פרסומים

בהשתתפות: אלכס אלטשולר, דניאל אולדריץ', יובל צור ויעל אשכנזי

מטרת המחקר הייתה לבחון את החוסן החברתי בקהילות המתגוררות ביישובים יהודיים בנגב המערבי בסמוך לגדר הגבול עם רצועת עזה. כל היישובים האלה היו חשופים לאתגר ביטחוני דומה: שלושה סבבי לחימה בין 2006 ל־ 2016 וביניהם שגרה של טרור מתמשך. 10 שנים הן פרק זמן ארוך דיו להיווצרות פרספקטיבה שמאפשרת לבחון את תחושת המסוגלות ואת יכולת ההתארגנות של תושבים בקהילות דומות במהלך מצב חירום ולאחריו. פרק הזמן הזה גם ארוך דיו כדי לאפשר לתושבים להעריך את המשאבים הפיזיים והנפשיים העומדים לרשותם והנדרשים להם כדי להתמודד בהצלחה עם מצב חירום מתמשך. מטרה נוספת של המחקר הייתה להיעזר בו כדי לגבש כלי ניבוי שיאפשר להעריך באיזו מידה ובאיזו מהירות יכולה קהילה לחזור לתפקוד נורמטיבי במגוון של תחומי ליבה לאחר שהתמודדה עם איום ביטחוני.

החוסן הלאומי הוא אחת הסוגיות האסטרטגיות המרכזיות שמעסיקות את ישראל. חשיבות הסוגיה הזאת נובעת מסוג העימותים שבהם מעורבת ישראל בדור האחרון. מדובר בעימותים שלהם שני מאפיינים מרכזיים: הראשון, הם מתנהלים בעצימות נמוכה בין ישראל לבין ישויות תת־מדינתיות; השני, הם מתנהלים בתווך האזרחי, שכן מטרת האויב היא לפגוע בראש ובראשונה באוכלוסייה האזרחית ובמערכות האזרחיות. ההתמקדות בעורף האזרחי של ישראל נובעת מכך שהפלסטינים וחזבאללה מודעים לכך שיכולתם להתעמת ישירות עם צה"ל היא מוגבלת וכי קל להם יותר לפגוע ביישובים שהם החוליה החלשה במערכת הישראלית. אולם לא רק הרצון לחמוק מהתמודדות חזיתית עם צה"ל מנחה את ארגוני הטרור בשאיפתם לתקוף את העורף האזרחי. באמצעות הפגיעה באזרחים משיגים ארגוני הטרור מטרה נוספת שלהם: לעורר פחד, לגרום לכאוס ולזרוע דמורליזציה בקרב הציבור האזרחי ובכך לקעקע את כושר העמידה הלאומי של היריב המדינתי — במקרה הזה ישראל — ואף לגרום למקבלי ההחלטות שלו להיכנע לתביעות של מחוללי הטרור. כדי להתמודד עם האסטרטגיה הזאת של ארגוני הטרור יש צורך בכושר עמידה של הציבור האזרחי. כושר העמידה הזה מבוסס במידה רבה על רמת החוסן החברתי של הציבור.

ברור שסוגיית החוסן החברתי היא רחבה הרבה יותר מרמת החוסן הנבחנת בעת עימות ביטחוני חריף, והיא קשורה למדדים שונים כמו איכות חיים, קיימוּת ורמת החיים האובייקטיבית והנתפסת. מכל מקום, בישראל, שבה נושאי הביטחון הלאומי מצויים במרכז תשומת הלב, יש חשיבות מיוחדת לבחינה מדוקדקת ונמשכת של רמת החוסן בהקשרה הביטחוני ובהקשר הרחב יותר. בחינה כזאת, כפי שנעשתה במחקר המוצג כאן, אמורה להציב את סוגיית החוסן, את רמת החוסן של הציבור הישראלי ואת המדיניות המערכתית לקידום החוסן במקום גבוה בסדר היום הלאומי. זאת על בסיס ההנחה — המוצגת והמוכחת במחקר הזה — שצריך ושניתן להעצים את החוסן החברתי הן בקהילות שנפגעות מהטרור המתמשך ואולי גם בציבור הרחב כולו.

המחקר זכה בפרס מטעם "קרן ענבר - אל מול הטרור".

===============================================

תוכן העניינים

הקדמה 7

מבוא 9

פרק א : שאלות מושגיות בנוגע למושג ״חוסן״ 15

פרק ב : מדדי תפקוד לבחינת החוסן החברתי 23

פרק ג : תרומתם של צוותי החירום היישוביים(צח"י) בקידום החוסן החברתי 47

פרק ד' : מרכזי החוסן ב״עוטף עזה״ 55

פרק ה : תרומת המדינה לחוסן החברתי ביישובי ״עוטף עזה״ 63

פרק ו : מסקנות והמלצות מערכתיות להעצמת החוסן החברתי בישראל 71

סיכום 83

הערות 89