האם לסוכנות הבינ''ל לאנרגיה אטומית יש הסמכות והיכולת לבדוק הפרות בתחום הגרעיני? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם לסוכנות הבינ''ל לאנרגיה אטומית יש הסמכות והיכולת לבדוק הפרות בתחום הגרעיני?

האם לסוכנות הבינ''ל לאנרגיה אטומית יש הסמכות והיכולת לבדוק הפרות בתחום הגרעיני?

מבט על, גיליון 35, 13 בנובמבר 2007

עקבו אחרינו בגוגל
English
אפרים אסכולאי

ב-28 באוקטובר, 2007, מתח מנכ"ל הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) ד"ר מוחמד אלבראדעי, ביקורת על ההתקפה הישראלית על אתר שנחשד ככור גרעיני סורי, ואמר: "אם למדינות יש מידע לפיו מדינה מסוימת עובדת על תוכנית גרעינית, עליהן לפנות אלינו". הוא המשיך וטען כי לסוכנות הפועלת מווינה "יש הסמכות והיכולת לבדוק כל מידע שכזה". לאור ניסיון העבר, טענת ה"סמכות והיכולת" מצריכה בחינה.


ב-28 באוקטובר, 2007, מתח מנכ"ל הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) ד"ר מוחמד אלבראדעי, ביקורת על ההתקפה הישראלית על אתר שנחשד ככור גרעיני סורי, ואמר: "אם למדינות יש מידע לפיו מדינה מסוימת עובדת על תוכנית גרעינית, עליהן לפנות אלינו".  הוא המשיך וטען כי לסוכנות הפועלת מווינה "יש הסמכות והיכולת לבדוק כל מידע שכזה". לאור ניסיון העבר, טענת ה"סמכות והיכולת" מצריכה בחינה.

למזכירות הסבא"א, הארגון שבראשו עומד ד"ר אלבראדעי, אין הסמכות לבדוק האשמה כלשהי במדינה נתונה אלא אם:

1) ההאשמה נוגעת למתקן בפיקוח בכפוף להסכם עם המדינה המארחת;
2) לסבא"א יש הסכם הפרוטוקול הנוסף עם המדינה האמורה (המעניק לה זכויות ביקורת ופיקוח נוספות);
3) המדינה האמורה הזמינה את סבא"א לבדוק את ההאשמה;
4) או, מועצת הנגידים של סבא"א אישרה בקשה של המזכירות לקיום ביקורת מיוחדת, והמדינה האמורה הסכימה לבקשה זו. בפעם היחידה שבה ביקשה המזכירות לקיים ביקורת מיוחדת וזו אושרה על ידי מועצת הנגידים, המדינה האמורה (צפון קוריאה) לא נענתה לבקשה. כפועל יוצא מכך, הביקורת מעולם לא יצאה אל הפועל.

המסקנה העולה מתיאור מהלך עניינים זה היא שלסבא"א אין, למעשה, הסמכות לכפות קיומה של ביקורת במדינה חברה בסבא"א, שאינה מעוניינת בקיום ביקורת זו.

באשר לעניין ה"יכולת" שאותה הזכיר ראש הסוכנות בהצהרתו, הרי ניתוח דפוסי הפעולה הקודמים של סבא"א מפריך את טיעונו. יכולת מרמזת על שני דברים: היכולת לחשוף את העובדות, והנכונות לכוון אצבע מאשימה כאשר הראיות מצדיקות זאת.  טענות בדבר יכולתה של סבא"א לחשוף את העובדות מופרכות באמצעות הדוגמאות של עירק ולוב, שבהן היה צורך, בהתאמה, במלחמה (מלחמת מפרץ הראשונה) או בפעולה רב-לאומית של היוזמה לביטחון לנושא הפצה (ה-PROLIFERATION SECURITY INITIATIVE) כדי לחשוף תוכניות לפיתוח נשק גרעיני; באף אחת מהדוגמאות לא מלאה סבא"א תפקיד יעיל כלשהו.

גם כאשר העובדות היו ידועות לסבא"א, היא בחרה שלא לצאת בהאשמות בזמן הנכון, בעיקר מסיבות פוליטיות (האמורות להיות משניות כשמדובר במזכירות "א-פוליטית" כביכול). הדוגמה הבוטה ביותר שניתן להביא בהקשר זה  היא כשבידי מזכירות סבא"א היו כל העובדות הנוגעות להסתרה האיראנית של תוכניתה הגדולה להעשרת אורניום, ובכל זאת סירבה זו להצביע על איראן כמדינה "שאינה מקיימת" את מחוייבויותיה בכל הקשור לאמנה לאי הפצת נשק גרעיני. במשך שנים, כל מה שהייתה מוכנה לומר הוא שאירן "מפירה" את מחויבויותיה, מונח שלא חייב את העברת הסוגיה למועצת הביטחון של האו"ם. סבא"א מודעת היטב למתקנים ולפעילויות באתרים שונים ברחבי איראן, אך מסרבת אפילו לנקוב בשמם שכן אין לה שום סמכות לבדוק אותם ולפקח עליהם.

עניין זה מביא אותנו לנושא אחר אך קשור, התעקשותו של ד"ר אלבראדעי כי לא הובאו לידיעתו "ראיות קונקרטיות כלשהן" המצביעות על תוכנית נשק איראנית סודית.  אלמלא היה הנושא רציני כל כך, היינו צוחקים. בהתחשב בהסטוריה של הולכת השולל, העמדת הפנים והסתרת הפעילויות והמחסומים שהציבה איראן בפני הבודקים,  הרי שזו נאיביות לשמה להסתמך על מה שראש הסוכנות הבינלאומית לא ראה כעדות למה שאינו קיים.  וניתן לסלוח למי שאינם נמנים עם תומכיו המובהקים של מנכ"ל הסוכנות, השואלים מה, למעט מראה עיניים של כלי נשק מבצעיים יוביל אותו להודות, כי יש אכן אפשרות שאיראן נמצאת בעיצומו של תהליך בניית יכולת גרעינית.

ד"ר אלבראדעי  העריך בנוסף כי איראן נמצאת עדיין במרחק של כמה שנים מ"יכולת ייצור פצצה גרעינית". לאור העובדות הטכניות כפי שדווחו על ידי ד"ר אלבראדעי עצמו למועצת הנגידים שלו ולמועצת הביטחון, כלל אין זה ברור למה מתייחס המנכ"ל. "יכולת ייצור פצצה גרעינית" פירושה העשרת מספיק אורניום באיכות גבוהה המתאימה לשימושים צבאיים והרכבת יתר המרכיבים החיוניים.  ייתכן שזה בסמכותה של סבא"א לקבוע האם הדרישה הראשונה מולאה, אך אין לה כל דרך לבדוק את הדרישה השנייה. למעשה, סבא"א דיווחה על התקדמות איראנית בהעשרת אורניום, ועל כמויות ראשונות שהולכות ומצטברות. במובן זה, הפוטנציאל לייצור נשק גרעיני מתקדם והולך.

עם זאת, יכולת לייצר נשק גרעיני היא בכל זאת עניין של תהליך ולא של מצב, וניתן לעצרו, גם אם רק באמצעות מאמץ אוניברסלי אינטנסיבי. טווית עסקאות בין שחקנים בזירה הבין-לאומית וניסיון לשכנע ולפייס את איראן בוודאי שלא ישיגו את המטרה המבוקשת. אם ד"ר אלבראדעי מעוניין באמת למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית, עליו להתחיל בדיווח מדוייק ואמין, במקום לשמש קצין שיפוט הנחוש לשמר את הסטטוס של איראן כחפה מכל הפרה אלא אם כן ועד שאשמתה תוכח "מעבר לכל ספק סביר". יותר מדי מונח על כפות המאזניים מכדי שניתן יהיה להשלים עם התנהגות שכזו. בבית משפט רגיל יכול נאשם לצאת לחופשי ולהפוך לסכנה, ולהמיט נזק אמיתי אך לא אנוש על החברה. אך ההשלכות האפשריות של איראן גרעינית המהווה איום לאזור ולעולם כולו הן חמורות פי כמה, ולפיכך נדרש ד"ר אלבראדעי לאמץ גישה שונה ותוקפנית יותר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Morteza Nikoubazl via Reuters Connect
המנהיג הנעלם: המאבק על הלגיטימציה של מוג'תבא ח'אמנהאי
מוג'תבא ח'אמנהאי ירש את אביו לאחר חיסולו בפברואר האחרון, אך מאז לא הופיע בציבור. כיצד פועלים באיראן כדי לשמור על הלגיטימציה של המנהיג העליון, ואיך עלולה הימשכות היעדרותו להשפיע על יציבות המשטר?
14/09/26
מכוח צבאי לבידוד כלכלי: השלב החדש במדיניות טראמפ מול איראן
המדריך המלא למערכה הכלכלית של ממשל טראמפ נגד איראן – והמשמעויות לישראל
27/08/26
מסף גרעיני לנשק גרעיני? בחינה מחודשת את דוקטרינת הגרעין האיראנית
הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות
11/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.