פרסומים

ערב הסעודית נמצאת בעיצומה של מהפכה כלכלית חסרת תקדים, שבמסגרתה היא מבקשת למצב את עצמה כמעצמה טכנולוגית וכלכלית אזורית. בד בבד, המזרח התיכון כולו נתון בתהליך עיצובו מחדש של מאזן הכוחות וההסדרים האזוריים, תהליך שלוקחות בו חלק מדינות המבקשות לבסס סדר אזורי שיתאפיין בשיתוף פעולה ויציבות – ארצות הברית והמדינות הסוניות הפרגמטיות – ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית. נושא זה לא ירד לחלוטין מסדר היום של ההנהגה הסעודית, אף על פי שמלחמת ׳חרבות ברזל׳ בלמה את התקדמות תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, שהייתה כבר בשלביה המתקדמים ערב מתקפת השבעה באוקטובר, וכן הובילה להקשחה בעמדותיה הפומביות של ריאד כלפי ירושלים מאז פרוץ המלחמה. אולם בו בזמן, המערכה המשותפת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, מבצע ׳שאגת הארי׳, הדגישה את האיום המשותף הנשקף מאיראן למדינות המפרץ ולישראל והבליטה את הצורך בשיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי אזורי, לרבות בתחום התשתיות, מסדרונות הסחר ואספקת האנרגיה. בתוך כך, המבצע גם המחיש את תפקידה המרכזי של ארצות הברית בהגנה על ערב הסעודית ומדינות המפרץ וחיזק את תלותן בה, עובדות המעניקות לוושינגטון מנוף משמעותי בקידום ַהסדרה אזורית הכוללת נורמליזציה עם ישראל. בנסיבות אלו ישראל ניצבת בפני הזדמנות אסטרטגית להרחיב את ׳הסכמי אברהם׳, להשתלב בפרויקטים כלכליים ותשתיתיים אזוריים ואף להדק את האינטגרציה עם המדינות המתונות שצוינו לעיל, השואפות להשגת יציבות ביטחונית ושגשוג כלכלי אזורי. בקובץ מאמרים זה נבחנים ההזדמנויות והאתגרים הכלכליים, התשתיתיים והמדיניים הכרוכים בנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, ומוצעים כיווני פעולה לביסוס שותפות אזורית בת־קיימא, החיונית להשתלבותה של מדינת ישראל במזרח התיכון ולהרחבתם והעמקתם של ׳הסכמי אברהם׳. הטענה העולה ממאמרים אלה היא שככל שייבנו קשרים, גם ללא מתווה מדיני כולל, הם ימחישו את היתרונות שבכינון מערכת יחסים רשמית והרחבת שיתופי הפעולה, ויביאו למימושן של התמורות ההדדיות הצפויות. כך תגבר המוטיבציה של ישראל, ערב הסעודית ומדינות נוספות באזור להתגבר על מכשולים בדרך להשגת כינון מערכת יחסים זו.

המפה האינטגרטיבית מציעה מבט ויזואלי רחב, ברור ונגיש על תמונת המצב של תשתיות התעבורה, התקשורת והאנרגיה במזרח התיכון, הן הקיימות והן המתוכננות לעתיד. בעידן שבו תשתיות אזוריות הופכות לגורם מרכזי בעיצוב יחסים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים, המפה מאפשרת להבין במהירות את רשת החיבורים המורכבת המשתרעת בין מדינות האזור. באמצעות שילוב של שכבות מידע מגוונות, ניתן להתמקד בכל תחום בנפרד או לבחון את יחסי הגומלין ביניהם: צירי תחבורה יבשתיים וימיים, קווי תקשורת ותשתיות דיגיטליות, לצד רשתות הולכה של אנרגיה כגון נפט, גז ואנרגיות מתחדשות. המפה מדגישה לא רק את מה שקיים בפועל, אלא גם יוזמות בתכנון, פרויקטים בשלבי פיתוח והזדמנויות עתידיות לשיתופי פעולה אזוריים. הצגה אינטראקטיבית זו מאפשרת למשתמשים לזהות מגמות מרכזיות, להבין כיצד תשתיות משפיעות על זרימת סחורות, מידע ואנרגיה, ולאתר נקודות מפתח בעלות חשיבות אסטרטגית. בכך, המפה משמשת כלי תומך קבלת החלטות עבור קובעי מדיניות, חוקרים, אנשי מקצוע והציבור הרחב כאחד. מעבר להצגת נתונים, המפה האינטגרטיבית מספקת הקשר רחב יותר, גאוגרפי, כלכלי ואסטרטגי, ומסייעת לפענח את הדינמיקה המשתנה של המזרח התיכון, אזור שבו תשתיות אינן רק אמצעי חיבור, אלא גם מנוע מרכזי לעיצוב עתיד אזורי משותף.

בעיצומו של משבר חריף ביחסי ישראל-ירדן פרצה המלחמה נגד איראן, שלהשלכותיה פוטנציאל לשינוי טיב מערכת היחסים בין עמאן לירושלים