אי-אכיפת חוק הייצוג ההולם בישראל - משמעויות לחוסן החברתי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על אי-אכיפת חוק הייצוג ההולם בישראל - משמעויות לחוסן החברתי

אי-אכיפת חוק הייצוג ההולם בישראל - משמעויות לחוסן החברתי

הגיוון בשירות הציבורי הוא חובה ערכית, מוסרית, חברתית - וחוקית. עם זאת, אף אחת מהקבוצות המיועדות אינה מיוצגת בשירות המדינה באופן הולם ובחלק מהמשרדים והיחידות אין כלל ייצוג לאותן האוכלוסיות. על המדינה לשנות גישה ולהגביר את אכיפת הנושא, למען עתיד טוב ושוויוני יותר

מבט על, גיליון 1634, 15 באוגוסט 2022

English
איציק יצחק דסה
שלמה בלאק

דוח הגיוון והייצוג לשנת 2021, שפורסם במאי על ידי נציבות שירות המדינה, קובע שלגבי חלק מהקבוצות באוכלוסייה הישראלית "שירות המדינה עומד ככלל ביעדי הייצוג" ההולם. אך נתוני הדוח עצמו מצביעים על כי אף אחת מהקבוצות אינה מיוצגות באופן הולם בשירות המדינה, עקב חוסר מוטיבציה מצד משרדי הממשלה ויחידות הסמך ליישם את החוק, ותפקוד לקוי של הנציבות בהתוויית מדיניות והפעלת סמכותה מול המשרדים. בחלק מהמשרדים והיחידות אין כלל ייצוג לקבוצות המוחלשות. למחדל זה השלכות חברתיות קשות, בין היתר פגיעה באיכות השירות הציבורי, העצמת תחושת התסכול והניכור בקרב הקבוצות המוחלשות ופגיעה באמון שלהן במוסדות המדינה. כל אלה עשויים להעמיק שסעים ולפגוע בחוסן החברתי. תיקון המצב דורש הצבת השוויון החברתי והגיוון בשירות הציבורי בסדר עדיפות לאומי גבוה יותר על ידי הממשלה, וכן פיקוח ובקרה הדוקים אחר פעילות הנציבות, משרדי הממשלה והיחידות הסמך. יש לשקול את העברת האכיפה בנושא הייצוג ההולם לגוף מקצועי ובלתי תלוי.


ממשלת ישראל, הנושאת באחריות הכוללת ליישום חוק "הייצוג ההולם", המיועד לקדם גיוון בשירות הציבורי והוא חובה ערכית, מוסרית וחברתית, ומעבר לכך גם חובה חוקית, קבעה יעדים כדלהלן: 50 אחוזים מכלל העובדים בשירות המדינה בסגל הבכיר יהיו נשים, 5 אחוזים יהיו אנשים עם מוגבלויות, 10 אחוזים יהיו עובדים ערבים, 1.7 יהיו יוצאי אתיופיה ו-7 אחוזים מהנקלטים בשירות המדינה יהיו חרדים. אף על פי שכוח העבודה של הערבים הוא כעשרים אחוזים, היעד שנקבע הוא 10 אחוזים בלבד, ולא עודכן מאז 2008. עם זאת, דוח הגיוון והייצוג לשנת 2021, שפורסם במאי על ידי נציבות שירות המדינה, קובע שלגבי חלק מהקבוצות באוכלוסייה הישראלית "שירות המדינה עומד ככלל ביעדי הייצוג" ההולם. נתוני הדוח עצמו מצביעים על כי אף אחת מהקבוצות אינה מיוצגות בשירות המדינה באופן הולם. יתר על כן, בחלק מהמשרדים והיחידות אין כלל ייצוג לקבוצות המוחלשות.

חלק מהקבוצות בישראל סובלות מתת-ייצוג חמור בשירות המדינה ובעיקר במשרות בעלות כוח והשפעה. כתוצאה מכך הן אינן שותפות לתהליכי קבלת החלטות בנושאים חברתיים חשובים. הסיבות המרכזיות הן הטיות קוגניטיביות של מעסיקים המעדיפים עובדים הדומים להם, כשלעיתים מדובר אף באפליה שמקורה בתפיסות של עליונות ועוינות. בעקבות מאבק ציבורי שניהלו נשים נגד אפליה מגדרית בשירות המדינה, תוקן בשנת 1995 חוק שירות המדינה ובמסגרתו נקבעה חובת ייצוג הולם לנשים. מאוחר יותר חובה זו הוחלה גם עבור קבוצות נוספות: אנשים עם מוגבלויות, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ועולים חדשים. החוק קובע שהקבוצות הזכאיות לייצוג הולם ישולבו "בכל משרדי הממשלה וביחידות הסמך". עוד קובע החוק, שהייצוג צריך להיות מהותי - "בכל הדרגות והמקצועות". כדי לעמוד ביעדי הייצוג, מתיר החוק "לייעד" משרות או לתת "העדפה" למועמדים מתאימים לתפקיד מקרב קבוצות היעד.

בנוסף להיבט הערכי-מוסרי, שירות ציבורי מגוון תורם לניצול יעיל של ההון האנושי בחברה, לצמיחה כלכלית ולהגברת הסיכוי שיתקבלו החלטות מקצועיות ושקולות, המבטאות מגוון דעות. השתלבות כלל האוכלוסייה בתפקידים בעלי השפעה בתחומי החברה השונים מחזקת את תחושת השותפות, הלכידות החברתית והאמון ברשויות המדינה. כל אלה אמורים לתרום במישרין לחיזוק החוסן החברתי בכל מדינה דמוקרטית.

סרטון המסכם את דוח מבקר המדינה בנושא העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה, אוגוסט 2021

בעוד האחריות לייצוג ההולם הוטלה על המשרדים ועל יחידות הסמך, על נציבות שירות המדינה להתוות מדיניות ולפקח על כך שהמשרדים ויחידות אכן עומדים ביעדי הייצוג. בתיקון שהוכנס בחוק נקבע שבכל משרד ויחידה ימונה "ממונה על ייצוג הולם", שתפקידו לסייע בהטמעת החוק, לקדם העסקה מכילה ולשמש כתובת לפניות בדבר הפרת החוק. לנציבות הוקנו גם סמכות להטיל סנקציות ולנקוט אמצעי אכיפה ליישום החוק. פעילות הנציבות נתונה לפיקוח הממשלה ולוועדת חוקה חוק והמשפט של הכנסת, אליהן היא מחויבת להגיש דין וחשבון פעם בשנה.

דוח הנציבות לשנת 2021 אומנם מנוסח בנימה אופטימית, אולם מציג תמונה עובדתית עגומה למדי. עיון בו דוח משקף מחדל ביישום החוק: אין עמידה ביעדי הייצוג ההולם לאף אחת מהקבוצות שנקבעו והשיפור שעליו הדוח מבקש להצביע הוא זניח. מרבית משרדי הממשלה ויחידות הסמך לא עמדו ביעדי הייצוג לערבים. זאת, כאשר מתוך 22 משרדים ו-102 יחידות, רק ארבעה משרדים ו-29 יחידות עמדו ביעדים שנקבעו. שיעור הייצוג לאנשים עם מגבלות עומד על 3.3 אחוזים, שהם 1.7 אחוז מתחת ליעד שנקבע. וחמור מכך, בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה רציפה בייצוגה של קבוצה זו. בנוגע לחרדים, רק חמישה משרדים עמדו ביעדי הקליטה, כאשר 85 מהיחידות אינן עומדות ביעדים. כך גם בנוגע לייצוג יוצאי אתיופיה, לגביהם שבעה משרדים ו-44 מהיחידות אינם עומדים ביעדים.

גם כשבוחנים את התפלגות ייצוג הערבים ויוצאי אתיופיה לפי הדרגות והמקצועות, התמונה עגומה. בעוד כלל העובדים בשירות המדינה בדרג הבכיר מונה 2.3 אחוזים, שיעור העובדים מתוך האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בדרג הבכיר הוא נמוך: החרדים - 0.8 אחוזים, הערבים - 0.6 אחוז ויוצאי אתיופיה - 0.3 אחוז בלבד. כך גם בדרג הביניים, שם שיעור יוצאי אתיופיה נמוך פי חמשה מכלל העובדים ( 2.9 לעומת 15.2 אחוז) ושיעור הערבים נמוך כמעט בפי שניים (8 אחוזים לעומת 15.2 אחוזים). מנגד, רוב העובדים משתי הקבוצות הללו משולבים במשרות זוטרות (יוצאי אתיופיה - 83.5 אחוזים וערבים - 61 אחוזים), הכוללות עבודות ניקיון. תמונה מצערת זו אינה נחשבת ייצוג הולם.

יכולת הקבוצות להשפיע על סוגיות חברתיות תלויה בסוג המשרד או המערכת הממשלתית שבו הן משולבות. לפי הדוח, מרבית העובדים הערבים (70 אחוזים), יוצאי אתיופיה (67 אחוזים) ואנשים עם מוגבלות (62 אחוזים) מועסקים במערכות הבריאות. מנגד, שיעור הייצוג של הקבוצות הנדונות במשרדי הממשלה בעלי מוטת ההשפעה הגבוהה ביותר (למשל, משרד ראש הממשלה, המשפטים, הבינוי והשיכון, האוצר, הכלכלה) הוא נמוך.

דיון בוועדת החברה הערבית על ייצוג הולם בחברות הממשלתיות, פברואר 2022

הדוח אינו מתייחס לחסמים המונעים את מימוש החוק, וממילא לא הוצגו אסטרטגיות ותוכניות פעולה אפשרויות להתמודדות עם חסמים אלה. להערכתנו, אחד מהחסמים הוא היעדר מוטיבציה של פקידים בכירים בשירות המדינה לקלוט אנשים ונשים מהאוכלוסיות הנדונות. יתר על כן, למעלה משלושים יחידות לא הגישו דוח שנתי ולא הציגו תוכניות הכוללות דוח תיכנון מול ביצוע. במספר לא מבוטל של משרדים לא מונה עדיין ממונה גיוון. חסם נוסף בפני מימוש החוק מתייחס למחדל הנציבות להשתמש בסמכויות שהוקנו לה בחוק להטיל סנקציות ולנקוט אמצעי אכיפה נגד המשרדים והיחידות הסמך שלא פועלים ליישום חובת הייצוג ההולם. דוח מבקר המדינה לשנת 2021 קובע שלנציבות אין מוטיבציה להשתמש בסמכויות אכיפה שהוקנו לה ולאורך השנים היא הסתפקה בשליחת מספר זעום של פניות לקידום הנושא. היעדר התייחסות בדוח לסנקציות שננקטו עשוי ללמד על כי לא הופקו לקחים ממסקנות דוח מבקר המדינה.

השגת ייצוג הולם הינה משימה מורכבת. היא דורשת מחויבות ועשייה מצד הגורמים הרלוונטיים. לשם כך על הנציבות לשנות גישה ולנקוט צעדי אכיפה הולמים. עם זאת, לנוסח סירוב הנציבות להשית סנקציות, ראוי שהממשלה ו-ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ימלאו את חובתם ויבצעו מעקב ובקרה הולמים אחר פעילות הנציבות. המחדל בקיום הוראות חוק הייצוג ההולם מעלה סבירות שהנציבות תמצא עצמה בין נתבעים פוטנציאלים. ראוי להדגיש כי הנציבות עצמה, שאמונה על אכיפת החוק, אינה עומדת ביעדי הייצוג ההולם. לכן, אולי הגיעה השעה לשקול העברת סמכויות האכיפה מידיה של הנציבות לידי גוף מקצועי ובלתי תלוי.

ראוי שגם השרים יפנימו שאין מדובר בבעיה של מה בכך. עליהם לראות בייצוג ההולם משימה לאומית. למצער, הנתונים מעידים שהנושא זוכה לעדיפות נמוכה ושמרבית השרים מפגינים אדישות כלפי סוגיה משמעותית זו. התופעה מחייבת התייחסות מערכתית לא רק משום שהחוק מחייב זאת, אלא בעיקר משום שהעדר יישום מלא של החוק משקף מצב תודעתי – ציבורי וממשלי הפוגע בביטחון החברתי שהינו בסיס לשוויון, ליציבות ולצמיחה, העלול להשליך גם על הביטחון הלאומי. החשש הוא, שאירועים דומים לאלו שהתרחשו בשנים האחרונות, ביניהם מחאות והפגנות של יוצאי אתיופיה, של הציבור החרדי ושל החברה הערבית, עלולים לחזור על עצמם ואולי בעוצמות גבוהות יותר, והפעם – על רקע ייצוג לא שוויוני.

מחדל המשרדים וכישלון הנציבות שצוינו הם בלתי סבירים וגובים מחיר חברתי-כלכלי גבוה, שמשליך גם על החוסן החברתי. ההדרה החברתית, שמתבטאת בנוכחות דלה של קבוצות היעד במשרות ניהול בעלות השפעה מצד אחד, ונוכחות מוגברת במשרות הנמוכות ביותר מצד שני, מעצימה את תחושות התסכול ו"אזרחות סוג ב", מובילה לניכור ופוגעת באימון במוסדות המדינה. בהיעדר מענה הולם לסוגיה זו אנו עלולים לחזור ולחזות במחאות עממיות-המוניות ובאירועים קשים, שנחוו בעבר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock (INSS modification)
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
28/04/25
Foto Olimpik via Reuters Connect
חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת חרבות ברזל
חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל. הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת. בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין החוסן כמאפיין את יכולתן של הקהילות המתפנות ושל החברה הישראלית בכללה ליצור מידה של רציפות תפקודית תוך כדי המלחמה, ולהתחיל להתאושש ממנה. בשער השני מאמרים המנתחים את השלכות ההתפנות מיישובי הנגב המערבי ומיישובי קו העימות בצפון בתחילת המלחמה על חוסנן של הקהילות השונות. השער השלישי מתמקד באלתורי מערכת החינוך במסגרת ההתפנות הנרחבת הבלתי צפויה, נוכח חשיבותה המיוחדת לצעירים המתפנים והשלכותיה על חוסנן של המשפחות ושל הקהילות הנפגעות. כל אלה מאפשרים להבין תופעות חברתיות עמוקות ומעצבות מציאות בתנאי הפרעה קשה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והם משקפים חוויה אישית ולאומית משמעותית לישראלים המושפעים ברמה האישית, הרעיונית והפוליטית מן המלחמה המיוחדת הנוכחית ומן האתגרים שהציבה.
07/04/25
Shutterstock
"חבר מביא חבר" בצה"ל? הטיית הדמיון והשפעתה על הקבעון המחשבתי
בחינת המינויים במטכ"ל בחמשת העשורים האחרונים מצביעה על מינוי שכיח של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל לתפקידים משמעותיים. מהן ההשלכות של הדבר על "הקונספציה" – ומה על הרמטכ"ל הנכנס ללמוד מכך?
30/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.