והמעורבות הצבאית של איראן מחוץ לגבולותיה.