פרסומים
בתוך: משבר רצועת עזה: מענה לאתגר, ענת קורץ, אודי דקל ובנדטה ברטי, עורכים. המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2018

בצד המתח הקיים בין הזרוע המדינית לבין הזרוע הצבאית של חמאס — עז א־דין אל קסאם — בעניין סדר העדיפויות האסטרטגי, וגם במקביל למאמץ הנמשך והמרוכז שהזרוע הצבאית משקיעה בהתעצמות צבאית, בשורות הארגון קיימת הסכמה רחבה בשאלת העימות הישיר עם ישראל בעת הנוכחית. על פי הסכמה זו, בתנאים הנוכחיים ובמיוחד נוכח ממדי ההרס וההרג שנגרמו ברצועת עזה בעימות הצבאי עם ישראל במבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014 , סבב לחימה נוסף אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס של הארגון. תשתיותיו הצבאיות נפגעו קשות בעימות זה, אוכלוסיית הרצועה נתונה במצוקה קשה בגין הנזק שנגרם למבני מגורים ולתשתיות, וזאת בנוסף למציאות הכלכלית הקשה באזור ואף לביקורת הציבורית כלפי חמאס עקב ליבוי התנגשות עם ישראל. על גורמים מרסנים אלו יש להוסיף את המגבלות שהטילה מצרים על הארגון לגבי מעבר תושבי הרצועה מהאזור ואליו, במסגרת מאבקה בחמאס עצמו וכחלק מהלחימה בגורמי ג'האד הפעילים בחצי־האי סיני — 'וילאיאת סינא', המזוהה עם ארגון 'המדינה האסלאמית'. כלכלת האזור נפגעה גם עקב חסימת מנהרות ההברחה בגבול הרצועה עם מצרים. על מנת לא להיקלע לעימות נוסף עם ישראל פועל חמאס למנוע תקיפות נגד ישראל מצד פלגים ג'האדיסטיים הפועלים ברצועה. הארגון אף הקים כוח ריסון שמונע אירועי ירי מתחום הגבול עם ישראל, ואם מתרחשים אירועי ירי הוא מבצע מעצרים. בתנאים אלו, במקביל לחיזוק תשתיות הטרור בירושלים ובגדה המערבית והתרה של הפגנות עממיות מבוקרות בקרבת גדר הגבול בין הרצועה לישראל לשם שחרור קיטור, חמאס משקיע מאמצים בהתעצמות צבאית ובשיקום תשתית המנהרות ברצועה. תשתית זו אמורה לשרת את הארגון אם וכאשר יתפתח סבב עימות נוסף בינו לבין ישראל.