מה נותר מהחזון השאפתני של אל-קאעדה לגבי סוריה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מה נותר מהחזון השאפתני של אל-קאעדה לגבי סוריה?

מה נותר מהחזון השאפתני של אל-קאעדה לגבי סוריה?

מבט על, גיליון 1143, 4 במרץ 2019

English
יורם שוייצר
פעיל בג'בהת א-נוצרה מניף את דגל אל-קאעדה בכיכר העיר באריחה, מחוז אדליב. 29 במאי 2015

טלטלת 'האביב הערבי' מצאה את אל-קאעדה בנקודת השפל העמוקה ביותר מאז הקמת הארגון. מצב זה היה תוצאה של המערכה הגלובאלית נגד הטרור, שהתמקדה בעיקר בו ובמהלכה נעצרו ונהרגו רבים ממפקדי הארגון ובראשם מנהיגו, אוסמה בן לאדן. אולם השלכות הטלטלה בעולם הערבי, אשר רבים העריכו כי תהווה מכת מוות לארגון, התבררו דווקא כחבל הצלה עבורו. זאת, משום שהובילו להתערערות המשטרים ולסילוק מנהיגים, שהיו אויביו העיקריים. אמנם זיקתם של ארגונים השייכים ל"מחנה" אל-קאעדה וכפיפותם להנהגת הארגון מוטלת בספק, או לפחות נמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם, אך די בקריאות הפומביות של מנהיגי אל-קאעדה, כמו גם של 'המדינה האסלאמית', לתומכיהם במערב לעשות ככל יכולתם כדי לפגוע במדינות בהם הם מתגוררים, כדי ללמד שמהגרים מהמזרח התיכון, כמו גם אזרחים מערביים מקרב בוגרי המערכה בסוריה וכאלה שלא נטלו בה חלק, ינסו לממש את הנחיותיהם.


בהתבטאות פומבית נדירה בשולי ועידת מינכן לביטחון שנערכה באחרונה, אלכס יונגר (Alex Younger), ראש שרות המודיעין MI-6 הבריטי, הזהיר מפני תחיית או התחדשות האיום הנשקף מאל-קאעדה באזורים בהם קיים ואקום שלטוני בסוריה. לדבריו, המתרחש במחוז אדליב, בו שלוחות אל-קאעדה שבשורותיהן יש אירופאים רבים המקצינים והולכים, מעורר דאגה רבה במערב. דבריו אלה קשורים בסוגיה שנדונה בהרחבה בשנים האחרונות בקרב אנשי מודיעין, חוקרים ופרשנים, והיא שאלת התחזקותם או היחלשותם של אל-קאעדה ובעלי בריתו ברחבי העולם, במיוחד לנוכח עליית כוחה של 'המדינה האסלאמית'. מענה חלקי לשאלה זו עשוי להינתן מבחינת מצבו של הארגון בסוריה, זאת בשל חשיבותה של סוריה כזירה מרכזית עבור "מחנה" הג'האד העולמי ושאיפותיו המוצהרות של ד"ר איימן אל-זוואהירי, מנהיג אל-קאעדה, להופכה לציר מרכזי בהחייאת המחנה, שהיה בשפל המדרגה בראשית העשור הנוכחי. בהקשר זה נודעת חשיבות רבה לבחינת הקשר והזיקה לאל-קאעדה של הארגון הסלפי-ג'האדי היאת תחריר א-שאם.

סילוק רובם הגדול של מאחזיה של 'המדינה האסלאמית' בסוריה, לצד היחלשות כלל ארגוני האופוזיציה בשטח מדינה זו, הותירו את היאת תחריר א-שאם, המונה כיום אלפי לוחמים (לפי הערכות שונות בין 20 ל-30 אלף), כגורם הכוח הצבאי הדומיננטי כיום במחוז אדליב, שם בעיקר מרוכזים כוחותיו. ארגון זה, אשר זוהה בעבר כנציג אל-קאעדה בסוריה, עבר במהלך שנות מלחמת האזרחים שורת תהפוכות ושינויים בזיקותיו הפוליטיות והאידיאולוגיות: הוא החל לפעול ב-2012 כשלוחה של ארגון אל-קאעדה בעיראק, בשם 'ג'בהת א-נוצרה'.

טלטלת 'האביב הערבי' מצאה את אל-קאעדה בנקודת השפל העמוקה ביותר מאז הקמת הארגון. מצב זה היה תוצאה של המערכה הגלובאלית נגד הטרור, שהתמקדה בעיקר בו ובמהלכה נעצרו ונהרגו רבים ממפקדי הארגון ובראשם מנהיגו המיתולוגי, אוסמה בן לאדן. השלכות הטלטלה בעולם הערבי, אשר רבים העריכו כי תהיה מכת מוות לארגון, התבררו דווקא כחבל הצלה עבורו. זאת, משום שהובילו להתערערות המשטרים ולסילוק מנהיגים, שהיו אויביו העיקריים. על רקע מלחמת האזרחים שפרצה בסוריה הגדיר אל-זוואהירי את סוריה כזירת הג'האד הבאה של מחנה הג'האד העולמי והציב כמה יעדים אסטרטגים שאפתניים, ובהם שחרור סוריה מידי בשאר אל-אסד הכופר והפיכתה למדינת הלכה אסלאמית; שחרור ירושלים מידי ישראל; הכשרת אלפי לוחמי ג'האד שהתנדבו להילחם בסוריה וגיבושם לצבא אסלאמי, שימשיך את ניהול המערכה של הג'האד העולמי. אולם, תכניותיו מרחיקות הלכת של זוואהירי שובשו מבית על ידי אבו בכר אל-בגדאדי, שקרא תגר על מנהיגותו ועל ההגמוניה שלו כבכיר הג'האד העולמי. ב-2013 התפלג אל-בגדאדי מאל-קאעדה, הקים את דאע"ש ובהמשך הכריז על הקמת 'המדינה האסלאמית'.

כאשר אבו בכר אל-בגדאדי הכריז על הקמת דאע"ש בחר אבו מוחמד אל-ג'ולאני, מנהיג 'ג'בהת א-נוצרה', להישבע אמונים לזוואהירי ולהביע הזדהות מלאה עם אל-קאעדה. אלא שלאחר מספר שנות לחימה חלה בהדרגה התרחקות גם בין ארגון ג'האדיסטי זה, בעל האוריינטציה הסורית המקומית, לבין אל-קאעדה. ההתרחקות באה לידי ביטוי בשינוי שמו ב-2016 ל-'ג'בהת פתאח א-שאם' (חזית הניצחון בסוריה רבתי) ובהמשך, ב-2017, שונה שם הארגון לזה הנוכחי - 'היאת תחריר א-שאם' (הרשות לשחרור סוריה רבתי), וגם במחלוקות פומביות לגבי אסטרטגית הפעולה ובחירת בעלי ברית. בעוד בתחילה נראה היה כי טשטוש הזיקה הרשמית בין הארגונים התקבלה על ידי ג'ולאני, מפקד הארגון הסורי, בהבנה ובהסכמה מצד זוואהירי, בדיעבד התברר כי התגלעו חילוקי דעות מהותיים ביניהם ובין תומכיהם ודובריהם, בהם אנשי דת בכירים. משום כך, ספק רב האם נכון לכלול את היאת תחריר א-שאם במניין הכוח העומד לרשות מחנה אל-קאעדה ברחבי העולם.

בבסיס ההתרחקות בין היאת תחריר א-שאם מאל-קאעדה עמד רצונה של הנהגת היאת תחריר א-שאם לנהל מדיניות פרגמטית, המותאמת לנסיבות הדינאמיות של מלחמת האזרחים בסוריה. מנהיג הארגון, ג'ולאני, עמעם את זיקתו לאל-קאעדה וקיים מערכות קשרים עם ארגונים מורדים מזרמים אידיאולוגים אחרים ואף עם מדינות הפעילות בזירה, ובראשן טורקיה. זוואהירי הזהיר את מנהיגי היאת תחריר מקשרים אלה, שהם בראייתו מלכודת דבש משום שטורקיה היא חלק מנאט"ו וקשורה בטבורה לארצות הברית ולמערב, וכן מקיימת קשרים הדוקים עם רוסיה וסין - ולכן היא אויבת מושבעת של המוסלמים. היאת תחריר א-שאם בהנהגת אל-ג'ולאני לא שעתה לעצתו והמשיכה בקשרים עם טורקיה. על רקע זה התגלעו מחלוקות אידיאולוגיות פנימיות גם בהיאת תחריר א-שאם, בין נאמני ג'ולאני לבין נאמני אל-קאעדה. האחרונים תבעו לשמור על שבועת האמונים לזוואהירי והכפיפות לו ולארגונו, תוך הימנעות מקשרים עם שותפים מקומיים וחיצוניים, אשר אינם נמנים עם הזרם הסלפי-ג'האדי. מנגד, מנהיגי היאת תחריר א-שאם בחרו לנהל מדיניות פרגמטית שתאפשר להם לשרוד ולקדם את המאבק העיקרי נגד משטרו של אסד, תוך נקיטת יד קשה נגד המתמרדים.

חילוקי הדעות הובילו לפילוג בשורות היאת תחריר א-שאם - התפצלות של מתנגדי ההתבדלות מאל-קאעדה מהארגון - והקמת ארגון חראס א-דין, המזוהה עם אל-קאעדה. המחלוקות הרעיוניות בין הארגונים החריפו ואף היו רקע להתנגשויות אלימות. פרט לשאלת הקשרים עם טורקיה, מחלוקת נוספת התייחסה למידת האוטונומיה של חראס א-דין במרחב אדליב, בו שולטת היאת תחריר א-שאם ביד רמה, תוך דיכוי בכוח של מתנגדיה, ומצרה מאוד את צעדיהם של אנשי חראס א-דין. בתוך כך עלתה דרישת חראס א-דין כי יושבו לה אמצעי לחימה שהיו שייכים לאנשיה והוחרמו על ידי אנשי היאת תחריר א-שאם לאחר פרישתם. מעצרים עתיים של מנהיגי חראס א-דין החמירו את המתיחות בין הצדדים.

המתיחות בין היאת תחריר א-שאם לשלוחה הסורית שנותרה מזוהה עם אל-קאעדה, והמחלוקות בין היאת תחריר א-שאם לבין אל-זוואהירי הן ביטוי למתחים הקיימים גם בתוך היאת תחריר א-שאם עצמו בסוגיות שונות. לכן ברור כי למרות היותו ארגון ג'האד סלפי מובהק, הוא אינו נמנה ולא יכול להיספר כחלק מארגוני הג'אהד העולמי, המשתייכים למערכת הבריתות של אל-קאעדה.

כאשר בוחנים את הישגיו של איימן אל-זוואהירי אל מול חזונו ושאיפותיו מרחיקות הלכת לגבי הזירה הסורית, ניתן לומר כי ההר הוליד עכבר וכי דבר מחזונו ומתכנוניו לגבי סוריה (וישראל) לא התממש. השאלה שנותרה פתוחה היא, האם וכמה יצליח לשכנע לוחמים מקרב מחנה הג'האד-הסלאפי בסוריה, בעיקר מחראס א-דין, ובמיוחד מקרב הזרים שבהם, להגר מסוריה ולפעול בחו"ל כדי לקדם את האג'נדה של הג'האד העולמי .

אמנם, בעקבות הטלטלה בעולם הערבי ובחסות מסך העשן שיצרה 'המדינה האסלאמית', "מחנה" אל-קאעדה הצליח להתפרס לאזורים חדשים ולהעלות את מספר חבריו, אולם זיקתם לתפיסת עולמו לגבי ניהול ג'האד בינלאומי ומידת כפיפותם לאל-קאעדה ולהוראות מנהיגו מוטלת בספק, או לפחות נמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם.

ובהתייחס לאזהרותיו של ראש שירות החוץ הבריטי, אכן אין לבטל את הסכנה הצפויה בעתיד מצד ארגונים ופעילים המזהים עצמם עם הסלפיה-ג'האדיה, ללא הבדל אם הם מזדהים עם אל-קאעדה או עם 'המדינה האסלאמית', וכן את האפשרות כי בכוונת חלקם לבצע טרור בזירה הבינלאומית. די בקריאותיהם הפומביות של מנהיגי שני המחנות לתומכיהם במערב לעשות ככל יכולתם כדי לפגוע במדינות בהם הם מתגוררים, כדי ללמד שמהגרים מהמזרח התיכון, כמו גם אזרחים מערביים מקרב בוגרי המערכה בסוריה ואף כאלה שלא נטלו בה חלק, המקבלים השראה מדבריהם של המנהיגים, ינסו לממש את הנחיותיהם.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.