הסכם איראן-סבא"א: תרופת הרגעה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הסכם איראן-סבא"א: תרופת הרגעה?

הסכם איראן-סבא"א: תרופת הרגעה?

מבט על, גיליון 485, 14 בנובמבר 2013

English
אפרים אסכולאי

 



" ההסכם החתום בין סבא"א לאיראן הוא במובן מסוים ניצחון ריק מתוכן עבור סבא"א (והקהילה הבינלאומית). למרות שאיראן הסכימה לכמה ביקורות שאינן נכללות בהסכמים הקיימים, ביקורות אלה אינן הדבר החשוב להערכת התפתחות תכנית הגרעין האיראנית, שתימשך ללא קשר לממצאי הפקחים. עולה שאלה בסיסית יותר: מה הציפיות שלנו ממערכת הפיקוח של סבא"א. בשל חופש הפעולה המוגבל ביותר של הסוכנות באיראן, היא יכולה לעשות מעט מאוד כדי להרתיע את איראן מהשגת נשק, כפי שגם ניתן היה לראות מדיווחיה, ובוודאי שהיא אינה יכולה להבטיח זאת, אלא לכל היותר לדווח על חששות בנוגע לתכניות של איראן . "



 

ב-11 בנובמבר 2013 חתמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ואיראן על הסכם, שבמובן מסוים היה רגע שיא לאחר שנים רבות של חילוקי דעות בין שני הצדדים. מזה זמן רב מנסה הסוכנות לאנרגיה אטומית לקבל היתר לבקר בכל מתקני הגרעין והאתרים הקשורים לגרעין באיראן, לרבות היתר לחפש אחר מתקנים לא מוצהרים. בעיקר ניסתה סבא"א להביא את איראן לאשרר את זכויותיה בהתאם לפרוטוקול הנוסף, המתיר ביקורות פתע, ולספק תשובות לסוגיות רבות הנוגעות להיבטים הצבאיים לכאורה בתכנית הגרעין שלה.

 נכון לעכשיו, סבא"א מבצעת ביקורות באיראן מכוח מה שמכונה (בטעות) הפיקוח (safeguards) "הכוללני" או "המקיף". בשל ההיקף המוגבל למדי של הסדרים אלה, סבא"א פרסמה את 'הפרוטוקול הנוסף' להסכמי הפיקוח הנוכחיים, המעניק לפקחים מרחב פעולה רב יותר לביצוע תפקידם. למרות שאיראן חתמה על הפרוטוקול הנוסף, היא לא אשררה את חתימתה ולסבא"א אין כל סמכות לעשות משהו בעניין זה. דוחות סבא"א התקופתיים למועצת המנהלים שלה ולמועצת הביטחון של האו"ם כללו סעיפים רבים אותם לא ניתן היה לאמת, כמו גם שאלות רבות, הקשורות להיבטים הצבאיים לכאורה של תכנית הגרעין האיראנית, שכבר הוזכרו לעיל, ואשר נותרו לפי שעה ללא מענה. לשם דוגמה, איראן לא התירה לסבא"א לבקר באתר בפרצ'ין, ששימש על פי החשד לפיתוח מנגנוני נפץ.

ההסכם שנחתם בין סבא"א לאיראן כולל שישה סעיפים: 

• מתן מידע וגישה מבוקרת למכרה [האורניום] גצ'ין

• מתן מידע וגישה מבוקרת למפעל לייצור מים כבדים

• מתן מידע לגבי כל כורי המחקר החדשים

• מתן מידע מזהה על 16 אתרים המיועדים לבניית מפעלי כוח גרעיניים

• הבהרות להצהרה של איראן בדבר מתקני העשרה נוספים

• הבהרות נוספות להצהרה של איראן ביחס לטכנולוגיית לייזר להעשרה שברשותה

מה פירוש סעיפים אלה, ועד כמה הם רלוונטיים לניסיון להשיג מידע מלא על המצב והיכולות של תכנית פיתוח הגרעין של איראן? ראוי לציין שאף אחד מהסעיפים הללו אינו מחייב על פי הסדרי הפיקוח הנוכחיים עם איראן, ולאור זאת, הסכמתה אליהם מעידה על רצון טוב מצדה אולם, האם הם בעלי משמעות?

    מכרה האורניום בגצ'ין הוא כמובן מעניין, אולם האם הוא המקור היחיד באיראן לאורניום? מים כבדים הם חיוניים לכור באראק, שנמצא בתהליכי בנייה. המידע שייאסף יכול לכלול פרטים על קצב הייצור וכמויות שהופקו. עם זאת, המידע החשוב ביותר הוא דרגת טוהר המים הכבדים. מדובר בשאלה של כן או לא. אם הם לא טוהרו מספיק, כור IR-40 באראק פשוט לא יפעל. הסעיף הנוגע לכור המחקר החדש הוא אולי המעניין ביותר. השאלה היא אם סעיף זה כולל גם מידע בנוגע לכור באראק שנמצא בתהליך בנייה, ואשר סבא"א מנסה להגיע אליו מזה זמן רב. מתן מידע באשר לאתרים לפעילות גרעינית עתידית אינו תורם דבר לשיכוך החששות הנוכחיים בנוגע לתכנית הגרעין של איראן. שאלת ההעשרה בלייזר היא מסקרנת, שכן מדובר בטכנולוגיית העשרת אורניום נוספת, ורצוי לדעת על התקדמותה של איראן בתחום.

    מאידך גיסא, אם יוגדרו הנושאים הבוערים שניצבים בפני סבא"א נכון לעת הזאת, הם יכללו את הבאים: היכולות והתכניות של איראן להרחבת התכנית להעשרת אורניום בצנטריפוגות גז, לרבות הייצור והיכולות של סוגי צנטריפוגות חדשים; סוגיות צבאיות הנוגעות למחקר ופיתוח של מנגנוני נפץ; התכנון המעודכן והמפורט של כור המים הכבדים באראק, ונושאים נוספים שפורטו בדוחות סבא"א התקופתיים.

    לפיכך, ההסכם החתום בין סבא"א לאיראן הוא במובן מסוים ניצחון ריק מתוכן עבור סבא"א (והקהילה הבינלאומית). למרות שאיראן הסכימה לכמה ביקורות שאינן נכללות בהסכמים הקיימים, ביקורות אלה אינן הדבר החשוב להערכת התפתחות תכנית הגרעין האיראנית, שתימשך ללא קשר לממצאי הפקחים. יתרה מכך, הניסיון האיראני הקבוע להרוויח זמן, ניכר כאן בברור: המידע והגישה, על פי הסכם זה, יינתנו בתוך שלושה חודשים. ובאשר לעתיד – ההסכם מציין, כי "צפוי ששיתוף הפעולה מצד איראן יכלול מסירה במועד לסבא"א של מידע על מתקני הגרעין ועל יישום אמצעי שקיפות מצד איראן. הפעילות תמשיך להתבצע במתכונת של צעד אחר צעד".

    אולם, כאן עולה שאלה בסיסית יותר: מה הציפיות שלנו ממערכת הפיקוח של סבא"א. על פי הגדרת סבא"א, "תפקידה העיקרי של מחלקת הפיקוח הוא להרתיע תפוצת נשק גרעיני באמצעות גילוי מוקדם של שימוש לרעה בחומרים ובטכנולוגיות גרעין ובאמצעות היכולת להבטיח שמדינות יכבדו את התחייבויותיהן להנחיות". בשל חופש הפעולה המוגבל ביותר של הסוכנות באיראן, היא יכולה לעשות מעט מאוד כדי להרתיע את איראן מהשגת נשק, כפי שגם ניתן היה לראות מדיווחיה, ובוודאי שהיא אינה יכולה להבטיח זאת, אלא לכל היותר לדווח על חששות בנוגע לתכניות של איראן. עוד טעות שגורה היא ההנחה שבמידה שסבא"א תאתר דבר מה חריג היא תוכל לפעול בנידון. אולם זה לא המצב. היא יכולה לדווח על מה שראתה ומצאה, אבל לא יותר מכך. לכן, גם אם הפקחים יזהו הפרה חמורה מאוד של ההסכם, לכל היותר ביכולתם לאמת את העובדות ולדווח עליהן. הם יכולים להתריע (אם לא מונעים מהם לעשות כן), אך לא מעבר לכך.

     כך שלמרבה הצער אנו מגיעים למסקנה שלמרות שניתן לומר על ההסכם ש"טוב שהוא ישנו", אין לו הרבה מה להציע מעבר לאפקט פלסבו, קרי למצב שבו החולה, במקרה הזה העולם, מאמין שהוא מקבל תרופה אמיתית לחוליו בשעה שהוא לא.

    ולבסוף, איזו השפעה יכולה להיות להסכם זה על שיחות ז'נבה בין איראן לבין מדינות ה-P5+1? בנושאים הטכניים - מעט מאוד. עם זאת, ניתן לראות בכך הצלחה ל"מתקפת הקסם" האיראנית, בכך שהוא מוכיח שניתן להגיע עמה להסכם. הבעיה היא שערכו המעשי מועט. 
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ממצאי סקר בזק – חודש למבצע "שאגת הארי"
31/03/26
קווי יסוד לאסטרטגיית התמודדות ישראל עם איום הגרעין האיראני בסיום מלחמת "שאגת הארי"
אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני. סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס לתוכנית גרעין צבאית. בנייר זה נטען כי המודלים הקודמים של "ניהול הסיכון" (דוגמת ה-JCPOA) אינם רלוונטיים עוד. לכן על ישראל להתעקש על פירוק מוחלט של תשתיות העשרת האורניום והיכולות הטכנולוגיות הרלוונטיות, כתנאי הכרחי לסיום המלחמה – בין אם בנתיב המדיני ובין אם בנתיב הצבאי.
30/03/26
Shutterstock
מהישג צבאי להסדרה אזורית
כדי למנף את ההצלחה הצבאית מול איראן להישג אסטרטגי נדרש מנגנון שיתוף פעולה עם ארצות הברית ומדינות ערב המתונות
29/03/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.