פרסומים

מאמר זה בוחן ומעריך את החוסן החברתי של תושבי עוטף עזה במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו. המאמר סוקר את הגדרת המושג "חוסן", בדגש על מרכיב ההתאוששות שבאה לאחר הנסיגה התפקודית המתחייבת עקב אירועי הדחק הקשים. החוסן החברתי נבחן על סמך שלושה מדדי התנהלות עיקריים: דמוגרפיה והתפנות, טיפול וחינוך ותעסוקה וכלכלה. שתי מועצות אזוריות נבחרו לייצג את תושבי עוטף עזה: אשכול ושער הנגב. הנתונים נאספו מתוך ראיונות עם בעלי תפקידים ותושבים במועצות אלו ומתוך התקשורת לסוגיה. הגם ששתי המועצות התנהלו בדפוסים שונים, רמת החוסן הפונקציונלי המסתמנת ביישוביהן הינה ככלל גבוהה, בעוד שרמת החוסן הפסיכולוגי־קהילתי הינה מורכבת ונמוכה יותר, למעט יוצאים מהכלל מעניינים. המאמר מנתח את הממצאים ומציע ללמוד מהם לגבי העצמת החוסן הקהילתי בישראל ובעולם.

מילות מפתח: "צוק איתן", חוסן חברתי, עוטף עזה, נחל עוז, מועצה אזורית, אשכול, מועצה אזורית שער הנגב.