פרסומים

ב־ 10 ביוני 1967 , בתום שישה ימי לחימה מול שלוש מדינות ערביות, הכריעה ישראל את צבאות מצרים, ירדן וסוריה ומצאה עצמה עם שטח הגדול פי שלושה משטחה הקודם. שינויים משמעותיים חלו בסביבה האסטרטגית של ישראל, הקשורים קשר הדוק לתוצאות המלחמה. שינויים אלה השפיעו רבות על הזיקות הפוליטיות של ישראל, על הקשרים הביטחוניים שלה עם בעלות בריתה ועל התעצמותו של צה"ל.

מאמר זה מבקש לעקוב אחר השינויים הללו ולהעריך את השפעתם לאורך זמן, וזאת באמצעות ניתוח השותפויות האסטרטגיות של ישראל ומעמדה במערכת הבינלאומית לפני מלחמת ששת הימים, וחקירת דפוסי ההתנהגות של שותפותיה בזמן המלחמה ובעידן שלאחריה. המאמר מבקש לטעון כי מלחמת 1967 הובילה לשינוי מוחלט בסביבה האסטרטגית של ישראל — מאוריינטציה אירופית בשני העשורים הראשונים לקיומה, לעבר ברית הדוקה עם ארצות הברית בתקופה שלאחר מכן. השינוי נבע משיקולים כלכליים אירופיים ומשיקולים אסטרטגיים של ארצות הברית, ושינה את מידת ההשפעה הזרה על מדיניות החוץ והביטחון של ישראל לשנים הבאות.