חוק ביטחון הסייבר החדש בסין: מאפיינים והשלכות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על חוק ביטחון הסייבר החדש בסין: מאפיינים והשלכות

חוק ביטחון הסייבר החדש בסין: מאפיינים והשלכות

מבט על, גיליון 912, 2 באפריל 2017

English
דורון אלה

ב-1 ביוני 2017 יכנס לתוקף חוק ביטחון הסייבר החדש של סין. על פי הצהרותיה הרשמיות, חוק זה מיועד לשמור על ביטחונה הלאומי של סין ועל יציבותה החברתית, באמצעות פיקוח הדוק על תכנים וטכנולוגיות אינטרנט. לחוק פוטנציאל השפעה על כל גוף עסקי, סיני או זר, הפועל בסין בתחומי האינטרנט וטכנולוגיות מידע. לאחר פרסום החוק עלו חששות במערב, כי עם כניסתו לתוקף, יותנה המשך פעילותן של חברות זרות בסין במסירת מידע וטכנולוגיות לידי הרשויות הסיניות, או בהטמעת "דלתות-אחוריות" במוצריהן. חשש נוסף הוא כי חברות זרות יאלצו לפנות את מקומן לטובת חברות ממשלתיות מקומיות, המפתחות מוצרים המותאמים מבחינה רגולטורית לשוק הסיני.


רקע לחוק

חוק ביטחון הסייבר החדש מצטרף לחוק ה-NGOs וחוק הלוחמה בטרור, שנחקקו בשנה החולפת ומטרתם להגביל ולרסן את פעילותם של ארגונים ופרטים בתוך סין גופא. החוק הוא חלק ממגמת חקיקה מתהדקת, החותרת לקדם את שליטת הממשלה הסינית בממשק הטכנולוגי-אינטרנטי, וכך לצמצם את הסכנה האפשרית ליציבות המשטר כתוצאה משיח-אינטרנט חופשי. דוגמה לכך היא האמנה לריסון עצמי של תעשיית האינטרנט הסיני מ-2002, אשר העבירה את האחריות החוקית על מניעת הפצתם של תכנים לא מורשים לספקי התוכן עצמם, וכך הפכה אותם לסוכני צנזורה מטעם השלטון. החקיקה הסינית בשנת 2016 בנושאי סייבר, ארגונים בינלאומיים לא-ממשלתיים וטרור, מצביעה על חשש הולך וגובר של המפלגה הקומוניסטית הסינית מחדירה של השפעות זרות, הכוללות רעיונות מערביים-ליברלים או דתיים-אסלאמיים והשראה של תנועות היפרדות לאומיות. אחד הכלים המשמשים את המפלגה לשליטה בתכנים המופצים באינטרנט הוא "חומת האש הגדולה של סין", אשר בין היתר אחראית לחסימת הגישה לשירותי אינטרנט מערביים אסורים, כגון גוגל ופייסבוק. חוק הסייבר הוא צעד נוסף בהידוק שליטת המפלגה על המידע וביצור חוסנה השלטוני.

עיקרי החוק

חוק ביטחון הסייבר הסיני, שהוא בעל פוטנציאל השפעה על המערב בכלל ועל ישראל בפרט, נועד להגן על ביטחונה הלאומי של סין ועל שלטון המפלגה הקומוניסטית. החוק מחייב (סעיף 12) את משתמשי הרשת להימנע מפעילות המסכנת את הביטחון, הכבוד והאינטרס הלאומי הסיני; אוסר על קריאת תיגר על המפלגה הקומוניסטית ועל ניסיונות להפיל את המערכת הסוציאליסטית, לקדם טרור ובדלנות דתית או להפיץ מידע כוזב, שעלול לפגוע בכלכלה או בסדר החברתי. כבר בסעיף זה אנו רואים ניסיון לעצב שימוש ברשת, באופן ההולם את צרכיה ויעדיה של המפלגה. החוק קורא לעם לקחת חלק פעיל באכיפתו, ולפיכך דורש (סעיף 14) מכל אדם או ארגון, המזהים פעילות חתרנית ברשת, לדווח מיד למשרדי הממשלה המטפלים בכך.

בחוק מספר סעיפים אשר מעלים חששות ספציפיים עבור חברות מערביות. ראשית קורא החוק לאיסוף מידע אזרחי ושמירתו בתוך גבולות סין בלבד. סעיף 37 קובע, כי כל מידע אישי שנאסף בסין על ידי חברות העוסקות בתשתיות מידע חיוניות חייב להישמר על שרתים בסין (ואם הכרחי לשמרו על שרתים מחוץ לסין, ישנו פרוטוקול מיוחד לכך). בסעיף 24 נכתב כי חברות המעניקות שירותים דוגמת שמות דומיין, הפצת מידע אונליין, שירותי הודעות וכו', חייבות לדרוש מהלקוח את פרטיו האמתיים ולמנוע ממנו שירות אם סירב למסרם.

שנית, חברות מחויבות לסייע לגופים ממשלתיים-מפלגתיים העוסקים בביטחון לאומי וציבורי. כך, בסעיף 28 נכתב כי "מפעילי רשת" (network operators) יגישו סיוע טכני לגופי ביטחון ציבורי הזקוקים לכך. הלשון העמומה של החוק כאן, במיוחד "סיוע טכני", מעלה חשש שחברות יהיו מחויבות על-פי חוק בחשיפות מידע על לקוחותיהן, ללא יכולת משפטית לסרב. בסעיף 49 נכתב כי על מפעילי רשת לשתף פעולה גם עם מחלקות הממשלה בכל האמור לבדיקות ופיקוח שגרתיות. סעיף 50 מוסיף כי לרשויות ממשלתיות הזכות לבקש מחברות למחוק מידע, אם לדעתן הוא מסכן או נוגד את החוק.

כל המפר את החוק צפוי לקנס כספי, עד גובה של מיליון יואן (144 אלף דולר). אולם, סעיף 75 מפרט מעט על אופי הענישה בכל האמור לחברות זרות. על-פי סעיף זה, כאשר מוסדות, ארגונים או פרטים זרים עוסקים בפעילות סייבר לא חוקית, המסכנת את תשתיות המידע החיוניות של סין ואת ביטחונה הלאומי, יהיו המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים רשאים להקפיא את נכסיהם ולנקוט בכל אמצעי ענישה נדרשים. גם כאן, הניסוח המרחיב של החוק, במיוחד "כל אמצעי ענישה נדרשים", מפקיד את עתידן של חברות, המבקשות לפעול בשוק הסיני לשיקול דעתן של רשויות השלטון השונות בסין.

השלכות לישראל

חקיקה זו מצביעה על מודעות  הממשל הסיני לפוטנציאל הכלכלי והשלטוני המתרחב של יישומי רשת, אשר באמצעותם אפשרי לצבור עוצמה כלכלית בסין גופא ובחו"ל ולהשפיע פוליטית, ועל כוונתה לחזק את אמצעי הפיקוח והבקרה על אזרחיה ועל זרים הפועלים בשטחי סין בתחום זה כדי לבצר את היציבות השלטונית. מכיוון שעבור  הממשל, הסתמכות על טכנולוגיות זרות מהווה איום פוטנציאלי על הביטחון הלאומי, היא מבקשת לשדרג את יכולותיה בתחום שירותי האינטרנט והסייבר אל מול מתחרותיה מהמערב. החקיקה החדשה מתווה קו פעולה לחברות הסיניות, אשר יצטרכו לשפר את הטכנולוגיה שבידיהן לצרכי הממשל ודרישותיו.

סין רואה בישראל מקור לחדשנות וידע טכנולוגי, גורם שסייע להעמקת יחסי הסחר בין שתי המדינות בשנים האחרונות. עם זאת, חוק ביטחון הסייבר החדש עלול להקשות על המשך ההתפתחות החיובי של יחסים אלו.

כל חברת טכנולוגיה ישראלית העוסקת בתחום הרשתות החברתיות או המידע תפוקח על ידי הרשויות הסיניות ותאלץ לפעול תחת מגבלות רבות יותר מאשר טרם כניסת החוק לתוקף. חברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין צריכות לקחת בחשבון כי הממשל הסיני יוכל לדרוש את העברת קוד המקור שלהן לבחינתו (ראה המקרה של אפל). דרישה זו מאפשרת "דלת האחורית" לממשל לשים את ידו על קודי מקור של חברות מערביות ולהשתמש בו לצרכיו, כמו גם להעתקת הקוד על-ידי חברות סיניות המקושרות לממשל. כמו כן, הממשל יוכל לדרוש את המידע שאספו על לקוחותיהם הסינים – דרישה היכולה ליצור בעיה אתית-מוסרית אם מידע זה ישמש נגד אזרחים. לכן, נכון יהיה אם משרדי הממשלה הרלוונטיים בישראל יעבדו יחדיו על מנת להעלות את המודעות לחוק ביטחון הסייבר הסיני החדש בקרב חברות ישראליות הפועלות כיום בסין או המעוניינות להתחיל פעילות בה. ובנוסף, על אף שחברות ישראליות הפועלות במדינות זרות מחויבות לפעול תחת הרגולציה המקומית, יש מקום לבחון את האפשרות לספק יעוץ משפטי מיוחד לחברות הפועלות בסין לנוכח האתגרים הייחודיים שעמם יהיה עליהן להתמודד.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
דוברות משרד הביטחון
לייזר רב עוצמה ליירוט רקטות וטילים בשדה הקרב העתידי – מצב הפיתוח בעולם ובישראל
המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות מפתחות נשק לייזר בהספקים של קילוואטים אחדים עד 100 קילוואט כנגד איומים רקטיים, ארטילריים או כטב"מים. מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין מתכננות גם מערכות לייזר רב עוצמה לטווחים ארוכים, כדי לפגוע ולהשמיד מטרות בחלל. מדינת ישראל נמצאת בחזית פיתוח מערכות נשק לייזר מתקדמות עם פיתוחים ייחודיים, המאפשרים להביא את קרן הלייזר העוצמתית אל המטרה בדיוק מרבי תוך גרימת נזק למטרות עוינות. על מדינת ישראל להמשיך לשדרג את מערכת נשק הלייזר להספקים גבוהים ולפלטפורמות מוטסות כדי ליירט מגוון רחב של איומים, כולל אלה של טילים בליסטיים ארוכי טווח ממדינות 'המעגל השלישי', וזאת כחלק בלתי נפרד ממעטפת ההגנה של מדינת ישראל מפני איום רקטי או טילי.
25/05/25
Wolfgang Schwan / Anadolu Agency
מהפכת רחפני FPV ומשמעויותיה בלוחמת היבשה ובממדים נוספים
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב – לא ניתן לנתח את הקרבות באוקראינה בעיניים המקובעות על תפיסות טרום מהפכת ה-FPV (טקטיקות של המלחמה הקרה ועידן המבצעים נגד טרור). צבאות רוסיה ואוקראינה נלחמים בשנתיים האחרונות בשדה הקרב המשתנה החדש – מה שהם כבר הספיקו לשכוח אנחנו עדיין לא למדנו. מי שייכנס לקרב במלחמה הבאה ללא הטמעת מהפכת ה-FPV יפסיד בנוקאאוט ולא בנקודות.
21/05/25
Shutterstock
פיתוי הבינה המלאכותית הסינית: אל לה לישראל להסתכן בשיכרון מעמקים בעקבות DeepSeek
עד כמה חזק ויעיל מודל הבינה המלאכותית הסיני – ומה המסקנות שצריך להסיק בישראל?
18/02/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.