פרסומים

המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך סקר דעת קהל[1] המיועד לבחון את יחסי יהודים-ערבים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים

להלן תמצית עיקרי הממצאים:

1. מעל למחצית מהציבור היהודי והערבי חש בשינוי לרעה ביחסים ביניהם מאז פתיחת המלחמה (ראו תרשים 1): בקרב הציבור היהודי, 11.5 אחוזים חשים בשינוי לטובה, 29 אחוזים לא חשים שינוי כלל ואילו כמחצית (50.5 אחוזים) חשים שינוי לרעה. 9 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". בקרב הציבור הערבי, 5 אחוזים בלבד חשים שינוי לטובה, הרבה פחות בהשוואה לציבור היהודי. 30 אחוזים מהציבור הערבי השיב כי אינו חש שינוי, 54 אחוזים מהנשאלים הערבים חשים בשינוי לרעה ואילו 11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

2. קיים פער משמעותי בין עמדות הציבור היהודי והציבור הערבי לגבי האופן בו נוהגת מדינת ישראל בעניין ההגבלות על חופש הביטוי בזמן המלחמה (ראו תרשים 2). שני שלישים (66 אחוזים) מהציבור היהודי סבור כי המדינה נוהגת באופן ראוי, לעומת 12 אחוזים בלבד הסבורים ההיפך. 13 אחוזים השיבו כי אין שינוי בהגבלות אלו ואילו 9 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". לעומת זאת, 23 אחוזים מהציבור הערבי סבור כי מדינת ישראל נוהגת באופן ראוי לעומת 57 אחוזים הסוברים את ההפך. 9 אחוזים בלבד מהציבור הערבי סבור כי אין שינוי בהגבלות על חופש הביטוי ואילו 11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

3. תחושת הביטחון האישי בקרב הציבור הערבי נמוכה משמעותית מזו של הציבור היהודי (ראו תרשים 3). 24 אחוזים מהציבור היהודי חש תחושת ביטחון אישי גבוהה, 47 אחוזים העידו על תחושת ביטחון בינונית ו-28 אחוזים מהיהודים חשים תחושת ביטחון נמוכה. בקרב הציבור הערבי, 12 אחוזים בלבד חשים בתחושת ביטחון אישי גבוהה, 30 אחוזים העידו על תחושת ביטחון אישי בינונית וכמחצית (49 אחוזים) העידו על תחושת ביטחון נמוכה, כלומר פי שניים מהנשאלים הערבים מעידים על תחושת ביטחון אישי נמוכה מול היהודים. השערתנו, המחייבת בדיקה נוספת, היא שהנתון מעידה על חשש מפגיעה של רקטות, בהעדר מיגון.

4. כמחצית מהציבור היהודי חושש מפגיעה בו ובמשפחתו מצד ערבים אזרחי ישראל (ראו תרשים 4). 51 אחוזים מהציבור היהודי השיב כי הוא חושש מפגיעה, לעומת 46 אחוזים אשר השיבו כי אינם חוששים. 3 אחוזים ענו "לא יודע/ת". מנגד, רוב גבוה של הציבור הערבי לא חושש מפגיעה מצד יהודים אזרחי ישראל (ראו תרשים 5). 71 אחוזים מהציבור הערבי השיב כי הוא לא חושש מפגיעה, לעומת 21 אחוזים אשר השיבו כי הם חוששים מפגיעה מצד יהודים. 8 אחוזים ענו "לא יודע/ת".

5. מאז פתיחת המלחמה, מצבם הכלכלי של ערביי ישראל הורע בשיעור משמעותי בהשוואה לציבור היהודי (ראו תרשים 6). 38 אחוזים מהציבור היהודי העיד כי מצבו הכלכלי הורע, לעומת 59 אחוזים אשר סברו כי מצבם הכלכלי לא השתנה ואילו 1.5 אחוזים סברו כי מצבם הכלכלי השתפר. 1.5 אחוזים נוספים השיבו "לא יודע/ת". מעל למחצית מהציבור הערבי (54 אחוזים) השיב כי מצבו הכלכלי הורע, 36 אחוזים השיבו כי מצבם הכלכלי לא השתנה ואילו 3.5 אחוזים בלבד העידו כי מצבם הכלכלי השתפר. 6.5 אחוזים מהציבור הערבי השיב "לא יודע/ת".

6. כשליש מהציבור הערבי תומך במטרת המלחמה למוטט את שלטון חמאס בעזה. 34 אחוזים מהציבור הערבי מסר כי הוא תומך במידה רבה או די רבה במטרת המלחמה כפי שנקבעה על ידי הדרג המדיני (15 ו-19 אחוזים בהתאמה). 27 אחוזים בלבד מהציבור הערבי תומך במטרה זו במידה מועטה או כלל לא תומך (17 ו-10 אחוזים בהתאמה). 39 אחוזים, נתח גדול מהציבור הערבי, השיבו "לא יודע/ת". לעומת זאת, 96 אחוזים מהציבור היהודי תומך במטרת המלחמה במידה רבה או די רבה (85.5 ו-10.5 אחוזים בהתאמה), ואילו 3 אחוזים תומכים במידה מועטה או כלל לא (2 ו-1 אחוזים בהתאמה). אחוז אחד בלבד השיב "לא יודע/ת".

7. לבסוף, שאלנו את הציבור הערבי האם הוא חושש ממעצר בזמן המלחמה. על פי הממצאים, 41 אחוזים מהציבור הערבי חושש ממעצר לעומת 48.5 אחוזים אשר אינם חוששים. 10.5 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

[1]  הסקר נערך בתאריכים 19-16 בנובמבר 2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית" במהלכה ראויינו באינטרנט ובטלפון 800 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל (גילאי 18 ומעלה).