אביב הגיע? על ההפשרה ביחסי ישראל טורקיה

ההתנצלות הישראלית בפני טורקיה על טעויות מבצעיות שנעשו במהלך ההשתלטות על האונייה מאווי מרמרה במאי 2010, וההסכמה של הצדדים לפתוח בתהליך של נורמליזציה ביחסים ביניהם, היא התפתחות מרכזית שהרבה גורמים בצד הישראלי, הטורקי והאמריקאי חיכו לה זמן רב. בעוד שיש לא מעטים המטילים ספק האם התנצלות זו בעת הנוכחית מספיקה בכדי לשקם את היחסים, הרי שלאור המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים מאז אירועי המרמרה, ברור למדי שבלי התנצלות מסוג זה לא היה סיכוי שהיחסים ישוקמו. מבחינה זו, הצעד הישראלי היה נכון, וגם אם יהיו משברים נוספים בהמשך בין ישראל וטורקיה, לפחות פצע פתוח זה שהיה בין שני העמים הוא בתהליכי ריפוי.

בניתוח הגורמים ארוכי-הטווח שהובילו להתנצלות הישראלית, אין ספק שהייתה זו ההתעוררות הערבית שהובילה להתקרבות בין עמדות הצדדים. העובדה ששתי המדינות ניצבות היום אל מול האיום של התפרקות סוריה והשלכותיו על ביטחונן, היא שהכריעה את הכף במידה לא מבוטלת בשני הצדדים. בנוסף, חשוב לציין שזה זמן רב שיש נכונות בצד הישראלי להגיע להסכם עם טורקיה, אך מטעמים שונים נכונות זו לא תורגמה לכדי השגת פשרה. ההסכמות שהושגו עתה אינן שונות באופן מהותי מנוסחאות שהוצגו ערב פרסום דו"ח פלמר בספטמבר 2011. יחד עם זאת באותו זמן היה חשש בישראל מ"הצונאמי המדיני" בהקשר של הפניה הפלסטינית שהייתה מתוכננת לאותה עת באו"ם, והיה חשש מכך שלמרות שישראל תתנצל, דבר חיובי לא יצא מזה. ההתפתחות הנוכחית חשובה, לא רק בשל שישראל התנצלה, אלא גם משום שהתנצלותה התקבלה.

בניתוח הגורמים קצרי-הטווח להתפתחות הנוכחית צריך לציין כמובן את החשיבות המרכזית שהייתה לאמריקאים בהשגת הפשרה בין הצדדים, ובפרט לביקור הנשיא ברק אובמה בישראל. העובדה שלצעד הלא פשוט של התנצלות מצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, היה גיבוי בדמות בקשה נשיאותית אמריקאית, הועילה גם לקבלת הצעד בציבור הישראלי וגם לכך שהטורקים גילו את הגמישות הדרושה לסיום המשבר. מעבר לכך, היה זה עוד קודם לכן מבצע 'עמוד ענן' אשר המחיש לטורקים עד כמה הם איבדו מיכולת ההשפעה שלהם כגורם מתווך בסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמו-כן ההקלות שניתנו בעקבות הפסקת האש סייעו לטורקים לגלות גמישות ביחס לתנאי השלישי שהם העלו בעבר בפני ישראל באשר להסרת המצור מעל עזה.

צפויים עתה אתגרים לא מעטים בתהליך הפשרת היחסים בין ישראל וטורקיה. בפרט, יכול להיות בעייתי הביקור המתוכנן של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בעזה באפריל הקרוב. אמנם ייתכן שביקור זה היה יוצא לפועל ללא קשר להתנצלות הישראלית, אך עדיין צריך להתכונן אליו בצד הישראלי באופן כזה שיהיה תיאום עד כמה שאפשר עם הצד הטורקי. בסופו של דבר, טורקיה היא שחקן שתומך בחזון שתי המדינות ולכן קיימות מספיק נקודות חיבור שבהן ישראל יכולה להראות רצון טוב כלפי הפלסטינים וטורקיה יכולה לסייע. לגבי סוגיית הגרעין האיראני, האופן שבו נתפס איום זה בישראל ובטורקיה שונה במידה לא מבוטלת, ולמרות שגם טורקיה אינה רוצה לראות את איראן עם יכולת גרעינית צבאית, היא עדיין תומכת בדרך המשא ומתן ותשמיע, לפחות פומבית, התנגדות לתקיפה אמריקאית/ישראלית במידה ותתרחש. על-אף אתגרים אלו, אם תהליך הנורמליזציה שעליו סוכם בשיחת הטלפון בין נתניהו וארדואן אכן יתממש, יכולות להיות לכך השפעות חיוביות בכמה תחומים.

מבחינה ביטחונית, לא בכדי נתן הרמטכ"ל, בני גנץ, את ברכתו לשיקום היחסים. גם אם שיתוף הפעולה בין הצבאות יישאר מינימלי ומאחורי דלתיים סגורות, עדיין יש ערך רב לכך שערוצי התקשורת בין שני הצדדים יהיו פתוחים לאור האתגרים הניצבים בפני המדינות בעת הנוכחית. מעבר לכך, ביחס לשיתוף הפעולה בין ישראל וברית נאט"ו— שיתוף פעולה שממנו נהנו בעבר שני הצדדים – ההפשרה עם טורקיה תאפשר את חידושו והדבר הוא הישג משמעותי.

 היחסים הכלכליים, שגם בשיא המשבר שימשו במידה לא מבוטלת כרסן מפני התדרדרות מוחלטת, צפויים להתפתח עוד וזאת מכמה סיבות. ראשית, תהיה אווירה טובה יותר לחברות כלכליות לסחור ביניהן והדבר, קרוב לוודאי, יקבל ביטוי בעליה בהיקף הסחר. שנית, יש פוטנציאל לשיתוף פעולה בהקשר של תגליות הגז בחופי ישראל כאשר טורקיה יכולה להרוויח ממשאב זה גם כצרכנית וגם במידה שתשמש כנתיב ליצוא. שלישית, יש סימנים ראשונים לכך שהתיירים הישראלים מתכוננים לחזור לנפוש בטורקיה, ויש לקוות שעתה, עם ההתחזקות בכלכלה הטורקית, גם תיירים טורקים יגיעו לישראל. לבסוף, ייתכן שיתחדש היצוא הביטחוני מישראל לטורקיה.

מבחינת החברה האזרחית, יכול להיות כר נרחב לשיתוף פעולה בין המדינות. אתגרים כגון יחסי רוב-מיעוט, דת-מדינה, אלימות כנגד נשים, הן סוגיות שמטרידות את שתי החברות ולכן ארגונים המתמודדים עם אתגרים אלו בשני הצדדים יכולים למצוא בסיס רחב ללמידה משותפת. קיים כבר שיתוף פעולה לא מבוטל בתחום האקדמי בין המדינות, אך ראוי שגם הוא יורחב. בתחום התרבותי, טורקיה השקיעה סכומים משמעותיים בשיפוץ "בית הסראייה" ביפו על-מנת שזה יהיה מרכז תרבות טורקיה בישראל, אך בגלל המשבר ביחסי ישראל-טורקיה לא פתחה אותו לקהל. יש לקוות שעתה ייחנך הבניין וישמש גשר לחילופי תרבות בין שתי המדינות.

 לסיכום, אמנם אנחנו רחוקים מאוד מלבלוב מחודש ביחסי ישראל-טורקיה, ולא סביר שהמצב יחזור למה שהיה בשנות התשעים, אך עדיין ההתנצלות הישראלית הייתה צעד חשוב והכרחי לשיקום היחסים. ראוי לנסות להפיק את המרב מצעד זה, שהיה לו מחיר לא פשוט מבחינת ישראל, וזאת למרות שהמשקעים שהותיר המשבר ביחסים בשנים האחרונות על שני הצדדים אינם דבר של מה בכך ויקשו על העניין.