ערש השי-ביליזציה: ישראל והיוזמות העולמיות החדשות של סין - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ערש השי-ביליזציה: ישראל והיוזמות העולמיות החדשות של סין

ערש השי-ביליזציה: ישראל והיוזמות העולמיות החדשות של סין

בשנתיים האחרונות הכריז מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, על שלוש יוזמות עולמיות: יוזמת הפיתוח העולמית (GDI), יוזמת הביטחון העולמית (GSI), ויוזמת הציוויליזציה העולמית (GCI). למה נועדו היוזמות החדשות, במה הן שונות מיוזמת החגורה והדרך (BRI), ואילו השלכות עלולות להיות להן על ישראל והמזרח התיכון?

מבט על, גיליון 1732, 1 ביוני 2023

English
טוביה גרינג

בשנתיים האחרונות הכריז מנהיג סין, שִׂי גִ'ין-פִּינְּג, על אודות שלוש יוזמות עולמיות חדשות: יוזמת הפיתוח העולמית (GDI), יוזמת הביטחון העולמית (GSI) ויוזמת הציביליזציה העולמית (GCI). הן מצטרפות ליוזמת החגורה והדרך (BRI), שהשנה יצוין עשור להשקתה, ומשקפות את מדיניות החוץ המתפתחת של סין. היוזמות מביאות לידי ביטוי הפקת לקחים מה-BRI וחותרות לחיזוק הלגיטימציה של המנהיג והמפלגה הקומוניסטית בראשותו, מבית ומחוץ. יותר מכך, הן מייצגות אתגר גובר לארצות הברית ולמערב בזירה העולמית. מרכזיותן של היוזמות במדיניות החוץ של סין מחייבת את ישראל לעקוב אחר התפתחותן מקרוב ולשקול את ההשלכות שלהן על ביטחונה והאינטרסים שלה. בעוד שנכון לישראל להמשיך לשתף פעולה עם סין על בסיס נושאי, עליה להימנע מתמיכה גורפת ביוזמות, המשרתות יעדי תעמולה ומדיניות של סין על חשבון המערב, ובעיקר ארצות הברית. תמיכה כזאת עלולה לתרום למאמציה של בייג'ינג לערער את מערך הבריתות של וושינגטון בעולם ובאזור, שבבסיס תפיסת הביטחון הישראלית, לרוקן מתוכן את הנורמות והערכים האוניברסליים, ולפגוע ביחסי ישראל עם ארצות הברית ובעלות בריתה.


"זהו ניצחון לשלום", קבע הדיפלומט הבכיר, ואנג יי, לאחר שניצח על חתימת הסכם הנורמליזציה בין איראן וערב הסעודית ב-10 במארס. ואנג הדגיש שאת ההצלחה יש לזקוף לזכות מזכיר המפלגה ומנהיג סין, שי ג'ין-פינג, ול"יוזמת הביטחון העולמית" (GSI) שהגה. אותה יוזמה הוזכרה גם על ידי שר החוץ הסיני, צ'ין גאנג כבסיס אפשרי לפתרון המלחמה באוקראינה והועלתה בשלישית על ידו בשיחה עם שר החוץ אלי כהן ב-17 באפריל בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לכל אורך העשור האחרון הייתה "יוזמת החגורה והדרך" (BRI) ספינת הדגל של מדיניות החוץ של שי. אולם, בשנתיים האחרונות נוספו ל-BRI שלוש יוזמות חדשות. הראשונה היא "יוזמת הפיתוח העולמית" (GDI), שנחשפה על ידי שי בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2021. על רקע ההאטה בצמיחה העולמית בצל מגפת הקורונה, מטרתה המוצהרת היא לסייע לקהילה הבינלאומית להשיג את שבעה-עשר יעדי האו"ם של אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא (SDGs). ביוני 2022 הכריזה סין על 32 צעדים מעשיים ליישומה, שמאגדים יוזמות קיימות של סין ומוסיפים להן כלים ומקורות מימון חדשים, ביניהם הוספת מיליארד דולר לקרן פיתוח עם מדינות הדרום הגלובלי והכשרת מאה-אלף פועלים.

היוזמה השנייה, ה-GSI, נחשפה באפריל 2022, כמשלימה ל-GDI בהתאם לתפישה המרקסיסטית ש"ביטחון הוא תנאי מקדים לפיתוח, ופיתוח הוא ערובה לביטחון". בנייר רעיוני ל-GSI שהתפרסם בפברואר האחרון, במלאת שנה למלחמה באוקראינה, סין קראה לביטחון "משותף, מקיף, שיתופי ובר קיימה" המכבד את ריבונותן של מדינות ומתייחס לחששותיהן הביטחוניים. תפיסת הביטחון שהיא מקדמת מתוארת כזו שתציית לאמנת האו"ם, תפתור מחלוקות בדרכי שלום, ותשמור על הביטחון העולמי ב"ביטחון מסורתי" (תחומים הקשורים ללוחמה ושימוש בכוח) ו"לא מסורתי" (כגון אקלים, כלכלה, סייבר, ומגפות).

נשיא קרואטיה לשעבר, איבו יוסיפוביץ', מברך על יוזמת הציוויליזציה הגלובלית שהוצעה על ידי סין

במארס האחרון נוספה לשתיהן "יוזמת הציביליזציה העולמית" (GCI), שתתמקד כנראה בתחומים "רכים" וביניהם חינוך ותרבות. שר החוץ הסיני הסביר שמטרתה לטפח "אחדות, הרמוניה, כבוד הדדי והבנה הדדית" בין תרבויות וציביליזציות שונות, לעודד קשרים בין-עמים ולתמוך ב"ערכים המשותפים לאנושות".

במה שונות היוזמות החדשות מיוזמת החגורה והדרך

בדצמבר הקרוב תציין ה-BRI עשור להשקתה. כ-13.5 אלף פרויקטים ב-165 מדינות בשווי של עד טריליון דולר נקשרו לשמה, אך לצד התרומות הכלכליות שהיא מספקת לשותפות, היוזמה סובלת בשנים האחרונות משורה של "בעיות תדמית", ביניהן שחיתות, חובות נסתרים, ופגיעה בסביבה ובזכויות עובדים (לטענה הנפוצה לפיה סין מציבה "מלכודות חוב" להשתלטות על נכסים אין בסיס ראייתי). האתגרים החריפו בשל בעיות מימון מבית ומחוץ ומספר ויוזמות פיתוח מתחרות של ה-7G, האיחוד האירופי, הודו ויפן.

להבדיל מהיוזמות החדשות, שורשי ה-BRI נעוצים ביוזמות פיתוח בתוך סין ויוצאות ממנה. מאידך גיסא, היוזמות החדשות, כשמן כן הן, "גלובליות" מלכתחילה ומקדמות נושאים המצויים בהסכמה בינלאומית רחבה, כמאמר דיפלומט בכיר סיני על ה-GDI: "מי מסוגל להתנגד לשיתוף פעולה בפיתוח?". אכן, נכון לאפריל ה-GDI זכתה לתמיכה של יותר ממאה מדינות וארגונים בינלאומיים ולברכתו של מזכ"ל האו"ם, וקרוב ל-70 מהמדינות הצטרפו ל"קבוצת ידידי ה-GDI" בניו-יורק.

עם כניסתו של שי בן ה-69 לכהונה שלישית וללא יורש באופק, פולחן האישיות הנלווה ליוזמות (זרועות התעמולה מכנים זאת "שִׂיבִילִיזַצְיָה") נועד לספק לגיטימיות לשלטון המנהיג והמפלגה שבראשותו כ"אסטרטג מרקסיסטי דגול" ש"דואג לגורל האנושות". בנוסף לכך, הן משקפות את התפתחות מדיניות החוץ של שי מסבילות לפעלתנות, או את "רוח המאבק" שהוא מעודד, לאור "תהפוכות עולמיות שלא נראו מזה מאה שנה", כאמרה השגורה בפיו. היות שסין הפכה כה תלויה בעולם ולהפך, אין די בכך שתגיב לשינויים בפרופיל נמוך; על בייג'ינג "להתקרב למרכז הבמה העולמית” וליזום כדי שהשינויים יעלו בקנה אחד עם האינטרסים שלה וערכיה.

כלי תקשורת בטייוואן מדווח על יוזמות גלובליות חדשות של סין ועל התיווך של בייג'ינג בין איראן וסעודיה במרץ האחרון

לבסוף, שלוש היוזמות משקפות אמונה אמיתית של בייג'ינג ב"צדקת דרכה". אחרי ארבעה עשורים של צמיחה כמעט דו-ספרתית, סין הפכה ממדינה נחשלת למעצמה כלכלית. בראיית שי, עלייתה של סין היא תמונת מראה לשקיעת ארצות הברית והמערב ועדות לעליונות "המודל הסיני". שלוש היוזמות עומדות לצד ה-BRI, לא במקומה, כ"תוכנית האב" לסדר העולמי החדש – עתיד פוסט-מערבי שיזכה לחזות ב"תחייה המחודשת של העם הסיני" ובהגשמת החזון של שי ל"קהילה אנושית בעלת גורל משותף":

  • ה-GDI נועדה לקבוע את סדר היום בפיתוח עולמי ולרתום אותו תחת הובלה סינית. תפיסת פיתוח זו מעמידה את האינטרסים של המדינה הקשורים בפיתוח מעל חירויות הפרט. בניגוד ל"דרכי המשי" הסינוצנטריות, מסגרות כמו "קבוצת ידידי ה-GDI" מתאגדות בחסות האו"ם ותומכות ביעדי פיתוח עולמיים. עובדה זו מקנה לגיטימציה בינלאומית ומסייעת ב"עיכול" הרעיונות האנטי-ליברליים שהיא מקדמת, דוגמת שיתופי פעולה בסייבר תחת רעיון ה"ריבונות האינטרנטית" של סין - אינטרנט חסום, מצונזר ומנוטר.
  • עצם ההגדרה של "תפיסת ביטחון חדשה" שביסוד ה-GSI היא אנטיתזה ל"תפיסת הביטחון הישנה" של ארצות הברית, שדוגלת, לדברי סין, במשחק סכום-אפס, יצירת מחנות, ומנטליות של מלחמה קרה. למעשה, ה-GSI נועדה לחתור תחת הלגיטימיות של מערך הבריתות של ארצות הברית שמאיימות עליה, כמו נאט"ו, ה-Quad, AUKUS, וה-7G. במזרח התיכון, למשל, הנייר הרעיוני של ה-GSI קורא לארכיטקטורה ביטחונית חדשה במזרח התיכון, קיום פורום לביטחון אזורי בבייג'ינג, וכינוס "ועידת שלום בינלאומית גדולה, סמכותית ומשפיעה יותר לפתרון צודק של הסוגייה הפלסטינית".
  • עוד בחשיפת ה-GCI הצהיר שי כי הצלחת מודל הפיתוח הסיני "שובר את המיתוס לפיו מודרניזציה שוות ערך להתמערבות". בשעה שארצות הברית מלבה "התנגשות ציביליזציות", סין רוצה לאפשר "לכל הפרחים בגן הציביליזציות ללבלב". סין נעזרת ביחסיות (רלטביזם) תרבותית כדי להגדיר מחדש ערכי יסוד כמו "זכויות אדם" ו"דמוקרטיה" כמשתנים בהתאם לאמות המידה של המדינה הריבונית (והשמרנית). כך היא חותרת להדוף "התערבות בענייני פנים" על רקע אותם ערכים "אוניברסליים בשם ומערביים בפועל" שאותם היא מפרה.

משמעויות לישראל

בדומה ל-BRI, סין טרם הסדירה לשלוש היוזמות מנגנונים תקציבים ולוחות זמנים ברורים. כן ניכר שהתיווך הסיני בין איראן וערב הסעודית נקשר ל-GSI רק לאחר מעשה, בדומה לאופן בו ה - BRI איגדה אסופה של פרויקטים שהחלו קודם להשקתה. ברם, אין להתייחס לשלוש היוזמות כמעטפת ריקה. גם אם רוב הרעיונות יוותרו על הנייר, המקום המרכזי שהן תופסות במדיניות החוץ של סין דורש מישראל מודעות ומעקב אחר התפתחותן.

בשיחה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג בנובמבר 2021, שי ג'ין-פינג הזמין את ישראל "לקחת חלק פעיל ב-GDI". ישראל טרם נענתה להזמנה או הביעה עמדה כלפי שלוש היוזמות, אך אם תענה להזמנות בחיוב, או בכירים בישראל יביעו בה תמיכה, היא תצטרף לשורה של מדינות אנטי-ליברליות תוך הענקת הישג תעמולתי לסין נגד המערב. אם תצטרף ולאחר מכן תאלץ לפרוש, יחסיה עם בייג'ינג ייפגעו בדומה לאלה שבין סין לאיטליה - המדינה היחידה ב-7G שהצטרפה ל-BRI ב-2019 ומנסה כיום לחזור בה. התנגדות ליוזמה, מאידך גיסא, תיתפס כלעומתית ותפגע ביחסי ישראל-סין. לפיכך, האינטרס הישראלי עבור ה-GDI הוא להימנע מהצטרפות או הבעת תמיכה גורפת אך להמשיך לשתף פעולה על בסיס פְּרוֹיֶקְטָלִי. עליה להתייחס לרכיבי היוזמות לגופן, תוך איזון בין שיקולי כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של מנהיג סין שי ג'ין-פינג  |

 

ה-GSI, לעומת זאת, נועדה לערער את הנוכחות הביטחונית של ארצות הברית ומסגרות בהובלתה, כולל במזרח התיכון, ועלולות לפגוע בהסכמי אברהם, בארכיטקטורות ביטחון אזוריות בחסות ארצות הברית וה-I2U2, במה מתגבשת לשיתופי פעולה "רכים" בין ישראל, ארה"ב, הודו ואיחוד האמירויות. זאת ועוד, בהינתן שבייג'ינג מוטה בדוגמטיות לטובת הפלסטינים ומספקת לאיראן חבל הצלה כלכלי, לגיטימציה בינלאומית ופתרונות טכנולוגיים לשרידות המשטר, תמיכה ב-GSI מנוגדת לאינטרס האסטרטגי הישראלי.

מעבר להיבט הביטחוני, הבעייתיות שבתמיכה ישראלית ביוזמות הסיניות באה לידי ביטוי במישורים הנורמטיביים והערכיים. התמיכה המוצהרת של ה-GSI באמנת האו"ם היא מסך עשן לסירוב הסיני לגנות את ההפרה הבוטה ביותר של האמנה בפלישה הרוסית לאוקראינה, שאותה בייג'ינג והקרמלין מצדיקות כתגובה להתרחבות נאט"ו. באותה מידה, הכוונות הטובות שמשווקים שיתופי פעולה למען "שגשוג משותף" ו"קשרים בין-תרבותיים" תחת ה-GCI מכרסמות במקביל בערכי יסוד אוניברסליים וליברליים שעליהם מושתתות דמוקרטיות דוגמת ישראל. כשם שלא מומלץ לחתום על מסמכים בטרם קריאתם, אל לישראל לאמץ יוזמות חדשות לתמוך בהן בטרם בחנה לעומק את תכולתם והשלכותיהם.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
משדרים לציבור: מאמצי ההשפעה של סין על דעת הקהל הישראלית
כיצד פועלת סין כדי להשפיע על דעת הקהל הישראלית – ומה ניתן לעשות בנדון?
02/04/25
SOPA Images via REUTERS
ביטחון המזון של סין: אתגרים והזדמנויות לישראל
ברקע האתגרים הרבים לניסיון הסיני להסתמך על ייצור מזון מקומי, על ישראל, כמעצמה בתחום החקלאות והמים, להעמיק את שיתופי הפעולה עם סין בנושא – דבר שעשוי לשפר את היחסים המעורערים בין שתי המדינות
25/03/25
Shutterstock
דרקון בקרח: האינטרסים הגיאו-אסטרטגיים של סין באזור הארקטי
מדוע – וכיצד – פועלת סין כדי לעצב מחדש את הריבונות באזור הארקטי?
24/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.