פרסומים
מזכר 166, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, יולי 2017
המטרה העיקרית של מזכר זה היא להציג בפני מקבלי ההחלטות במדינת ישראל מסגרת רעיונית שתניח תשתית ותציע תנאים שיאפשרו, בבוא העת, השגת פתרון לסוגיית הפליטים הפלסטינים, וכן להציג את המידע העדכני ביותר בסוגיה.
העמדה המסורתית של ישראל שוללת כל אפשרות של חזרת פליטים לשטחה. יש המרחיבים ומתנגדים גם להחזרת פליטים לשטחי מדינה פלסטינית עתידית. עם זאת, סוגיית הפליטים בכללותה נוגעת לישראל בכל מישור אפשרי – הפוליטי, הנראטיבי, הכלכלי, והביטחוני. לישראל אינטרס מובהק ליטול חלק בגיבוש הפתרונות לסוגיית הפליטות הפלסטינית מחוץ לגבולות הקבע של ישראל. חוקרים ואנשי ממשל לא העמיקו, בעשורים האחרונים, במחקר ובדיון בחלופות לפתרון סוגייה זו.
הנחת היסוד הראשונה של מחבר עבודה זו היא כי כל תרחיש של פתרון לסוגיית הפליטים הפלסטינים יביא מאות אלפי פליטים מלבנון, סוריה וירדן לישות מדינית פלסטינית שתהיה שכנה קרובה של ישראל. על כן יש לישראל אינטרס שקבוצה זו תיקלט באופן מיטבי בחברה, בכלכלה ובמדינה הפלסטינית לכשזו תקום. כישלון בקליטת הפליטים הפלסטינים בישות הפלשתינית העתידית עלול להציב אתגר מדיני-ביטחוני משמעותי על גבולות ישראל. בין ההמלצות הבולטות במזכר זה – יצירת אופק כלכלי וחברתי להשתלבות יצרנית של הפליטים בחברה הפלסטינית דרך פיתוח תשתיות של דיור, בתי ספר, מרפאות, תעסוקה ותעשיה. בין הצעדים שאותם יכולה ישראל לבצע טרם הסכם – שינוי המדיניות הישראלית ביחס לקרקעות, להקצאה ולפיתוח בשטחי C וכן סיוע ביצירת ממשקי שיתוף פעולה בבניית תשתיות והתאמת מנגנוני מכס, מס ומדיניות ייצוא ליצירת אופטימיזציה כלכלית ברשות.
הקדמה
תקציר
פרק א׳: רקע: מספר הפליטים ומיקומם — 2016
מקורות המידע
הערכת מספר הפלסטינים בעולם ומספר הפליטים בגדה המערבית
הערכות בדבר מספר הפליטים הפלסטינים הכולל
מספר הפלסטינים המתגוררים במחנות פליטים
פרק ב׳: עקרונות מסגרת לפתרון בעיית הפליטים
הרכיבים הישראליים ביצירת פתרון כולל
הנחות יסוד
הממד האופרטיבי
המרחב הדמוגרפי של ליבת הפתרון
פרק ג׳: קווי יסוד לתוכנית לפתרון בעיית הפליטים
כמה כסף דרוש להסדרת בעיית הפליטים?
עקרונות מרחביים לתוכנית שיקום ויישוב פליטים בגדה המערבית
פרק ד׳: התמודדות הפלסטינים עם אתגר השיבה
המלצות כלכליות־חברתיות
לקחים מהניסיון הישראלי
כלכלה משגשגת כתנאי לכל פתרון עתידי
נספחים
נספח א׳: הייחודיות של בעיית הפליטים הפלסטינים
נספח ב׳: מחנות פליטים לפי אזור
נספח ג׳: מפת אונר"א — מצבת הפליטים בשנת 2015
הערות
מתוך התקציר
סוגיית הפליטים הפלסטינים מחייבת עיון מחדש, תוך התייחסות למשבר הפליטות הכלל עולמי, המתרחב והופך מסוגיה הומניטרית קשה במזרח התיכון למשבר המאיים על היציבות האזורית והגלובלית. האתגרים העומדים בפני ישראל והפלסטינים במשא ומתן להסדר כולל וקבוע, שיביא לקץ הסכסוך ולסיום התביעות, הם אדירים. חלק מאתגרים אלה, בעיקר הסמליים שבהם, מקשים על ישראל והפלסטינים להיערך אסטרטגית. כפועל יוצא מכך, אפילו התארגנות לתחילתו של תהליך להסדרת סוגיית הפליטים, לגיוס כספים לטובת פיצוי ושיקום, לקביעת מיקומם של ערים ויישובים חדשים, לשיקום תשתיות ולהרחבתן או להידברות עם סוכנות האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א) וגופים בין־לאומיים אחרים המטפלים בפליטים הפלסטינים – התארגנות כזו היא כמעט בלתי אפשרית באווירת החשדנות והעוינות השוררת כעת בין הצדדים בהיעדר תהליך מדיני.
למרות מכשולים אלה, על ההנהגה בישראל לראות בפתרון מוצלח של סוגיית הפליטים (בתרחיש שבו הצדדים מגיעים להסכם ומשתנה המגמה הקיימת במקרה של היעדר הסדר או הסדר חלקי) אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה שלה. מדובר בתרחיש של הסכם - שבמסגרתו יש ליישם את ההבנות בנושא הפליטים וכן בתרחישים אחרים שבהם תרצה ישראל למנוע הידרדרות ביטחונית על רקע סוגיה זו. מסיבות אלו ורבות אחרות, על ממשלת ישראל לברר מהם הצעדים שהיא יכולה לנקוט כבר היום כדי לסלול נתיבים להסדרה אפקטיבית וממשית של הסוגיה.
הנחת היסוד של עבודה זו היא כי ליבת הפתרון לסוגיית הפליטים תהיה, בכל תרחיש שהוא, בגדה המערבית, וכי גם אם ישובו פליטים לתחומי מדינת ישראל, מדובר במספרים קטנים. לפיכך, אין ספק כי כישלון קליטתם של מאות אלפי פליטים כאזרחים במדינת פלסטין, לכשתקום, נושא בחובו סכנה משמעותית למדינה הפלסטינית כולה. מצד שני, אין מחלוקת כי קליטה מוצלחת של הפליטים הפלסטינים במדינה הפלסטינית היא תנאי הכרחי לקיומו של הסכם יציב בין ישראל לפלסטינים ומהווה לפיכך יעד אסטרטגי של מדינת ישראל.