תימן: בין איראן ואל-קאעדה למערב - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על תימן: בין איראן ואל-קאעדה למערב

תימן: בין איראן ואל-קאעדה למערב

מבט על, גיליון 350, 1 יולי 2012

English
יואל גוז'נסקי
המהפכה התימנית הביאה את איראן להגביר עוד את תמיכתה הפוליטית והצבאית באלמנטים אופוזיציוניים בתימן, בראשם המורדים הח'ותים השיעים. איראן אינה מסייעת רק לשיעים. חולשתה של הממשלה התימנית הנוכחית הביאה את איראן להשקיע בתמיכה באלמנטים שונים בזירה התימנית, גם אם הם בעלי סדר יום שונה: בכלל זה תנועת "חרק" המבקשת להביא להיפרדות הדרום מתימן ואף, לטענת הסעודים, בגורמים המזוהים עם אל-קאעדה. המטרה בכל המקרים להקשות עוד על השלטון המרכזי לכפות את מרותו בכל חלקי המדינה.

"האביב הערבי" לא הגיע עדיין במלוא עוצמתו למדינות שחוו מלחמות אזרחים ממושכות וקיטוב פנימי עמוק בעשרים השנים האחרונות. תימן היא יוצאת מן הכלל. התסיסה האזרחית שאחזה בתימן החל מינואר 2011 בהשראת הטלטלה במרחב הערבי החריפה מגמות קיימות והאיצה תהליכים שעלולים להוביל להתפרקות המדינה. התקווה הייתה, כי פרישת סאלח מתפקידו תשים קץ ל"מהפכת תימן", אך לא פחות מכך למצבה הקשה של המדינה. אלא שעזיבתו לא הובילה עד עתה ליציבות המיוחלת. נהפוך הוא, "המהפכה התימנית" החלישה עוד את השלטון המרכזי והביאה להתחזקות ההשפעה של איראן ואל-קאעדה.

המהפכה התימנית הביאה את איראן להגביר עוד את תמיכתה הפוליטית והצבאית באלמנטים אופוזיציוניים בתימן, בראשם המורדים הח'ותים השיעים. איראן אינה מסייעת רק לשיעים. חולשתה של הממשלה התימנית הנוכחית הביאה את איראן להשקיע בתמיכה באלמנטים שונים בזירה התימנית, גם אם הם בעלי סדר יום שונה: בכלל זה תנועת "חרק" המבקשת להביא להיפרדות הדרום מתימן ואף, לטענת הסעודים, בגורמים המזוהים עם אל-קאעדה. המטרה בכל המקרים להקשות עוד על השלטון המרכזי לכפות את מרותו בכל חלקי המדינה.

מבין הקבוצות בתימן הזוכות לתמיכה איראנית, היקף התמיכה הצבאית האיראנית בשיעים היא המשמעותית ביותר וכוללת פעילות של "כוח קודס" של משמרות המהפכה, ויתכן גם סיוע של חזבאללה. משלוחי הנשק האיראניים (רובי סער, מטענים, נשק אנטי-טנקי וכסף מזומן רב, המועברים בדרך כלל דרך הים) אינם כשלעצמם משמעותיים ביחס לכמויות הנשק המצויות בתימן. אלא שהם מאפשרים לאיראן לקנות השפעה. יתרה מכך, מדובר בסיוע עקבי ומתמשך המעיד על חשיבות המרד השיעי לטהרן כדרך להגביר השפעתה במדינה השסועה ולפגוע ביציבותה של סעודיה, יריבתה המרכזית באזור.

המורדים ניצלו את הכאוס השורר בתימן מאז 2011 להרחבת האזורים שבשליטתם ובפועל הם שולטים במרבית מחוז סעדה וכן באזורים נרחבים לאורך הגבול עם סעודיה. מתנועה אידיאולוגית-דתית, הנאבקת כנגד ממשלת תימן, בשל מה שלטענתה היא אפליה מתמשכת מצד הממשלה, הם הפכו לתנועת גרילה קלאסית, שמנצלת לטובתה את השטח ההררי בצפונה של תימן. איראן מפיקה תועלת מן הקשר שלה לסכסוך בכך שהביאה צד שלישי להדגים את עוצמתה האזורית הגוברת ואת טווח השפעתה הצבאית. סעודיה מצדה חוששת שיציבותה המתערערת של תימן תהווה הזדמנות לאיראן - יריבתה המרכזית, להמשיך להתערב בנעשה במדינה זו.

במעורבותה, איראן מבקשת להראות, כי בלעדיה לא ניתן יהיה לפתור את הבעיות הפוליטיות בתימן. איראן תצא נשכרת מהקמת מאחז יבשתי באזור צפון תימן דרכו היא יכולה להשתמש בהשפעתה שם כמנוף לחץ פוליטי כלפי ריאד תוך שימוש ביכולה "להטריד" צבאית את סעודיה בעת הצורך. השפעתה שם מאפשרת לה גם להשיג גישה לים האדום, שתבטיח אספקת נשק נמשכת מאיראן דרך הים לשלוחיה באזור כמו גם לקיים נוכחות איראנית רציפה בסמוך למייצרי באב-אל מנדב ועד לתעלת סואץ והים התיכון.

אל-קאעדה בחצי האי ערב (AQAP), ניצל גם הוא את הכאוס הפנימי שהביאה ה"מהפכה התימנית" והרחיב בהתמדה את השטחים שבשליטתו; הוא השתלט למשך שנה על עיירות רבות ועל מרבית מחוז אבין. בפועל, כוחות "אנסר אל-שריעה", המזוהים עמו, משמשים כאדמיניסטרציה מקומית בכמה אזורים, שבהם הממשל המרכזי איננו נוכח. שבטים המצויים בברית עמם מנסים כל העת להרחיב את שליטתם גם לעיר המחוז לאוודר השולטת על הגישה לאזורים כמו חדרמאות ובידה ואף לעדן, הנמל החשוב ביותר בתימן. אופי פעילות הארגון השתנה בהתאם והוא לובש כעת יותר ויותר צביון של מרידה (insurgency).

נשיא תימן, עבד רבו מנסור האדי, נלחם באל-קאעדה משום שהוא משוכנע כי, בשונה מהעבר, הארגון כעת מציב איום על שלטונו ועל שלמותה הטריטוריאלית של תימן, אך גם כדרך לזכות בלגיטימציה לשלטונו ובתמיכה כספית מהמערב וממדינות המפרץ. ואכן, מאז נכנס לתפקידו כנשיא הוא האיץ את המאבק בקיצונים האסלאמיים ואף קצר הישגים לא מבוטלים: ב-12 במאי נפתחה מערכה קרקעית ואווירית רחבה בסיוע אמריקאי ושבטים נאמנים לצבא נגד אל-קאעדה בדרום תימן. במהלכה של מערכה זו נכבשו מרבית מעוזיו באבין ושבוה, לרבות זינג'יבר וגאאר, בהם החזיק הארגון למעלה משנה והוא כעת נמצא במנוסה. מאז כניסתו של האדי לתפקידו, התרחב שיתוף הפעולה, בעיקר המודיעיני, עם האמריקאים, ובהתאם זינק מספר הסיכולים של "חשודים בפעילות טרור" בעיקר באמצעות מל"טים: מתחילת השנה, בפעם הראשונה, קצב התקיפות עבר אף את מספרן בשטח פקיסטאן. גם ללא הגברת קצב הסיכולים, יותר ויותר קשה להפריד בין פעילי הטרור לאלו הלוחמים בעד זכויותיהם ונגד הממשלה.

הסיוע הכספי האמריקאי לתימן גדל גם הוא כתמריץ לממשלת תימן להילחם באל-קאעדה. עם זאת, נראה שמן הראוי היה שארצות הבקרית תתנה את הסיוע שהיא מעניקה לצבא התימני בכך שלא יועבר ליחידות שחותרות תחת שלטון הנשיא או כאלה שידוע, כי פגעו באזרחים חפים מפשע. הציוד והאימון של יחידות הצבא התימני, הוכחו בעבר כלא יעילות וכמקדמות סדר יום אישי. על מדינות המערב ומדינות המפרץ להתנות גם הן את סיוע החוץ שלהן לממשלת תימן בשמירתה של זו על סטנדרטים מקובלים של זכויות אדם בסיסיות – לוודא כי תימן הולכת קדימה ולא אחורה.

ושינגטון מודדת את ההצלחה של המדיניות שלה בתימן על-פי מספר אנשי אל-קאעדה שעליהם היא הצליחה לשים את ידה ולא על-פי מצבה הכולל של תימן. בשל התפוררות סמכותה של ממשלת תימן באזורי הפריפריה וכפועל יוצא מעלייתם של כוחות חדשים בעקבות התסיסה, יש כיום מוקדי כוח מרובים שיהיה על אצות הברית להבינם: יהיה צורך ביותר מאשר סיכול ממוקד של פעילי טרור כדי להתמודד עם איום אסטרטגי זה.

האדי שותף במלחמה נגד אל-קאעדה ומבקש להגביל את מעורבותה של איראן. הוא יישאר מחויב לכך, כדי שהסיוע הזר יימשך. במקביל, עליו לאזן את השפעתם הנמשכת של המשפחה, השבט ובעלי בריתו של סאלח בצבא תימן בצורה זהירה כדי להבטיח שאלו לא יחושו, כי נשקפת סכנה ממשית לאינטרסים שלהם. מה שמחריף את המצב עוד יותר, היא העובדה שרבים אינם שלמים עם ההסכם, שאפשר את הסתלקותו של סאלח. יוזכר, ההסכם מעניק לנשיא לשעבר חסינות מפני העמדה לדין, ומפקיד את ניסוחה של החוקה החדשה בידי האליטות הישנות. תהליך הרפורמות בתימן טרם הוביל לסילוקה המלא של המפלגה השלטת או אפילו לסילוקה של המשפחה השלטת. הנשיא הקודם, סאלח, עדיין משחק תפקיד משמעותי בפוליטיקה התימנית בשל העובדה כי משפחתו ונאמניו עדיין אוחזים בתפקידי מפתח בהנהגת המדינה והצבא.

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לעתידה של תימן, במהלכם ניווכח האם הארגונים האסלאמיים, בראשם "אל-יסלא", ישלימו את הכיבוש הסימבולי של "כיכר השינוי" בצנעא וכיצד יתנהל "הדיאלוג הלאומי", שאמור לייצר חוקה חדשה. כך או כך, לכל אחת מהקבוצות המרכיבות את הפסיפס התימני יש חזון שונה לעיצובה של המדינה. התוצאה, היא התחברות לכוחות חיצוניים במטרה לשפר את מעמדם פנימה, דבר שהופך את תימן לזירת מאבק נוספת, חשובה ביותר, בשל מיקומה הגיאו-אסטרטגי בין איראן ואל-קאעדה למערב.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםתימן והחות'ים
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
IMAGO/Hamza Ali via Reuters Connect
מדוע נשמר השקט בחזית החות'ים?
איך ניתן להסביר את העובדה שטרם נרשמו שיגורים מתימן לעבר ישראל?
08/03/26
מערכת לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי תלת-ממדי
הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging. מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא בעל חשיבות רבה למדינת ישראל הן בהיבטים אזרחיים שונים והן בהיבטים צבאיים-ביטחוניים, כמפורט בהמשך. מסיבה זו אנו סבורים כי על מדינת ישראל ליזום פיתוח עצמאי ולעודד את התעשיות המקומיות ואת מוסדות האקדמיה הקשורים למחקר ופיתוח בנושאי מערכות LiDAR לפעילות משותפת של פיתוח מערכות אלו למגוון יישומים, בשילוב גורמים מקומיים וגורמי חוץ אמינים. מכיוון שרכיבי ה-LiDAR פגיעים לשיבוש או למתקפות סייבר, עם פוטנציאל לנזק לתשתיות קריטיות כמו מתקני תעשייה וביטחון, יש לשקוד על פיתוח אמצעי הגנה יעילים למערכות אלו. 
08/01/26
מערכות הגנה אווירית באיראן
איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.
25/12/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.