פרסומים

בסוף המאה ה-20 החלו להתגלות שדות גז משמעותיים במזרח הים התיכון, מול אשקלון. השדות החדשים לא הכילו כמות גז משמעותית מבחינה בינלאומית, אבל הדגימו את פוטנציאל הגז הטבעי באזור. כעשור מאוחר יותר, בשנת 2009 התגלה מאגר תמר שעל פי הערכות מכיל כ-275 BCM גז טבעי, התגלית הגדולה בעולם באותה שנה (לצורך השוואה, ישראל צרכה בשנת 2011 כ-5 BCM של גז טבעי). ב-2010 התגלה מאגר לוויתן (480 BCM), אחד המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו בעשור האחרון. במקביל נמצאו מספר שדות גז קטנים יותר, ובקפריסין התגלה מאגר אפרודיטה המכיל על פי הערכות כ-200 BCM. סקר של המכון הגיאולוגי האמריקאי מעריך שאגן הים התיכון, הכולל את המים הטריטוריאליים של ישראל, עזה, לבנון, סוריה וקפריסין מכיל כ-3450 BCM של גז טבעי ו-1.7 מיליארד חביות נפט. לכן, אין זה מפתיע שגם לבנון מקדמת בימים אלו תכניות לחיפוש גז טבעי, וקידוחי האקספלורציה נמשכים בישראל וקפריסין.

התגליות החדשות צפויות לשנות לא רק את שוק האנרגיה, אלא יכולות להוות גורם בעל השפעות גיאו-אסטרטגיות על האזור עם ממדים משפטיים, כלכליים וביטחוניים. מדינות שעד כה היו תלויות בייבוא דלקים יהפכו להיות יותר עצמאיות אנרגטית ואף ייצאו כנראה גז. כמו כן, תגליות הגז יכולות להניב שיתוף פעולה בין מדינות שעד כה שרר ביניהן מתח, אך עלולות גם להוביל להסלמה של סכסוכים טריטוריאליים.