פרסומים
מבט על, גיליון 1053, 9 במאי 2018

בבחירות בלבנון הצליח הגוש השיעי בהובלת חזבאללה להגדיל את כוחו בפרלמנט על חשבון מפלגתו של ראש הממשלה, סעד אל-חרירי. עם זאת, בשל השיטה הפוליטית הנהוגה במדינה, הסטטוס קוו הפוליטי שהושג בדצמבר 2016 צפוי ככל הנראה להישמר. תהליך הרכבת הממשלה יציף מחדש את מאבק הכוחות בין אל-חרירי ותומכיו, הסעודים ובעיקר צרפת וארצות הברית במערכת הבינלאומית, לבין חזבאללה ואיראן. תוצאות הבחירות יעודדו את חזבאללה להמשיך בתהליך לביסוס כוחו ויכולת השפעתו בזירה הפוליטית הלבנונית. השאיפה לקידום יעד זה עשויה לשמש גם כגורם מרסן בכל הקשור להתנהלות הארגון מול ישראל. לכן, סביר להניח כי בעת הנוכחית חזבאללה יעדיף להותיר את סוריה כזירה המועדפת לפעול נגד ישראל.
לראשונה מאז 2009 התקיימו בלבנון (6 במאי) בחירות לפרלמנט. מתוצאות הבחירות, שבניגוד בולט לבחירות שהתקיימו במדינות ערביות אחרות נערכו באווירה חופשית ודמוקרטית, עולה כי הגוש השיעי התחזק בעיקר על חשבון מפלגתו של ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי. בתוך הגוש השיעי אמל ככל הנראה תתחזק על חשבון חזבאללה. הבחירות נערכו לאחר כשנה, שנרשמו בה משברים, שביתות והפגנות, על רקע סוגיות פנים רבות. אחוזי ההצבעה הנמוכים שיקפו תחושה של חלקים ניכרים בציבור, בעיקר בקרב הצעירים, של מיאוס מהפוליטיקה המסורתית, המואשמת בסיאוב ושחיתות. זאת, בנוסף למצוקות גוברות בקרב בעלי מעמד הביניים, כלכלה מקרטעת, הצורך להתמודד עם כמיליון פליטים מסוריה במדינה, ועוד.
חוק הבחירות החדש, שהתקבל בפרלמנט ב-2017, הקל את התהליך ועודד גורמים עצמאיים לנסות את מזלם, בתקווה כי השינויים בחוק יאפשרו את בחירתם של מועמדים חדשים. גם אם השינויים אפשרו לתת ביטוי טוב יותר ל"רצון הבוחר" ומועמדים חדשים ועצמאיים אכן הצליחו להיבחר לפרלמנט, הרי שככלל הן התוצאות והן המבנה המסורתי של הפרלמנט (המבוסס על חלוקה עדתית) לא יביאו לשינוי בדינמיקה הפוליטית הבין-גושית המוכרת בלבנון והסטטוס קוו, שאפיין את המדינה, יישמר ככל הנראה, הגם שסביר כי חזבאללה ידרוש עתה להגדיל את מספר השרים המשתייכים לגוש השיעי בממשלת הקואליציה החדשה.
סביר כי תהליך הקמת הממשלה יארך זמן ומוקדם עדיין להעריך האם תמשך מגמת היציבות הפוליטית שהחלה (דצמבר 2016) לאחר ששני הגושים הפוליטיים היריבים בלבנון - "הכוחות המהפכניים של 14 במארס", הנתמכים על ידי ערב הסעודית והמערב מזה, ומולם "מחנה ההתנגדות של 8 במארס", המובל על ידי חזבאללה - הסכימו במסגרת "עסקה", לאחר מבוי סתום ממושך, למינויו של בעל בריתו של חזבאללה מישל עון (המארוני) לנשיא ושל אל-חרירי לראש הממשלה. בכל מקרה, הצפי הוא כי גם הממשלה הבאה תהייה ממשלת אחדות מאחר שהמועמד שעליו תוטל הרכבת הממשלה יהיה בן העדה הסונית (כנדרש בחוקה), בסבירות גבוהה אל-חרירי והוא יזדקק לתמיכת חזבאללה ובעלי בריתו כדי להבטיח את אמון הפרלמנט (המונה 128 מושבים, חציים מוקצה לנוצרים וחציים למוסלמים). המועמד לראשות הממשלה צריך לזכות באמון הפרלמנט ברוב של שני שליש. הגוש השיעי יחד עם בעלי בריתו הנוצרים ישמור לעצמו את יכולת הווטו בפרלמנט, שכן יהיה לו גם בפרלמנט הבא גוש חוסם. כך שביכולתו יהיה לבלום כל ניסיון למתן אמון לממשלה שאינה עונה לתנאיו ולאישור חוקים שאינם תואמים את האינטרסים שלו.
הצלחת הגוש השיעי לחזק את כוחו הפרלמנטרי צפויה לעודד עוד יותר את חזבאללה להמשיך ולבסס את מעמדו כגורם פוליטי מרכזי ומשפיע. התנהלות הארגון במהלך מערכת הבחירות, ובכלל זה המאמצים הרבים שהשקיעו בכיריו ובראשם חסן נצראללה להשפיע על המצביעים, העידו על החשיבות שהארגון מייחס לתמיכה הציבורית בו. הארגון מודע לפיצול הפוליטי בתוך לבנון ולמורת הרוח הגוברת בציבור מאזלת היד של הגורמים הפוליטיים להביא לשיפור ממשי בכלכלה, שתביא גם לשיפור של ממש באיכות החיים של האזרחים. הסיסמא שבחר הארגון לבחירות: "מגנים ובונים", ממחישה את החשיבות שמקנה הארגון לדימויו כמי שלא רק מגן על המדינה באמצעות הנשק שבידו, אלא גם כמי שמעוניין לקבל הכרה כגורם מרכזי ואחראי בחברה ושבכוונתו לדאוג לאזרחים. כן נרשם לזכותו של חזבאללה האיפוק שגילה בתגובה למשבר ה"התפטרות" של אל-חרירי, שיזמו הסעודים וגם קבלתו את שובו ללבנון.
חזבאללה ערני גם לשיח הגובר בלבנון אשר למשמעויות שנגזרות ממעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה וההשלכות שיש לכך על לבנון. למרות שככלל, מורת הרוח שקיימת בציבור מכך לא פגעה בכוחו הכולל של הגוש השיעי, הארגון צפוי לקחת בחשבון את הסיבות למעבר חלק מהתמיכה בו למפלגה השיעית אמל, אף שהיא בעלת בריתו, ואת אובדן שני המושבים שלו בבעל בכ, המחוז שממנו נשלחו לסוריה מרבית הלוחמים כמו גם מורת הרוח של התושבים מכך שהארגון לא טרח לדאוג לצרכיהם. בולטת בהקשר זה התרעומת לגבי סוגיית הפליטים הסורים, בעיקר אלה שהתיישבו בבקעת הלבנון ואשר חזבאללה התחייב לפעול להחזרתם לסוריה.
לכלל השחקנים הפוליטיים בזירה הלבנונית יהיה עתה עניין לנצל את הבחירות כדי להמשיך במהלכים לביסוס היציבות במדינה במאמץ להתגבר על הבעיות הכלכליות, ובכלל זה לתת מענה לדרישות של משקיעים בזירה הבינלאומית לקדם רפורמות כלכליות מקיפות. עם זאת, תהליך הרכבת הממשלה צפוי להציף מחדש את מאבק הכוחות בין מחנה אל-חרירי לבין מחנה חזבאללה. בהקשר זה סביר כי הארגון יצא נשכר מהיחלשות של מפלגתו של אל חרירי אך ככל הנראה גם מזו של הנשיא עון, שתלותו בחזבאללה רק תגבר.
היעד המרכזי של הגוש השיעי בדגש על חזבאללה לאחר הבחירות יהיה לבסס עוד את הלגיטימציה שלו. מורת הרוח הציבורית מתפקודו של אל-חרירי, שבאה לידי ביטוי בהימנעות תומכיו מלהגיע לקלפיות לצד הישגי הגוש השיעי ינוצלו על ידו כדי להדגיש את תפקידו המרכזי של הארגון ואת הצורך לבטא ביתר שאת את סדר היום שהוא מוביל בקווי היסוד של הממשלה. עם זאת, הרושם הוא כי הארגון צפוי להתנהל בזהירות במאמציו לקדם צעד אחר צעד את אסטרטגיית ההתבססות שלו ככוח מרכזי ומוביל בלבנון. מזכ"ל חזבאללה, נצראללה, שמיהר מיד לאחר הבחירות להדגיש כי התמיכה הרבה שקיבל הגוש השיעי הנה הוכחה לצדקת דרכו, צפוי להשתמש בכך כמנוף לשמר את הישגי העבר, תוך השקעת מאמצים כדי להרחיבם.
מדיניותו של חזבאללה בשנים האחרונות להוציא ככל האפשר את לבנון ממשוואת העימות הישיר עם ישראל, כרכיב מרכזי במאמציו לזכות בלגיטימציה פנימית, גם כאשר זו תקפה ישירות נכסים של הארגון ושל איראן בסוריה, צפויה לעמוד למבחן כבר בקרוב. זאת, אם תחליט איראן ללחוץ על הארגון להרחיב את המערכה נגד ישראל גם לשטחה של לבנון, בעיקר אם העימות בין ישראל לאיראן יתדרדר בעתיד למערכה רחבה יותר ובפרט אם לאיראן לא יהיו אופציות אופרטיביות זמינות אחרות להגיב/לנקום על התקיפות הישראליות.
ההערכה היא כי לחזבאללה לא יהיה עניין, גם לאחר הבחירות, להביא להידרדרות בין לבנון לבין ישראל ולהסתכן באובדן ההישגים בזירה הפוליטית. יתר על כן, האמון שקיבל הגוש השיעי עשוי לחזק את מגמת הריסון ולהשית על חזבאללה עוד אחריות מתוקף מיצובו כשותף בכיר בממשלה עתידית. נראה כי התפתחות זו תקל על ישראל להציג את ממשלת לבנון כאחראית לפעולות עוינות מלבנון, ולהעביר על ידי כך איומים הרתעתיים ללבנון.
נראה כי הארגון ימשיך לייחס לשמירה על היציבות עדיפות עליונה וכנגזרת מכך יעדיף להמשיך ולמנוע, ככל האפשר, זליגה ללבנון של השלכות מלחמת האזרחים בסוריה, ובכללן העימות המחריף בין ישראל לבין איראן. עם זאת, על ציר הזמן, מערכה ישראלית מתמשכת נגד איראן וחזבאללה בסוריה, שלא תהייה חלק ממאמץ אזורי מתואם ובלי שרוסיה לפחות תסכין עמה, ובעיקר אם תגלוש ללבנון - שם חזבאללה מחויב לפעול גם כמגן לבנון וגם לשמר את מאזן ההרתעה מול ישראל - עלולה תהיה להביא להסלמה ולדחוק את חזבאללה, בניגוד לרצונו, למערכה גם בלבנון.