איום הסייבר האיראני - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים איום הסייבר האיראני

איום הסייבר האיראני

מזכר 231, פברואר 2024

English
צ'ק פרייליך

איראן היא אחת המדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית, ובכלל זה פיתוח של מוסדות המדינה החיוניים והיכולות הטכנולוגיות הדרושות. כיום איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר בתחום הסייבר, ונחשבת למובילה במעגל השני של השחקניות הגלובליות. תקיפות הסייבר של איראן הוכיחו את יכולתה לשבש מטרות אזרחיות ומסחריות, תשתיות לאומיות חיוניות ויכולות צבאיות. מבצעי הריגול ומבצעי התודעה שלה בסייבר נרחבים במיוחד, ואת עיקר מאמציה בסייבר היא מכוונת נגד ישראל וארצות הברית.


מחקר זה מציג ניתוח מקיף ועדכני של האסטרטגיה, המוסדות ודרך הפעולה של איראן בתחום הסייבר. חמשת חלקיו מציגים: רקע כללי על איום הסייבר ועל ההבדלים בינו ובין תחומי עימות אחרים; אסטרטגיית הסייבר של איראן, המוסדות והיכולות שפיתחה; תקיפות הסייבר העיקריות של איראן נגד ארצות הברית ונגד שחקניות אחרות במזרח התיכון ובעולם; איום הסייבר האיראני על ישראל; הערכת ההשפעה בפועל של התקיפות שאיראן ביצעה עד כה, מסקנות והמלצות למדיניות.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא 

תוכן עניינים:

איראן הייתה אחת המדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית סדורה, ובכלל זה הקמת המוסדות החיוניים ופיתוח היכולות הטכנולוגיות הדרושות. העניין האיראני בסייבר החל להתעורר בעקבות שתי התפתחויות עיקריות: ראשית, השימוש היעיל של האופוזיציה באינטרנט לשם ליבוי, ושימור לאורך זמן, של ההפגנות ההמוניות בעקבות זיוף תוצאות הבחירות לנשיאות ב־ 2009 ; ושנית, תקיפת סטקסנט (Stuxnet) הדרמטית ב־ 2010 ,שפגעה בתוכנית הגרעין האיראנית והייתה, כמדווח, מבצע משותף של ארצות הברית ושל ישראל. יכולות הסייבר של איראן הלכו וגדלו מאז בהתמדה, וכיום מקובל לדרג אותה בראש המעגל השני של מעצמות הסייבר העולמיות...
קרא/י עוד

איום הסייבר האיראני הוא רק פן אחד של מהפכת המידע האדירה שסחפה את העולם בעשורים האחרונים. כיום הקהילה הבינלאומית יוצרת ביומיים בלבד כמות נתונים השווה בגודלה לכמות שנוצרה מאז ראשית הזמן ועד 2003 . בשנת 2019 היה מחשב כמעט במחצית מבתי האב ברחבי העולם. בשנת 2021 כבר היו כ־ 15 מיליארד טלפונים ניידים, ובשנת 2022 יותר מ־ 26 מיליארד מכשירים היו מחוברים לאינטרנט. 1 כל מחשב וטלפון מייצגים התקדמות טכנולוגית וחברתית, אך גם משמשים פתח אפשרי לפעילות סייבר זדונית. מהפכת הבינה המלאכותית (AI) היא רק בתחילתה...
קרא/י עוד

בתחילת העשור השני של המאה ה־ 21 הובילו שני גורמים מרכזיים את איראן להאיץ את פיתוח יכולות הסייבר שלה, שעד אז היו מוגבלות. הראשון היה השימוש האפקטיבי של האופוזיציה באינטרנט שנועד לעורר ולשמר לאורך זמן את המחאות ההמוניות בעקבות זיוף הבחירות לנשיאות ב־ 2009 . המשטר הצליח בסופו של דבר לדכא את ההפגנות, אך גם קיבל הוכחה ברורה לאיום שהטכנולוגיה החדשה מציבה למעמדו וליציבותו. הגורם השני היה תקיפת הסטקסנט הדרמטית נגד תוכנית הגרעין של איראן ב־ 2010 , שלפי דיווחים הייתה מבצע חבלת סייבר אמריקני־ישראלי משותף. סטקסנט הייתה תקיפת הסייבר הראשונה הידועה שגרמה לנזק פיזי, והיא המחישה את הפגיעות הרבה של איראן ועוררה זעזוע לאומי עמוק. בתגובה האיצה איראן את פיתוח יכולות הסייבר שלה, שעד אז היו בסיסיות בלבד...
קרא/י עוד

בחלק זה יפורטו התקיפות העיקריות שאיראן ביצעה עד היום נגד מדינות ברחבי העולם. התקיפות נגד ישראל יובאו בחלק הבא...
קרא/י עוד

ישראל היא היריבה העיקרית של איראן בתחום הסייבר, כמו בכל שאר התחומים. קודם לעיסוק באיום הסייבר האיראני על ישראל, חשוב להציג את ההקשר האסטרטגי הרחב של האיום שאיראן מציבה בפני ישראל. המנהיג העליון ח׳מינאי ומנהיגים איראנים אחרים שבו וקראו במשך עשרות שנים להשמדתה של ישראל והתייחסו אליה, בין היתר, כאל ״גידול סרטני״ שיש להסירו. בשנת 2014 אף הצהיר ח׳מינאי בפומבי על תוכנית בת תשעה סעיפים להשמדת ישראל...
קרא/י עוד

ההפגנות נגד המשטר ב־ 2009 ותקיפת הסטקסנט ב־ 2010 עוררו את העניין של איראן בתחום הסייבר, ומאז השתפרו יכולות הסייבר שלה במידה ניכרת. בעשור האחרון הפכה איראן לאחת המדינות הפעילות ביותר בלוחמת סייבר, והיא כנראה נמנית עם מובילות המעגל השני של השחקניות הגלובליות, או קרוב לכך. הכמות והתחכום של התקיפות שאיראן ניהלה גדלו, והיא הוכיחה יכולת להרוס, לשבש, לעוות, לחבל ולערער תשתיות לאומיות חיוניות, אינטרסים מסחריים, יכולות צבאיות, פוליטיקה פנימית, חוסן חברתי ודיפלומטיה בינלאומית. יכולותיה של איראן ימשיכו ככל הנראה להשתפר על בסיס יכולותיה שלה ובעקבות סיוע רוסי וסיני.
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםאיראןתודעה והשפעה זרהאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.