פרסומים

אחת הסוגיות המורכבות הניצבות לפתחם של ארגוני מודיעין נוגעת להערכת יציבות משטרים ולהערכת סיכונים פוליטיים. סוגיה זו מהווה אתגר מיוחד במינו עבור קהילת המודיעין הישראלית בעקבות הטלטלה שאחזה במזרח התיכון מאז שנת 2011 , הידועה גם בכינוי "האביב הערבי". אותה טלטלה הביאה לקריסה, כמעט באחת, של מספר משטרים באזור, מבלי ששירותי המודיעין של ישראל (והמערב) סיפקו על כך התרעה אסטרטגית. התרעה כזאת הכרחית כדי לאפשר למקבלי ההחלטות להעריך מחדש את הנסיבות האסטרטגיות המשתנות ולבצע התאמות נדרשות במדיניות, כמו למשל במקרה שבו משטר שלומי מתחלף במשטר עוין, וזה עשוי להגדיר מחדש, או אף לבטל, הסכמי שלום. כישלונם של ארגוני ביון ברחבי העולם לחזות את אירועי "האביב הערבי" העניק תנופה מחודשת לתחום התיאורטי והמעשי הנוגע ליציבות משטרים, ודחף ארגוני מודיעין, מוסדות אקדמיים ואף חברות עסקיות לפתח תפיסות ומודלים חדשים שיסייעו להתגבר על אתגר רב־שנים זה.

מטרתו של מאמר זה היא להציג את התפתחותם של המודלים השונים להערכת יציבות משטרים בעשורים האחרונים, להציף את הבעיות המתודולוגיות שמודליםאלה נתקלו בהן, להציע עקרונות תיאורטיים להערכה וחיזוי של יציבות משטרים ולציין את הרלוונטיות שלהם לאתגרים הניצבים בפני קהילת המודיעין הישראלית.