האמנם מתגבשת הבנה רוסית-אמריקאית לגבי סוריה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האמנם מתגבשת הבנה רוסית-אמריקאית לגבי סוריה?

האמנם מתגבשת הבנה רוסית-אמריקאית לגבי סוריה?

מבט על, גיליון 410, 7 מארס 2013

English
צבי מגן
לאחרונה אנו עדים לסדרת מגעים אינטנסיבית למדי בעניינה של סוריה, המתקיימת בזירה הבינלאומית. זו כוללת: מפגשים של הגורמים המערביים עם האופוזיציה הסורית; מגעים רוסיים עם המשטר הסורי (לרבות ביקורו של שר החוץ הסורי מועלם ברוסיה) וגם עם מנהיגי האופוזיציה הסורית; סדרת מגעים אמריקניים – רוסיים בדרג בכיר, לרבות מפגש של שר החוץ הרוסי, לברוב, עם מזכיר המדינה החדש, קרי, וצפי לפגישה קרובה של שני הנשיאים, פוטין ואובמה, אשר שוחחו לאחרונה בטלפון; הפצת המסרים על כך, ששני הצדדים פועלים לקידום ההסדר בסוריה; וכן החלטות אמריקניות חדשות לגבי שיתוף פעולה מבוקר עם האופוזיציה הסורית.

לאחרונה אנו עדים לסדרת מגעים אינטנסיבית למדי בעניינה של סוריה, המתקיימת בזירה הבינלאומית. זו כוללת: מפגשים של הגורמים המערביים עם האופוזיציה הסורית; מגעים רוסיים עם המשטר הסורי (לרבות ביקורו של שר החוץ הסורי מועלם ברוסיה) וגם עם מנהיגי האופוזיציה הסורית; סדרת מגעים אמריקניים - רוסיים בדרג בכיר, לרבות מפגש של שר החוץ הרוסי, לברוב, עם מזכיר המדינה החדש, קרי, וצפי לפגישה קרובה של שני הנשיאים, פוטין ואובמה, אשר שוחחו לאחרונה בטלפון; הפצת המסרים על כך, ששני הצדדים פועלים לקידום ההסדר בסוריה; וכן החלטות אמריקניות חדשות לגבי שיתוף פעולה מבוקר עם האופוזיציה הסורית. 

המצב בשטח בסוריה, נותר ללא שינוי ניכר לעין ומתאפיין, חרף חלופי מהלומות הדדיים, במצב של קיפאון. כפועל יוצא, ניכרים שינויים מסוימים בהלכי הרוח וגוברת הציפיה של הצדדים להגברת המעורבות החיצונית במטרה למצוא פתרון. בתוך כך, רוסיה ממשיכה במדיניותה המוכרת, המעניקה סיוע מדיני וצבאי, מבוקר אמנם, למשטרו של אסד. למאמצי בידודה של זירת הפעילות, הננקטת על ידי רוסיה, ככלי השפעה עיקרי, נוספה בשבועות האחרונים הנוכחות המשמעותית של הצי הרוסי מול חופי סוריה, בלווי מסרים, שמדובר עתה בפריסת קבע באזור זה, המגבה את כוונותיה ארוכות הטווח של רוסיה במזרח התיכון. יוזכר, שרוסיה ניצבת עתה לא רק מאחורי המשטר הסורי אלא מגבה את הציר השיעי בכללותו (איראן, סוריה וחזבאללה). בכך, בולמת רוסיה למעשה, את האתגר הסוני, המגובה, להבנתה, על ידי המערב, המתעמת עם המערכת השיעית והמאיים על מעמדה האזורי של רוסיה ובתפישתה – גם על ביטחונה הלאומי. מדיניות אזורית זו של רוסיה, המיושמת מזה כשנה וחצי, מכוונת לנצל את המשבר הסורי לקידום יעדיה: א. אלה האזוריים, במאמץ לנטרל את מגמת הרחקתה של רוסיה מאזור המזרח התיכון על ידי הציר הסוני-מערבי; וב. אלה הגלובליים, אגב הפיכת המשבר הסורי למנוף לחץ על ארצות הברית לקידום סוגיות החיוניות לרוסיה. בהקשר זה יצוין, שיחסי השתיים הוחמרו בתקופה האחרונה, כאשר מההבנות, שנבנו בזמנו במסגרת מדיניות "האתחול" (RESET), לא נותר הרבה. רוסיה חשה עתה מאותגרת על ידי נאט"ו באזורי האינטרסים החיוניים שלה, המטרידים אותה (מהבולטים שבהם: המגמה המחודשת של נאט"ו להצבת מערך ההגנה מפני טילים בליסטיים במזרח אירופה). 

ואולם, השימוש במנוף הסורי, אף שיעילותו הוכחה באשר להארכת ימיו של משטרו של אסד, לא צלח, לפחות עד לאחרונה, בקידום ההשפעה הרצויה לרוסיה על מדיניותה של ארצות הברית במזרח התיכון. נראה ששיקולים אלה ואחרים עומדים מאחורי הפעלתנות הרוסית המחודשת בזירה הבינלאומית ובמזרח התיכון בפרט, במאמץ אינטנסיבי להתאים פתרונות חדשים למצב ההולך ומסתבך. ומנגד, גם במדיניות החוץ של ארצות הברית ניתן לזהות לאחרונה שינויים מסוימים, בכלל זה – גם בגזרה הסורית. הרקע לשינויים אלה נגזר מהצטברות של כמה גורמים משפיעים, הקשורים ביניהם, ככל הנראה: בחינה מחדש של היבטי מדיניות החוץ בקדנציה הנשיאותית השנייה של הנשיא אובמה; אכזבה נוכח ההתפתחויות השליליות בסוריה, הן בהקשר הישיר של השלכות המלחמה המתארכת מעבר לצפוי והן באשר להשפעתה ההרסנית של המעורבות הרוסית במגרש הסורי וכן בזה השיעי; גם השתנות אופיה של האופוזיציה הסורית, שמצביע על מגמה של האסלאמיזציה לא נפקד מרשימה זו. 

סביר, ששיקולים אלה ודומיהם, שאינם גלויים עדיין לעין, עמדו, ככל הנראה, מאחורי סבב מגעים מחודש, בין ארצות הברית לרוסיה. במכלול זה מתקיימת סדרת מגעים בדרג בכיר, המוזכרת לעיל ולא מן הנמנע, שאכן מדובר בכוונה ממשית להשגת הבנות בין הרוסים לאמריקאים באשר לעתידו של המשטר הסורי. אין אמנם ודאות שהצדדים כבר הגיעו להבנות סופיות, אולם נראה, שגם נימת ההתייחסויות לנושא וגם הפעולות בשטח (כמו ההחלטות החדשות שהתקבלו בארצות הברית ביחס לסיוע מבוקר לאופוזיציה הסורית, אפשרי בתאום עם הרוסים) משקפים שינויים בגישת הצדדים. מכל מקום, הגורמים הרוסיים אינם מבטלים עתה אפשרות, שנדחתה נמרצות עד לאחרונה, שתמצא הנוסחה לעזיבתו של אסד וכינונה של ממשלה חדשה, המשלבת גם גורמי אופוזיציה וגם גורמים מתונים בממשל הנוכחי. כמובן, שהדבר מחייב, לא רק את ההבנה בין רוסיה לארצות הברית, אלא גם את ההבנה של השחקנים האחרים במגרש הסורי רווי המשקעים. 

ואולם ברור, שהוויתורים של רוסיה לאמריקאים בסוריה, היה ויתממשו, ייעשו רק בתמורה להדדיות אמריקאית בסוגיות אחרות, החשובות לרוסים. ניתן להצביע על שורה ארוכה של נושאים, שעיקרם מעין חזרה לתכנית "האתחול". ביניהם כאלה הנוגעים להיערכות האמריקאית החדשה במרחב הארו-אסייתי שהיא בעלת השלכות גיאופוליטיות עבור הרוסים. הנושא המדובר ביותר בהקשר זה, הוא הצבת מערך ההגנה מפני הטילים במזרח אירופה (BMD). היה ולא יימצא ההסדר בנוגע לסוריה בסבב המגעים הנוכחי, המסר הרוסי לגבי הליכתה עד הסוף, לרבות היערכות לפירוקה של המדינה – תקף. 

במקביל לפעילות בנושא הסורי, הרוסים מנסים לאחרונה לקדם עשייה בערוצים נוספים במזרח התיכון. במכלול זה יש לזכור את סוגיית הגרעין האיראני, אף הוא מלווה במחלוקת אמריקנית-רוסית מתמשכת, נוכח עמדתה האמביוולנטית של רוסיה בנושא; ניכרים מגעים עם מדינות האזור ובהם נבחנות עסקאות עם קטר ובחריין; לאחרונה בולט עניינה המחודש של רוסיה בהחייאת הערוץ הישראלי-פלסטיני, לגביו קיימת ההנחה, שחידוש המשא ומתן יקנה להם דיבידנדים רצויים. כל אלה מלמדים כי רוסיה רחוקה עדיין מוויתור על מעמדה האזורי. 

לסיכום, הגם שאין עדיין כל ביטחון לגבי ההגעה לעמק השווה באשר לעתידה של סוריה, נראה שחלה התעוררות ואולי אף התקדמות בנושא זה, לפחות בנוגע לדיאלוג שבין המעצמות המעורבות. כמובן, שמוקדם עדיין להתנבא באשר להתפתחויות הצפויות להתחולל במגרש הסורי המבעבע, שם אפילו הרוסים ניצבים לאחרונה אובדי עצות. אולם נוצרת התחושה, שהנושא הבשיל לשלב של נכונות השחקנים החיצוניים, רוסיה ובעיקר ארצות הברית, לשלב את מאמציהם לאיתור המוצא מהמבוך. היה וכך, ובהנחה שהאירועים בסוריה לא ייצאו מכלל שליטה, הרי שמדובר בהישג לא מבוטל לרוסיה, שהשכילה לנצל את המשבר הסורי, תוך ניהול משחק מורכב על ה"לוח האזורי", אשר הפרס בו יכול להיות ההסדר להישארותה באזור גם לאחר חלופי המשטר הסורי, נוסף לתשלום בזירה הגלובלית, בנושא BMD או נושא אחר.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
"שלום באמצעות עוצמה": דרכה של ארצות הברית נגד האיום העולמי המתהווה
מעצמה אחת מול חמש דיקטטורות: ניתוח יחסי הכוחות העולמיים
24/06/25
Shutterstock
תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא״א למהלכים לגיבוש הסכם
תמונת מצב עדכנית של שיחות הגרעין עם איראן, ברקע הדוח החמור של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
08/06/25
Shutterstock
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
האם בכל הנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב "מה שהיה הוא שיהיה"? הכרסום הניכר בנדבכים המרכזיים של יחסים אלה אינו מבשר טובות
29/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.