פרסומים
מזכר 145, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, דצמבר 2014
תחום המערכות הבלתי מאוישות הולך ומתפתח בקצב מואץ כחלק מהתפתחות ענפי טכנולוגיה שונים בעולם. במסגרת מחקר ייחודי שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי, מציעה קבוצת מומחים מדיניות רצויה לישראל בתחום הזה בהתבסס על תחזית טכנולוגית עבור מערכות בלתי מאוישות לשימושים צבאיים בשנת 2033. בין ההמלצות: צורך מידי בגיבושה של מדיניות לאומית בתחום מערכות בלתי מאוישות והקמתו של גוף רשמי שיהיה אחראי להובלת הנושא. בצד המלצות אלו ניתנות המלצות בתחומים פרטניים הקשורים לביטחון, מדע, טכנולוגיה, חינוך ועוד. מזכר זה מפרט את התהליך המחקרי שבוצע הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום המדיניות ומסכם את ההמלצות למדיניות ישראלית רצויה בתחום זה.
תקציר מנהלים
תחום המערכות הבלתי-מאוישות הולך ומתפתח בקצב מואץ כחלק מהתפתחות ענפי טכנולוגיה שונים בעולם ובהם הבינה המלאכותית, הרובוטיקה והסייבר. במהלך שנת 2013 בוצע במכון למחקרי ביטחון לאומי מחקר בנושא מערכות אלו. המחקר מבקש להציע מדיניות רצויה לישראל בתחום הזה בהתבסס על תחזית טכנולוגית עבור מערכות בלתי-מאוישות לשימושים צבאיים בשנת 2033. המחקר המבוסס על דיון בין מומחים בתחום בוצע במסגרת התכנית לחיזוי טכנולוגי ומדיניות, שהוקמה במכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2012 ונועדה לביצוע מחקרים המשלבים חיזוי טכנולוגי לטווח ארוך עם תהליך של גיבוש מדיניות. מזכר זה מסכם את המחקר הראשון שמטרתו לשמש מודל לביצוע מחקרים דומים בתחום. להלן תקציר מסקנותיו:
חלק א: חיזוי טכנולוגי
התובנות העיקריות שהתקבלו בחלק הראשון, מסקר המומחים הטכנולוגיים, הן:
א. המצב כיום - רמת האמינות הנוכחית של כלים בלתי-מאוישים קרקעיים וימיים נחשבת נמוכה למדי, בייחוד בהשוואה לכלים אוויריים. הכלים הבלתי-מאוישים סובלים מחוסר בשלות בביצוע משימות מסוימות, כגון: גילוי מטענים בשטח פתוח או בסביבה עירונית. התובנות הללו עולות בקנה אחד עם הערכות מומחים, שכלים בלתי-מאוישים נמצאים כיום במקום שנמצאו בו מחשבים ביתיים בשנות השמונים של המאה ה-20 וכי קיים פוטנציאל גדול לשיפור מרחיק לכת תוך כעשרים שנה.
{image} ב. בעתיד - צפוי שיפור ניכר בביצועי הכלים האוטונומיים וברמת האמון שנוכל לתת בהם. הכלים יעברו שיפור ניכר ביכולותיהם לבצע משימות סיור ואיסוף מודיעין, גילוי ואיתור, זיהוי "עמית-טורף" והערכת נזקים שנגרמו לתשתיות ולאויב. הכלים יהפכו פשוטים יותר להפעלה. אוטונומיוּת גבוהה של המערכות תאפשר לכל מפעיל לשלוט במספר גדול יותר של כלים. קבוצות של כלים (או "נחילים") תוכלנה לפעול בשיתוף פעולה כמעט ללא מגע יד אדם, ובכל קבוצה יהיה מספר גדול של כלים ובמגוון גדול. מפעילי המערכות האלו יוכלו להעביר אליהן הוראות פשוטות למדי, והנחיל יתארגן מעצמו באופן אוטונומי להוצאה לפועל של ההוראה באופן המתאים ביותר. הכלים למיניהם יפגינו יכולות גבוהות של ביצוע ורמת אמינות גבוהה הן כפרטים והן במסגרת פעולתם בקבוצות. כמו כן עשויות להופיע יכולות שהן בגדר "קלפים פרועים", יכולות שעשויות כיום להיתפס כדמיוניות והופעתן במציאות תשנה את חוקי המשחק כפי שמוכרים לנו כיום.
המשמעויות העיקריות העולות מהתחזית הטכנולוגית הן, שאת רוב המשימות הצבאיות הטקטיות יהיה אפשר לתכנן ולבצע באופן אוטונומי (בלי מעורבות יד אדם) בטווח של עשרים שנים; השימוש בקבוצות של כלים כאלו יתפוס מקום הולך וגדל בשדה הקרב בן זמננו וישנה מאוד את קצב הלחימה ורכיבים אחרים שלה.
חלק ב: גיבוש המדיניות
חלק זה עסק בעקרונות למדיניות רצויה לישראל, כלומר כיצד על ישראל להיערך בתחום הביטחוני לאור מגמת הרחבת השימוש בכלים בלתי-מאוישים?
התובנות העיקריות שהתקבלו בחלק זה, על סמך שיח מובנה בין מומחים, הצביעו על פער במצב הקיים: אף-על-פי שבישראל יש פעילות וידע ניכרים בתחום הכלים הלא-מאוישים לשימוש ביטחוני, אין בישראל מדיניות לאומית ויד מכוונת מטעם המדינה בתחום זה, אפילו לא במערכת הביטחון. מצב זה עומד במתח עם מסקנות המחקר, ולפיהן צפויה חדירה רחבה ומהירה של מערכות לא-מאוישות שתשנה באופן ניכר את צורת הלחימה המוכרת לנו. לאור זאת סבורים משתתפי המחקר שיש צורך בשינוי גם באופן שבו מטופל התחום. למדינה נדרשים כלים שאינם קיימים כיום כדי להתמודד עם הנושא.
להלן המלצות לישראל העולות מן השיח:
א. יש לגבש מדיניות לאומית בתחום מערכות בלתי-מאוישות, במטרה למקסם את היתרונות ולמזער את הסיכונים הגלומים בתחום, וזאת בניגוד למצב הקיים שבו התהליך מתנהל מעצמו וישראל אינה ממקסמת את יתרונותיה בתחום.
ב. יש לשקול הקמתו של גוף במערכת הביטחון שיהיה אחראי להובלת הנושא. גוף שיהיה ממונה על פיתוחן ויישומן של מפות דרכים בתחומי המחקר והפיתוח (מו"פ), התכנון, הייצור בתעשיות הביטחונית, ניהול כוח האדם, ייעוץ משפטי, הצטיידות, קשרי חוץ בכל הנוגע לטכנולוגיה הבלתי-מאוישת, פיתוח תפיסות ואימונים וכן תכנון תקציבי. הגם שהמחקר לא העמיק בתחום האזרחי, נראה שבעתיד יהיה צורך גם בגוף מנחה או מטה ברמה הלאומית, שיעסוק בתחומים של מו"פ, תקינה, חקיקה, תעשיה, שיתוף פעולה בינלאומי, קביעת יעדים ארוכי טווח למשק הישראלי ותרגום היעדים לתכניות עבודה נוכח שימושים אזרחיים צפויים במערכות בלתי-מאוישות.
ג. יש לפעול כבר עתה לשילוב נרחב ועמוק יותר של כלים בלתי-מאוישים (כב"מ) בכל תחומי הביטחון, תוך מתן דגש לאיסוף מודיעין ומשימות אחרות שאינן כרוכות בדילמות ובהשלכות של השימוש באנרגיות קטלניות.
ד. זירוז תהליכים- יש לאמץ תהליכים ואמצעים שיאפשרו פיתוח, קליטה וכניסה מהירה למבצעיות ("מבצוע") של מערכי כב"מ חדשים לפעילות מבצעית. בכלל זה יש להגדיר ולנהל תפישת הגנה ושרידות כוללת למערך הכב"מ.
ה. יש לפתח מדיניות, תורת לחימה ויכולות להתמודדות עם מערך הכב"מ של מדינות וארגוני אויב.
ו. יש לדאוג להשכלה והכשרה של כוח אדם מתאים עוד לפני השירות הצבאי וכן לבחון את השפעת הכב"מ על תהליכי האבחון, המיון, הגיוס וההכשרה של חיילים. בנוסף מומלץ להעריך מחדש את הרלוונטיות של צבא המילואים בעידן של כב"מ, שכן שימוש בכב"מ בהיקפים נרחבים עשוי לאפשר ואולי אף לדרוש צבא קטן יותר בכוח אדם. הדבר עשוי להשפיע על מבנה צה"ל ועל אופיו .
ז. יש לפעול לשימור כוח אדם איכותי בתחום ולבנות תכניות מתאימות להתמודדות עם התחרות בשוק האזרחי.
ח. יש לשמר מרכיבי ליבה מבצעיים מאוישים גם בעידן השימוש הנרחב בכב"מ כדי להותיר שיקול דעת אנושי בשלבים שונים של הפעלת כוח באמצעות כב"מ.
ט. יש לקיים שיתופי פעולה עם מדינות זרות לפיתוח ולהפעלת כב"מ, וכן לצורך השפעה על תקנים וחקיקה בינלאומיים העשויים להשפיע על ישראל ועל יכולת פעולתה בתחום.
י. יש לפעול לצורך הפחתת נגישותם של גורמי טרור לכב"מ, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים.
יא. גבולות שיקול הדעת האוטונומיים - בתחום המשפטי והאתי יש לקבוע את גבולות "שיקול הדעת" של המכונה בכל הקשור לשימוש באנרגיות קטלניות, ואת אחריות בני האנוש המפעילים את הכב"מ.
יב. יש לנצל את יתרונותיה של ישראל בתחום הכב"מ הצבאי כדי לפתח תשתיות ולכבוש מעמד מוביל בשוק הכב"מ הביטחוני והאזרחי העולמי, המתפתח במהירות וטומן בחובו פוטנציאל כלכלי אדיר.
יג. יש לפתח תכניות לימוד והכשרה התומכות בהיבטים השונים של תחום הכב"מ ולעודד את ההשתלבות בהן על מנת לאפשר תשתית של כוח אדם מתאים בעבור התעשייה בישראל.
יד. העמקת המחקר- יש מקום למחקר מעמיק יותר של התחום בהדגשת אינטראקציה עם נושאים כגון: כלכלה, תפיסת הביטחון, יחסי-צבא וחברה ועוד נושאים רבים אחרים, שלא נכללו או שלא התאפשר להעמיק בהם די הצורך במחקר זה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים