דה־חמאסיזציה של רצועת עזה: למידה ממודלים מערביים וערביים של דה־רדיקליזציה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים דה־חמאסיזציה של רצועת עזה: למידה ממודלים מערביים וערביים של דה־רדיקליזציה

דה־חמאסיזציה של רצועת עזה: למידה ממודלים מערביים וערביים של דה־רדיקליזציה

מזכר 253, ינואר 2026

עופר גוטרמן
טארה פלדמן

תהליכי הרדיקליזציה שעברה החברה הפלסטינית ברצועת עזה אינם תופעה חדשה, אך הם הואצו והועמקו באופן דרמטי מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007. תחת שלטונו הפכה רצועת עזה למרחב שבו אידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית הוטמעה באופן שיטתי בכל מערכות החיים, מחינוך ודת עד רווחה ותקשורת, תוך יצירת "חמאסיזציה" עמוקה של התודעה הציבורית.


המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הותירה את הרצועה בחורבן פיזי ומוסדי חסר תקדים, המציב אתגר שיקום עצום, אך גם הזדמנות היסטורית נדירה. על פי מזכר זה, פירוז צבאי ושיקום פיזי לבדם לא יבטיחו יציבות ביטחונית לאורך זמן, ונדרש מהלך עומק של "דה-חמאסיזציה": פירוק ההגמוניה האידיאולוגית והמוסדית של חמאס והחלפתה בתשתית אזרחית ורעיונית מתונה יותר.


המזכר מציע ניתוח השוואתי של מודלים לדה-רדיקליזציה מהעולם המערבי וממדינות ערב ומצביע על כך שהמודלים המערביים, דוגמת אלו שיושמו בגרמניה וביפן, מתקשים לספק מענה הולם להקשר התרבותי והפוליטי בעזה. במקום זאת מציע המזכר לאמץ עקרונות פעולה מתוך מודלים ערביים בני זמננו, ובפרט המודל האזרחי-טרנספורמטיבי המיושם במפרץ, המשלב יד קשה נגד גורמי קיצון עם חינוך מחדש לסובלנות דתית ושיקום כלכלי נרחב.


המזכר מתווה אסטרטגיה אינטגרטיבית הכוללת פירוז ביטחוני מתמשך, רתימת קואליציה ערבית למתן לגיטימציה דתית ופוליטית והצבת אופק מדיני ממשי, כמשקל נגד לאתוס ההתנגדות. רק שילוב בין מרכיבים אלו יוכל לגבש אלטרנטיבה שלטונית ורעיונית בת-קיימא לחמאס, ולהוביל למציאות ביטחונית יציבה יותר עבור מדינת ישראל בטווח הזמן הארוך.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא

תוכן עניינים:

הרדיקליזציה של החברה הפלסטינית ברצועת עזה נובעת מעשורים של טראומות קולקטיביות, שיצרו את התנאים לצמיחתן של אידיאולוגיות לאומיות ודתיות קיצוניות עוד מאמצע המאה הקודמת. תנועת חמאס, בהובלתו של השיח׳ אחמד יאסין, החלה להטות את תודעתם של תושבי הרצועה לעבר משנתה הרעיונית עוד בגלגולה הקודם כתנועה חברתית מיסודם של האחים המוסלמים (במסגרת ארגון אל־מג׳מע אל־אסלאמי). תהליך זה הואץ מאז האינתיפאדה הראשונה ולאחר הקמתה של תנועת חמאס...
קרא/י עוד

רצועת עזה נראית כיום, עוד יותר מבעבר, כאחת הזירות המורכבות בעולם בכל הנוגע להקצנה הפוליטית והדתית של תושביה. הקצנה זו נוצרה במשך עשורים של עימות עם ישראל, טראומות קולקטיביות ומציאות של כיבוש חיצוני ויריבויות פנימיות, החל משנות ה־50 דרך עשורים של שליטה ישראלית בעזה, וכלה בהקצנה נוספת מאז השתלטות חמאס על הרצועה (2007). אלו יצרו סביבה דתית־לאומנית קיצונית, שמקיפה את כל תחומי החיים ומעצבת את תודעת הציבור העזתי...
קרא/י עוד

רדיקליזציה (או הקצנה) היא תהליך של ״שינוי הדרגתי באמונות, ברגשות ובהתנהגויות המצדיקות אלימות בין־קבוצתית ודורשות הקרבה להגנת הקבוצה הפנימית״ (McCauley & Moskalenko, 2008). בעוד שרדיקליות יכולה להתפרש כתמיכה בשינוי חברתי עמוק מכל סוג שהוא, רדיקליזציה כקיצוניות מוגדרת בהכרח כאנטי־דמוקרטית ואנטי־פלורליסטית (2013 ,Schmid)...
קרא/י עוד

הרדיקליזציה בעזה קדמה להשתלטות חמאס ב־2007, ושורשיה נטועים כבר באמצע המאה הקודמת ובעשורים של טראומות לאומיות, מצוקות מצטברות, הדרה פוליטית, דעיכה כלכלית ועימותים אלימים חוזרים ונשנים. מציאות החיים הקשה של רצועת עזה משתלבת כמובן במסגרת הרחבה יותר של המאבק הלאומי הפלסטיני ושל חזון האחים המוסלמים בדבר עיצוב מחדש של האזור תחת שלטון דתי.
קרא/י עוד

המחקר מציע הגדרות שונות למושג דה־רדיקליזציה: ״התרחקות אידיאולוגית מקיצוניות אלימה, הכוללת ניתוק קוגניטיבי ורגשי מאמונות המצדיקות אלימות״ (2013 ,Schmid); ״בהיבט ההתנהגותי, [דה־רדיקליזציה] כוללת בראש ובראשונה את הפסקת הפעולות האלימות. בהיבט האמונות, [דה־רדיקליזציה] כוללת [...] עלייה באמון במערכת, רצון להיות שוב חלק מהחברה ודחיית אמצעים לא־דמוקרטיים״ (2008 ,.Demant et al) וכן ״תהליך של נטישת השקפות עולם קיצוניות וקבלה של שינוי הדרגתי במסגרת פלורליסטית״ (Rabasa et al., 2010)....
קרא/י עוד

הפרק סוקר את חמשת מקרי הבוחן ששבים ועולים כדוגמאות המרכזיות ליישום תהליכי דה־רדיקליזציה בהיסטוריה המודרנית — גרמניה, יפן, עיראק, אפגניסטן ובוסניה. מקרים אלו והלקחים העולים מהם עומדים בבסיס הצעות רבות ליום שאחרי ברצועת עזה, אשר הוכנו זמן קצר אחרי שבעה באוקטובר. תהליכי הדה־רדיקליזציה במקרים אלו נבנו סביב שינוי אידיאולוגי מונחה על ידי גורמים מבחוץ (המדינות הכובשות), וכללו רפורמה מוסדית וייצוב ביטחוני. כל המקרים הללו מביאים לידי ביטוי מודל מערבי של דה־רדיקליזציה, במובן זה שהמדינות שהגו ויישמו אותן היו מערביות (ובייחוד ארצות הברית)...
קרא/י עוד

על רקע התגברות האלימות הג׳האדיסטית בעולם הערבי בראשית שנות ה־2000, ובכלל זה פיגועים חמורים בערב הסעודית, במרוקו, במצרים, בירדן ובתוניסיה, יישמו משטרים באזור מגוון אסטרטגיות דה־רדיקליזציה שנועדו לדכא פעילות אלימה וקיצונית ולעצב מחדש את המרחב האידיאולוגי שבו היא פרחה...
קרא/י עוד

רצועת עזה היא זירה של רדיקליזציה עמוקה ונרחבת, שנבנתה לאורך עשרות שנים על רקע גורמי יסוד דוחפים, ואשר חוותה קפיצה גדולה עוד יותר של תהליכי ההקצנה תחת שלטון חמאס. דה־רדיקליזציה ברצועת עזה אינה בבחינת יעד של השבת המצב לקדמותו, אלא יעד של הנדסה מוסדית־תרבותית מחודשת של כל מרחב החיים באזור זה. על כך יש להוסיף את המצב האסוני שבו נמצאת הרצועה בעקבות המלחמה — מניין הרוגים חסר תקדים, הרס תשתיתי מוחלט כמעט, עקירה המונית וטראומה קולקטיבית רחבה...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
עופר גוטרמן
אל"ם (מיל') ד"ר עופר גוטרמן הוא חוקר בכיר בתוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון למחקרי ביטחון לאומי. במקביל משמש כחוקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. שירת במגוון תפקידי מחקר והערכה באגף המודיעין בצה"ל, לרבות עוזר המודיעין של המזכיר הצבאי לראש הממשלה. בעל תואר שלישי מהמחלקות למזרח תיכון ולפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
טארה פלדמן
טארה פלדמן היא סטודנטית בתוכנית המשותפת לאוניברסיטת קולומביה ולאוניברסיטת תל אביב בלימודי מדע המדינה ומזרח התיכון. טארה שירתה שלוש שנים כלוחמת ביחידת 'עוקץ', ובמהלך מלחמת חרבות ברזל שירתה ביחידה לקשרי חוץ
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםרצועת עזה וחמאסמלחמת חרבות ברזל

אירועים

לכל האירועים
לאן מועדות פניה של עיראק?
20 בינואר, 2026
13:00 - 13:00
REUTERS (modified by INSS)

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Issam Rimawi / Anadolu via REUTERS
הטרור היהודי ביהודה ושומרון – איום ביטחוני-אסטרטגי
לפי דוחות עדכניים, חלה בשנה האחרונה עלייה משמעותית בהיקפה ובחומרתה של הפשיעה הלאומנית של יהודים נגד פלסטינים. עם זאת, הממשלה בוחרת שלא להתמודד בנחישות עם התופעה, שעלולה להוביל להסלמה חמורה
20/01/26
Shutterstock
רצועת עזה: חלופות אסטרטגיות לישראל
מהן האפשרויות העומדות בפני ישראל בכל הנוגע להתנהלותה ברצועת עזה בשנת 2026 – וכיצד עליה לנהוג?
12/01/26
Majdi Fathi/NurPhoto via REUTERS
חמאס במסמך חדש: נרטיב של ביטחון, התעלמות מביקורת ונסיון חזרה לשגרה
כיצד מסכם חמאס שנתיים של מלחמה מול ישראל – ומה ניתן ללמוד מכך?
06/01/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע