תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

רוב מובהק בציבור (80.5 אחוזים) סבור כי קיימת בצה״ל פוליטיזציה במידה כלשהי; למעלה ממחצית הציבור (57 אחוזים) מעדיפים הקמת ועדת חקירה ממלכתית על פני ועדה שתמונה בידי חברי הכנסת; כשני שלישים מהציבור (64 אחוזים) מעריכים כי חקיקה שתפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה״ל תפגע במוטיבציה לשירות קרבי; מחצית מהציבור מעריכים כי אישור הצעת החוק לקביעת חובת עונש מוות למחבלים לא ירתיע מחבלים מפני ביצוע פיגועי טרור; רק שליש מהציבור (33 אחוזים) סבור כי החלטת ראש הממשלה למנות את מזכירו הצבאי, האלוף רומן גופמן, לראש המוסד התקבלה בעיקר משיקולי ביטחון וטובת המדינה; רוב בציבור (54%) תומך במעבר לשלב ב' בהסכם הפסקה האש בעזה.

מתודולוגיה

הסקר נערך בין התאריכים 11-14 בדצמבר, 2025, בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי “iPanel” במהלכה רואיינו באינטרנט 805 איש ואישה בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.17 אחוזים ± ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | תוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

תפיסת האיומים והאתגרים

• פחות משליש מהציבור הישראלי (27.5 אחוזים) מעריך את מצב הביטחון הלאומי כיום כטוב או טוב מאוד, בעוד כשליש (5 אחוזים) סבור כי המצב רע או רע מאוד, ו-40 אחוזים מדרגים אותו כבינוני. בדירוג ממוצע על פני סולם של 1 (מצב רע מאוד) עד 10 (מצב טוב מאוד), מצב הביטחון הלאומי קיבל ציון 5.7 - ללא שינוי מהותי בהשוואה לחודש נובמבר.

  • מן הנתונים עולה פער חד בין הציבור היהודי לבין הציבור הערבי בישראל: בקרב הציבור היהודי, 31 אחוזים מעריכים את המצב הביטחוני כטוב או טוב מאוד, לעומת 15 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 45 אחוזים מהציבור הערבי מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 28 אחוזים בקרב הציבור היהודי. בהתאם לכך, הדירוג הממוצע של מצב הביטחון הלאומי עומד על 5.9 בקרב יהודים לעומת 4.8 בקרב ערבים.
  • פער מובהק נרשם גם לאורך הציר הפוליטי: בקרב מצביעי הקואליציה, 43 אחוזים מעריכים את המצב הביטחוני כטוב, לעומת 16 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. תמונה דומה עולה בחלוקה למחנות פוליטיים, כאשר 41 אחוזים ממצביעי הימין מעריכים את המצב כטוב, לעומת 17 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

• במבט לחמש השנים הקרובות ניכרת בציבור נטייה זהירה לאופטימיות ביחס לעתיד הביטחון הלאומי. למעלה משליש מהציבור (36 אחוזים) מעריכים כי מצב הביטחון הלאומי ישתפר, מתוכם 27 אחוזים סבורים כי ישתפר במידה מסוימת ו-9 אחוזים כי ישתפר מאוד. מנגד, 21 אחוזים מעריכים כי המצב יורע, ו-28 אחוזים אינם צופים שינוי, בעוד 15 אחוזים השיבו כי אינם יודעים. בדירוג ממוצע על פני סולם של 1 (המצב יורע מאוד) עד 10 (המצב ישתפר מאוד), עתיד הביטחון הלאומי קיבל ציון 5.4 - ירידה בהשוואה לדירוג בחודש נובמבר (5.7).

  • גם בהערכת העתיד ניכרים פערים בין יהודים וערבים: בקרב הציבור היהודי, 40 אחוזים צופים שיפור במצב הביטחון הלאומי ורק 18 אחוזים צופים החמרה (הציון הממוצע עומד על 5.6). לעומת זאת, בקרב הציבור הערבי התמונה פסימית יותר, כאשר 31 אחוזים צופים החמרה ורק 19 אחוזים צופים שיפור (הציון הממוצע עומד על 4.6).
  • פערים מובהקים נרשמים גם בחתך הפוליטי: 52 אחוזים ממצביעי הקואליציה צופים שיפור במצב הביטחון הלאומי, לעומת 27 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. בהתאם לכך, 48 אחוזים ממחנה הימין צופים שיפור, לעומת 28 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

• רמת הדאגה מהמתחים החברתיים הפנימיים בתוך ישראל נותרת גבוהה במיוחד ומקיפה את מרבית הציבור: 83 אחוזים מהנשאלים מדווחים כי הם מודאגים מהמצב החברתי, מהם 42 אחוזים די מודאגים ו-41 אחוזים מודאגים מאוד. מנגד, 12 אחוזים מדווחים כי הם די לא מודאגים, ורק 3 אחוזים אינם מודאגים כלל.

  • רמת דאגה גבוהה זו ניכרת בכלל המגזרים, עם שיעור דאגה של 85 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-77 אחוזים בקרב הציבור הערבי.
  • גם בחלוקה פוליטית מדובר ברוב מובהק בשני המחנות, אם כי שיעור הדאגה גבוה במיוחד בקרב מצביעי האופוזיציה (93 אחוזים), לעומת 78 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.

• הציבור מביע דאגה רחבה גם מהאיומים הביטחוניים על ישראל מבחוץ, אם כי בעוצמה משנית ביחס לאיומים מבית. 5 אחוזים מהציבור מדווחים כי הם מודאגים מהאיומים הביטחוניים, מהם 52 אחוזים די מודאגים ו-18 אחוזים מודאגים מאוד. מנגד, 23 אחוזים די לא מודאגים ו-5 אחוזים בלבד אינם מודאגים כלל.

• • בחלוקה למגזרים, שיעור המודאגים מאיומים ביטחוניים חיצוניים עומד על 74 אחוזים בקרב הציבור היהודי, לעומת 59 אחוזים בקרב הציבור הערבי.
  • גם בחלוקה פוליטית נרשמים פערים בולטים: 81 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מודאגים מאיומים חיצוניים, לעומת 65 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.

• תחושת הביטחון האישי של הציבור נמוכה יחסית ומקוטבת בין קבוצות שונות. 28 אחוזים בלבד מהנשאלים מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאוד, 48 אחוזים על תחושת ביטחון בינונית, ו-23 אחוזים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד. בדירוג ממוצע על סולם של 1 (תחושת ביטחון נמוכה מאוד) ועד 10 (תחושת ביטחון גבוהה מאוד), תחושת הביטחון האישית של הציבור קיבלה ציון 5.9.

  • הפער בין יהודים לערבים בולט במיוחד: בקרב הציבור היהודי, 33 אחוזים מדווחים על ביטחון אישי גבוה ו-17 אחוזים על ביטחון נמוך (ציון ממוצע 6.2). בקרב הציבור הערבי, לעומת זאת, רק 8 אחוזים מדווחים על ביטחון אישי גבוה, בעוד ש-47 אחוזים מדווחים על ביטחון נמוך או נמוך מאוד (ציון ממוצע 4.7).
  • גם הפילוח הפוליטי מצביע על פערים משמעותיים: 43 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 19 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 28 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מדווחים על ביטחון נמוך, לעומת 11 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.

אמון באישים ובמוסדות

הדרג הצבאי

• 75 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בצה”ל (33 אחוזים במידה רבה ו-41 אחוזים במידה די רבה), לעומת כ-24 אחוזים בלבד המדווחים על אמון נמוך.

  • בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה, ניכר פער מגזרי בולט: רמת האמון בקרב הציבור היהודי גבוהה מאוד (85 אחוזים), בעוד שבקרב הציבור הערבי רק 32 אחוזים מביעים אמון גבוה ו-63 אחוזים מדווחים על אמון נמוך.
  • בחתך פוליטי: אמון גבוה בקרב מצביעי קואליציה (83 אחוזים) וגם בקרב מצביעי אופוזיציה (79 אחוזים), אך בימין הוא גבוה יותר (85 אחוזים) לעומת מחנה המרכז-שמאל (72 אחוזים).

• רוב הציבור הישראלי מביע אמון גבוה ברמטכ”ל, רב-אלוף אייל זמיר. 58 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 31 אחוזים המביעים בו אמון נמוך. 11 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”. עם זאת, נרשמה ירידה קלה ברמת האמון בהשוואה לחודש נובמבר, אז עמד שיעור האמון הגבוה על 63 אחוזים.

  • בקרב הציבור היהודי, 67 אחוזים מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 23 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• • האמון ברמטכ"ל זמיר גבוה יותר בקרב מצביעי האופוזיציה (67 אחוזים) בהשוואה למצביעי הקואליציה (60 אחוזים).

• נמשכת העלייה באמון הציבור כלפי תחקור והפקת הלקחים של צה"ל מאירועי ה-7 באוקטובר. 51 אחוזים מהציבור מדווחים על רמת אמון גבוהה (11 אחוזים גבוהה מאוד ו-41 אחוזים גבוהה), לעומת 42 אחוזים המדווחים על רמת אמון נמוכה (27 אחוזים נמוכה ו-16 אחוזים נמוכה מאוד). 7 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". מדובר בעלייה הדרגתית מאז פברואר 2025 (35 אחוזים) המשקפת את רמת האמון הגבוהה ביותר שנרשמה מאז שהשאלה נשאלה לראשונה ביולי 2024.

• • בקרב הציבור היהודי, 56 אחוזים מביעים אמון גבוה, לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• • בחלוקה על פי חתך פוליטי, נמצא כי מצביעי האופוזיציה נותנים מעט יותר אמון בתחקירי הצבא (58 אחוזים) לעומת מצביעי הקואליציה (51 אחוזים).

הדרג הפוליטי

• אמון הציבור בממשלה נמוך מאוד ומלווה בקיטוב משמעותי. רק 23 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 76 אחוזים המדווחים על אמון נמוך.

  • בקרב ערבים רמת האמון נמוכה במיוחד: 9 אחוזים בלבד מביעים אמון גבוה, לעומת 90 אחוזים המביעים אמון נמוך.
  • קיטוב פוליטי חריף: פחות ממחצית (49 אחוזים) ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 3 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. במחנה הימין 43 אחוזים מביעים אמון גבוה, לעומת 6 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

• פחות משליש (32 אחוזים) מהציבור מביע אמון במידה רבה או די רבה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעוד 68 אחוזים מהציבור מביעים בו אמון במידה מועטה (19 אחוזים) או חוסר אמון מוחלט (49 אחוזים מהציבור).

  • בקרב מצביעי הקואליציה, 66 אחוזים מביעים בראש הממשלה אמון גבוה, לעומת 5 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. בקרב מצביעי הימין, 59 אחוזים מדווחים על אמון גבוה בהשוואה ל-6 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.
  • בקרב הציבור הערבי, רק 6 אחוזים מביעים בראש הממשלה אמון גבוה, בעוד 91 אחוזים מביעים בו אמון נמוך.

• אמון נמוך מאוד ומקוטב בשר הביטחון, ישראל כ”ץ. רק 23 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בשר הביטחון, לעומת 70 אחוזים המביעים בו אמון נמוך. מדובר בירידה קלה לעומת חודש נובמבר, אז עמד שיעור האמון הגבוה על 29 אחוזים.

  • בקרב מצביעי הקואליציה, 48 אחוזים מביעים בשר הביטחון אמון גבוה, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. במחנה הימין, 43 אחוזים מדווחים על אמון גבוה, לעומת 7 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

• רוב הציבור אינו מביע אמון בשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. רק 26 אחוזים מהציבור מדווחים על אמון גבוה (12 אחוזים אמון במידה רבה ו-14 אחוזים במידה די רבה), לעומת 71 אחוזים המדווחים על אמון נמוך או חוסר אמון מוחלט (15 אחוזים במידה מועטה ו-56 אחוזים השיבו כי אין אמון כלל).

  • בקרב הציבור הערבי, שיעורי האמון בשר בן גביר כמעט אפסיים: אחוז אחד מביעים בו אמון גבוה, לעומת 97 אחוזים המביעים בו אמון נמוך.
  • הפער הפוליטי חד: 51 אחוזים במחנה הימין ו-58 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים בו אמון גבוה, לעומת 5 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה ומחנה המרכז-שמאל.

• חוסר אמון ניכר ביו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט. רק 19 אחוזים מדווחים על אמון גבוה (6 אחוזים במידה רבה ו-13 אחוזים במידה די רבה), לעומת 67 אחוזים המדווחים על אמון נמוך או חוסר אמון מוחלט (21 אחוזים במידה מועטה ו-46 אחוזים השיבו כי אין אמון כלל). 14 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בקרב מצביעי הקואליציה, 41 אחוזים מביעים בו אמון גבוה, לעומת 3 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בקרב הציבור הערבי, 2 אחוזים בלבד מביעים בו אמון גבוה, 86 אחוזים מביעים אמון נמוך, ו-13 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

איומים ואתגרים ביטחוניים-מדיניים

הזירות השונות

• איראן ויהודה ושומרון נותרו בראש סדר הדאגות, בעוד תימן נמצאת בתחתית. נרשמה עלייה בדאגה מהמצב הביטחוני בזירה הסורית.

  • 67 אחוזים מהציבור הישראלי מוטרדים מהמצב הביטחוני בזירה האיראנית, בדומה לשיעור המוטרדים מהמצב הביטחוני ביהודה ושומרון.
  • שיעור שווה של 58 אחוזים מהציבור הישראלי מוטרדים מהמצב הביטחוני בעזה ובלבנון.
  • 44 אחוזים מהציבור מוטרדים מהמצב הביטחוני בסוריה, זינוק של 8 אחוזים בהשוואה לחודש נובמבר (36 אחוזים).
  • רק כרבע (26 אחוזים) מהציבור הישראלי מוטרדים מהמצב הביטחוני בזירה החות'ית (תימן), לעומת 73 אחוזים המוטרדים מעט או אינם מוטרדים כלל.

• פער מגזרי חד בכל הזירות המרכזיות: שיעור המוטרדים בקרב הציבור היהודי גבוה משמעותית לעומת הציבור הערבי: יהודה ושומרון - 74 אחוזים בקרב יהודים לעומת 38 אחוזים בקרב ערבים. איראן - 72 אחוזים לעומת 45 אחוזים בהתאמה. עזה - 61 אחוזים לעומת 43 אחוזים. לבנון - 62 אחוזים לעומת 41 אחוזים. סוריה - פער קטן אך קיים, 46 אחוזים בקרב יהודים לעומת 36 אחוזים בקרב ערבים. תימן - אין פער מגזרי משמעותי, עם שיעור דאגה שווה של 26-25 אחוזים בשני המגזרים.
• בחתך פוליטי, מצביעי האופוזיציה מוטרדים יותר מאיראן ומלבנון, בעוד ששיעור הדאגה מהמצב הביטחוני ביהודה ושומרון שווה בין שני המחנות. איראן - 73 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים לעומת 66 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה. לבנון - 64 אחוזים ממצביעי האופוזיציה לעומת 57 אחוזים ממצביעי הקואליציה. יהודה ושומרון - הדאגה דומה מאוד בשני המחנות (71 אחוזים ממצביעי האופוזיציה לעומת 73 אחוזים ממצביעי הקואליציה).

חזית עזה

• רוב בציבור תומך במעבר לשלב ב׳ בהסכם הפסקת האש בעזה. 54 אחוזים תומכים (37 אחוזים די תומכים ו-17 אחוזים תומכים מאוד), לעומת 36 אחוזים מתנגדים (21 אחוזים די מתנגדים ו-15 אחוזים מתנגדים מאוד). 10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בקרב הציבור היהודי שיעור התמיכה נמוך יותר (49 אחוזים) לעומת הציבור הערבי (76 אחוזים).
  • הקיטוב הפוליטי חד: בקרב מצביעי הקואליציה, 37 אחוזים תומכים במעבר לשלב ב' לעומת 67 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה. בימין, 36 אחוזים תומכים בכך, לעומת 72 אחוזי תמיכה במחנה המרכז-שמאל.

החזית הצפונית

• ירידה חדה בשביעות הרצון מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בצפון. 49 אחוזים מדווחים על שבעי רצון גבוהה מאופן אכיפת ההסכם (39 אחוזים במידה רבה ו-10 אחוזים במידה רבה מאוד), לעומת 43 אחוזים מהציבור המדווחים על שביעות רצון מועטה (35 אחוזים במידה מועטה ו-8 אחוזים במידה מועטה מאוד). 8 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". מדובר בירידה חדה לעומת נובמבר, אז 62 אחוזים מהציבור דיווחו על שביעות רצון גבוהה ורק כשליש (33 אחוזים) דיווחו על שביעות רצון מועטה.

  • שיעור דומה של שביעות רצון גבוהה בקרב ערבים (50 אחוזים) ויהודים כאחד (48.5 אחוזים).
  • פער מתון בחתך פוליטי: 52 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים שביעות רצון גבוהה לעומת 47 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.

• רוב הציבור הישראלי (58 אחוזים) סבור שהמצב בצפון מחייב חזרה ללחימה - בעיקר לחימה מוגבלת. רק 28 אחוזים סבורים שהמצב הביטחוני בצפון מאפשר ביטחון לתושבים, ירידה לעומת 34 אחוזים אשר סברו כך בחודש נובמבר. לעומתם, 45 אחוזים סבורים שהמצב מחייב חזרה ללחימה מוגבלת ללא תמרון, ו-13 אחוזים תומכים בחזרה ללחימה עצימה הכוללת תמרון. 14 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • הפער בין יהודים לערבים חד: בקרב הציבור היהודי, רק 23 אחוזים סבורים שהמצב מאפשר ביטחון לתושבים, לעומת 49 אחוזים בקרב הציבור הערבי.
  • גם הפער הפוליטי ניכר: 20 אחוזים בלבד ממצביעי הקואליציה סבורים שהמצב מאפשר ביטחון, לעומת 33 אחוזים ממצביעי האופוזיציה. בימין 20 אחוזים סבורים כך, לעומת 37 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

יחסי החוץ של ישראל

• רוב הציבור (56 אחוזים) תופס את סין כלא ידידותית או עוינת לישראל (48 אחוזים הגדירו את סין כלא ידידותית ו-8 אחוזים כעוינת). לעומתם, 25 אחוזים רואים את סין בחיוב (23 אחוזים מכירים בה מדינה ידידותית ו-2 אחוזים כבעלת ברית). שיעור גבוה של 19 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • הפער המגזרי חד: בקרב הציבור היהודי, 62 אחוזים תופסים את סין כלא ידידותית או עוינת, לעומת 32 אחוזים בקרב הציבור הערבי. מנגד, 53 אחוזים מהציבור הערבי רואים בסין בעלת ברית או מדינה ידידותית, לעומת 19 אחוזים בלבד בקרב הציבור היהודי.

איומים ואתגרים פנימיים-חברתיים

יחסי צבא-חברה

• רוב הציבור (80.5 אחוזים) סבור קיימת בצה"ל פוליטיזציה במידה כלשהי (27 אחוזים סבורים כך במידה מועטה, 36 אחוזים במידה רבה, ו-17.5 אחוזים במידה רבה מאוד). לעומתם, רק 6 אחוזים סבורים כי לא קיימת פוליטיזציה בצה”ל כלל. 14 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”.

  • הסכמה חוצת מחנות פוליטיים: כ-80 אחוזים בימין ובמרכז-שמאל מסכימים כי קיימת פוליטיזציה בצה”ל “על רקע התערבות של גורמים חיצוניים הפועלים להשפיע על הצבא ולגרום לו לפעול משיקולים פוליטיים שאינם מקצועיים”.

• 51 אחוזים מתנגדים להוראות פתיחה באש הקובעות שאין להרוג מחבל מנוטרל שאינו מהווה איום (28 אחוזים אינם תומכים כלל ו-23 אחוזים לא כל כך תומכים), לעומת 43 אחוזים התומכים בהוראות אלו (24 אחוזים די תומכים ו-19 אחוזים תומכים מאוד). 6 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”.

  • הפער מגזרי חריף: רוב הציבור היהודי (59 אחוזים) אינם תומכים בהוראות הפתיחה באש, לעומת רוב הציבור הערבי (63 אחוזים) אשר תומכים בהוראות אלו.
  • גם הפער הפוליטי חד: 79 אחוזים ממצביעי הקואליציה אינם תומכים בהוראות הפתיחה באש של צה"ל, לעומת 32 אחוזים בקרב מצביעי אופוזיציה.

• רוב הציבור הישראלי סבור כי המוטיבציה לשירות קרבי תיפגע במידה ויאושר תיקון לחוק אשר יפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה"ל. 64 אחוזים מהציבור מעריכים כי התיקון לחוק די יפגע או יפגע מאוד במוטיבציה לשירות קרבי בקרב האוכלוסייה הכללית, לעומת 30 אחוזים הסבורים כי התיקון לחוק לא יפגע או לא כל כך יפגע.

  • 83 אחוזים ממצביעי האופוזיציה ו-76 אחוזים ממחנה המרכז-שמאל סבורים כי התיקון לחוק יפגע במוטיבציה לשירות קרבי, לעומת 49 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-55 אחוזים ממחנה הימין.

• רוב הציבור הישראלי (51.5 אחוזים) אינו שבע רצון מתפקוד צה״ל באירועי פשיעה לאומנית מצד יהודים ביהודה ושומרון, לעומת 33.5 אחוזים אשר הביעו שביעות רצון במידה רבה או רבה מאוד. 15 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”.

  • בחתך פוליטי, 48 אחוזים ממצביעי הקואליציה הביעו שביעות רצון במידה רבה או רבה מאוד לעומת 25 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • 18 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 37 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

• רוב הציבור (52 אחוזים) מתנגד להחלטת שר הביטחון להקפיא מינויים שביצע לאחרונה הרמטכ״ל. 30 אחוזים לא תומכים כלל ו-22 אחוזים נוספים לא כל כך תומכים. רק 12 אחוזים די תומכים ו-9 אחוזים נוספים תומכים מאוד. אחוז גבוה במיוחד של 27 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”.

  • בקרב מצביעי אופוזיציה ההתנגדות חריפה במיוחד (75 אחוזים) ואילו התמיכה נמוכה (6 אחוזים בלבד). בקרב מצביעי קואליציה התמונה יותר מורכבת: 38 אחוזים תומכים בהחלטת השר, 32 אחוזים מתנגדים לה ו-30 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”.

מינוי ראש המוסד הבא

• רוב הציבור סבור כי מינוי ראש המוסד הבא לא נבע בעיקר משיקולי ביטחון וטובת המדינה. רק 33 אחוזים סבורים כי ההחלטה על מינוי מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, האלוף רומן גופמן, לראש המוסד נבעה במידה רבה או רבה מאוד משיקולי ביטחון וטובת המדינה, לעומת 52 אחוזים הסבורים הפוך (29 אחוזים במידה מועטה ו-23 אחוזים כלל לא). 15 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”.

  • 56 אחוזים במחנה הימין סבורים שההחלטה על המינוי נבעה משיקולי ביטחון, לעומת 11 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

חוק עונש מוות

• עונש מוות למחבלים - הציבור חצוי לגבי ההרתעה. 50 אחוזים סבורים כי במידה ותאושר הצעת חוק לקביעת חובת עונש מוות למחבלים, העונש לא ירתיע מחבלים מביצוע פיגועי טרור (27 אחוזים לא כל כך ירתיע ו-23 אחוזים לא ירתיע כלל), לעומת 46 אחוזים הסבורים כי עונש זה אכן ירתיע (25 אחוזים די ירתיע ו-21 אחוזים ירתיע מאוד).

  • הציבור היהודי חצוי: 50 אחוזים סבורים כי העונש ירתיע לעומת 48 אחוזים הסוברים ההפך. בקרב הציבור הערבי, הרוב (58 אחוזים) סבור כי העונש לא ירתיע, לעומת 31 אחוזים הסבורים כי העונש ירתיע.
  • הקיטוב הפוליטי חד: בקרב מצביעי הקואליציה, 67 אחוזים סבורים כי העונש ירתיע מחבלים מביצוע פיגועי טרור לעומת 31 אחוזים הסוברים ההפך. בקרב מצביעי האופוזיציה, לעומת זאת, 32 אחוזים סבורים כי העונש ירתיע לעומת 65 אחוזים הסבורים כי העונש לא ירתיע. בימין, 64 אחוזים סבורים שהעונש ירתיע לעומת 34 אחוזים שלא, לעומת מחנה המרכז-שמאל, בו 28 אחוזים סבורים שירתיע לעומת 67 אחוזים שלא.

ועדת חקירה ממלכתית

• רוב הציבור (57 אחוזים) תומך בוועדת חקירה ממלכתית אותה ימנה נשיא בית המשפט העליון. 29 אחוזים מעדיפים ועדה שתמונה בידי חברי הכנסת, 4 אחוזים מתנגדים לכל ועדת חקירה, ו-10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • הקיטוב הפוליטי בולט במיוחד: בקרב מצביעי הקואליציה, 25 אחוזים תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לעומת 54 אחוזים המעדיפים ועדה אשר תמונה על ידי חברי הכנסת. בקרב מצביעי האופוזיציה, לעומת זאת, 86 אחוזים תומכים בהקמת וועדת חקירה ממלכתית ורק 9 אחוזים מעדיפים הקמת ועדה שתמונה על ידי הכנסת.
  • גם בחלוקה למחנות פוליטיים הפער חד: בימין, 33 אחוזים תומכים בוועדת חקירה ממלכתית ו-47 אחוזים מעדיפים ועדה אשר תמונה על ידי הכנסת. במחנה המרכז-שמאל, 81 אחוזים תומכים בוועדת חקירה ממלכתית ורק 12 אחוזים מעדיפים ועדת חקירה אותה ימנו חברי הכנסת.
  • בקרב הציבור הערבי, שיעור התמיכה בוועדת חקירה ממלכתית גבוה יותר (67 אחוזים) מאשר בקרב הציבור היהודי (55 אחוזים).

חוסנה של החברה הישראלית

• רוב הציבור (63 אחוזים) סבור שהסולידריות בחברה הישראלית קיימת במידה מועטה או אינה קיימת כלל (50 אחוזים במידה מועטה ו-12 אחוזים כלל לא), לעומת 31 אחוזים הסבורים כי היא קיימת במידה רבה או רבה מאוד (28 אחוזים במידה רבה ו-3 אחוזים במידה רבה מאוד). 7 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בחתך פוליטי, בקרב מצביעי אופוזיציה, 73 אחוזים מדווחים על סולידריות נמוכה או היעדר סולידריות לעומת 53 אחוזים בקרב מצביעי קואליציה. בחלוקה למחנות, במחנה המרכז-שמאל 71 אחוזים מדווחים על סולידריות נמוכה לעומת 55 אחוזים במחנה הימין.