הצטברות אתגרים ליחסים בין צה''ל לחברה הישראלית: משמעויות והמלצות לפעולה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הצטברות אתגרים ליחסים בין צה''ל לחברה הישראלית: משמעויות והמלצות לפעולה

הצטברות אתגרים ליחסים בין צה''ל לחברה הישראלית: משמעויות והמלצות לפעולה

לאחרונה הצטברו כמה אירועים העשויים לשקף פערים מתרחבים בין הלכי הרוח בציבור בנוגע לאופן ניהולו של צה"ל לבין הצגת הצבא את עצמו בנושא זה. אלה יכולים להסביר את הירידה באמון של הציבור בצבא, החיוני כל כך ליחסים ביניהם. כיצד יכול צה"ל לשמר לאורך זמן את מעמדו כצבא העם?

מבט על, גיליון 1523, 4 באוקטובר 2021

English
מאיר אלרן
עפר שלח
קובי מיכאל
כרמית פדן
ציפי ישראלי

אמון הציבור בצה"ל הינו הנכס החברתי–לאומי המרכזי, המאפשר לו לגייס תמיכה, משאבים וכוח אדם איכותי, גם בנסיבות שצרכים אזרחיים מאיימים על בכירותו כמערכת ציבורית. לאחרונה הצטברו, ולא לראשונה, מספר אירועים מתחומים שונים, העשויים לשקף פערים מתרחבים בין הלכי רוח בציבור אשר לאופן ניהולו של צה"ל לבין הצגת הצבא את עצמו בנושאים אלה. אירועים אלה יכולים להסביר את הירידה ברמת האמון של הציבור וחלק מהמשרתים בו בצבא, ובו בזמן לעורר ספק לגבי מודעותם ומידת הבנתם של מפקדי צה"ל את החשיבות והרגישות הטמונה במערכת היחסים בינו לבין החברה הישראלית לרכיביה השונים. על צה"ל ליטול על עצמו אחריות והובלה לצמצום הפער, בצניעות לגבי יכולותיו המבצעיות ובשקיפות לגבי התנהלותו, כדי להמחיש לציבור כי הוא עדיין צבא העם, למען העם.


לאחרונה הצטברו מספר התפתחויות משמעותיות, במגוון נושאים, שלהן עשויות להיות השלכות שליליות על היחסים בין צה"ל לחברה הישראלית. האחרונה והמטלטלת ביניהן הינה התגובה החריפה של חלקים מהציבור הישראלי לנסיבות נפילתו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי ז"ל, בתקרית בגבול רצועת עזה. זו התאפיינה, ולא לראשונה, בהטחת האשמות קשות בצה"ל, תוך הבעת אי-אמון בצבא ובמפקדיו. היא אף נוצלה על ידי גורמים אופוזיציוניים במערכת הפוליטית לניגוח הצבא. הפיקוד הבכיר התקשה להציג בזמן מענה מערכתי משכנע לטענות אלה, ונגרר אחרי שטף האירועים התקשורתיים והסערה ברשתות החברתיות.

קודם לכן הוטחה ביקורת קשה בצה"ל, בעיקר על ידי פרשנים בתקשורת הכלכלית וברשתות החברתיות, בשל סדרת תביעות תקציביות חריגות, במסגרת תהליך העברת תקציב המדינה בממשלה. במיוחד יצא הקצף על עיגונן הרטרואקטיבי של הטבות פנסיוניות לפורשי הקבע ("הגדלות הרמטכ"ל"), שחוקיותן נמצאת כרגע בבירור בבית המשפט העליון. דרישות אלה של הצבא, שגובו על ידי שר הביטחון בני גנץ, נתפסו כהתעקשות על זכויות מפליגות של פורשי צה"ל, העשויות להעיד על חוסר רגישות מספקת למצבן של קבוצות חברתיות אחרות בחברה בישראל, ובמיוחד אלה שנפגעו במשבר הקורונה. גם ההגדלה הניכרת של תקציב הביטחון בתקופה כלכלית מאתגרת זו, ובנסיבות של קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה, עוררו תמיהה והסתייגות. נציין כי על פי ממצאי "מדד הביטחון הלאומי", מחקר דעת קהל של המכון למחקרי ביטחון לאומי (יוני 2021) עולה בברור כי רוב הציבור (59 אחוזים) העדיף השקעת משאבים בעיקר בנושאים חברתיים–כלכליים, גם על חשבון תקציב הביטחון.

ריאיון עם אביו של בראל חדריה שמואלי ז''ל שבו העביר ביקורת על הצבא, ספטמבר 2021

גם ביטול הקיצור של שירות החובה בחודשיים, נושא שהעניין הציבורי בו מועט, עורר ביקורת. זאת, הן בשל הבזבוז הכרוך בשרות ארוך של חיילים חיוניים פחות והן עקב התעלמותו המופגנת של צה"ל מחוק שחוקקה הכנסת לפני כחמש שנים: במקום לפעול לפיו, כמצופה מגוף הפועל על פי חוק, צה"ל חיכה להזדמנות הפוליטית לבטלו ועד אז המשיך להתייחס למתגייסים חדשים כמיועדים לשרת את מלוא התקופה.

ההתפתחות השלישית, ואולי החשובה מכולן, קשורה לפער העמוק שנחשף בין שיווקו של מבצע "שומר החומות" מול חמאס ברצועת עזה במאי האחרון כהצלחה רבה, לבין תוצאותיו המוגבלות מאוד בתחום האופרטיבי והאסטרטגי. פער זה משתקף אף הוא בסקרים שונים שנערכו מיד לאחר סיום המבצע; כ-28-22 אחוזים בלבד סברו כי ישראל ניצחה. תמונה דומה מצטיירת גם מסקרים שנערכו בעקבות מבצע "צוק איתן" (2014) ומלחמת לבנון השנייה (2006).

להתרחשויות אלה מכנה משותף: כל אחת מהן וכולן גם יחד עשויות לשקף פערים מצטברים בין הלכי רוח הניכרים בציבור אשר לאופן ניהולו של צה"ל, לבין האופן בו הצבא תופס או מציג את עצמו. ויותר מכך, יש בהן כדי לעורר ספק לגבי מודעותם ומידת הבנתם של מפקדי צה"ל את החשיבות והרגישות הטמונה במערכת היחסים בין צה"ל לבין החברה הישראלית על רכיביה השונים. שימור מעמדו הסמלי של צה"ל כ"צבא העם", אף ששיעור המתגייסים לשורותיו מכלל הציבור הישראלי הולך וקטן, הוא הבסיס העיקרי ללגיטימציה החברתית שלו.

איך מנצחים בלי תמונת ניצחון? חוקר המכון איתי ברון על התסכול הישראלי לאחר עימותים צבאיים

אמון הציבור בצה"ל, בעיקר בכל הקשור להפעלת הכוח ולהצלחתו בפעילות מבצעית, הינו רכיב מפתח בעוצמתו. הוא מאפשר לצבא לא רק להשיג תמיכה ציבורית בהקצאת משאבי העתק הדרושים לו ובדרך שבה מופעלת עוצמתו, אלא גם בגיוס מיטב הנוער לשורותיו ובהפעלתם בתנאים תובעניים עד כדי סיכון חיים. בנסיבות החברתיות-תרבותיות בישראל, צה"ל נאלץ להישען גם על נכונותם של המועמדים לשירות חובה להצטרף לשורותיו ולהתנדב ליחידות הלוחמות, ואינו יכול עוד להסתמך רק על חוק גיוס חובה, או על הנכונות הבסיסית שעדיין קיימת לשרת מתוך תפיסת המתגייסים את התועלת עבורם בעצם השרות. כך גם בקרב אנשי המילואים, שלמעשה משרתים בהתנדבות. לכן חשוב להמחיש ולשמר את התודעה הציבורית כי צה"ל נשען על בסיס רחב ומגוון של קבוצות חברתיות, המאפשרות לו למצב עצמו ולהיות מוכר כצבא העם.

בהקשר זה גוברת חשיבותה של התופעה המתפתחת עקב הריבוד המקצועי בין קבוצות שונות של המשרתים בצה"ל, המשעתק במידה רבה ואף מגביר במהלך הזמן את הריבוד החברתי במדינה. תופעה זו תורמת לתחושה של תסכול בקרב חיילים ביחידות השדה, בעיקר סביב אירועים של חיכוך אלים עם אוכלוסייה פלסטינית, כזה שנפל בו לוחם מג"ב שמואלי. תסכול זה עשוי להוביל לתסיסה חברתית, שתחשוף את צה"ל לביקורת אזרחית שתלבש אופי פוליטי טעון.

מרבית הסקרים המתבצעים בצה"ל ומחוצה לו משקפים תמונה כללית ומעודדת למדי: צה"ל כארגון לוחם זוכה עדיין באמון ותמיכה בשיעורים גבוהים (בתנודתיות שאינה משמעותית) העומדת על למעלה מ-82 אחוזי תמיכה בקרב הציבור היהודי. גם אם נרשמה בשנים האחרונות ירידה קלה ברמת האמון של הציבור בצה"ל כמוסד ציבורי (מ-93 אחוזים ב-2019), היא מותירה עדיין את הצבא הרחק לפני גופים אחרים שהנסיגה באמון הציבור בהם היא דרמטית ממש. עם זאת, במדידת האמון של הציבור בצה"ל יש להבחין בין האמון הכללי, הנותר עדיין גבוה, לבין האמון בצבא כמוסד ציבורי - תחום בו נרשמת ירידה ברמת האמון.

אפשר להניח כי רמת האמון הגבוהה בצה"ל בקרב האוכלוסייה היהודית נעוצה בעיקר בזיקה התודעתית השרירה בציבור בין החשש הבסיסי לעצם קיומו, בשל הסיכונים הביטחוניים, לבין תפיסתו את צה"ל כמגן עיקרי לקיומם של מדינת ישראל, העם היהודי והאזרחים בארץ. עם זאת, הרמה הגבוהה של אמון הציבור בצה"ל אינה מובטחת לעתיד, שכן סקרים שנערכו לאחרונה, בהקשר למשבר הקורונה, העידו על חשיבות גבוהה יותר שמייחס הציבור לסיכונים האזרחיים מול אלה הביטחוניים. ממדד הביטחון הלאומי (יוני 2021) עולה כי רוב הציבור היה מודאג משמעותית יותר מהאיומים הפנימיים, מאשר מהחיצוניים-ביטחוניים. למעשה, רק מיעוט זניח (5 אחוזים) העיד שהוא מודאג יותר מהאיומים הביטחוניים.

בעוד המדידה נעשית בעיקר על פי סקרי דעת קהל, חשובים אולי יותר הם הסימנים העשויים להעיד על שחיקה או הטלת ספק באמינותו של הפיקוד בצה"ל בקרב המשרתים בו, ובעיקר בקרב הפיקוד הזוטר ואנשי המילואים, וכן בסביבת אלה המיועדים להתגייס. נראה שחלק גדל והולך מהקבוצה האחרונה מחפש דרכים שונות להימנע מגיוס (למשל באמצעות פטור על רקע "סעיף נפשי") ומקבל לכך גיבוי מסביבתו החברתית.

מה ניתן לעשות על מנת לחזק את אמון הציבור בצה"ל?

  • צה"ל צריך לראות את האמון של הציבור בו כמשאב עיקרי וחיוני עבורו, להתייחס לעצמו כאחראי לשימור האמון בו וכמוביל את המאמץ ההסברתי בעניין זה מול החברה הישראלית.
  • לכן ראוי לצה"ל להבליט לא רק הישגים ומיומנויות מבצעיים, אלא גם את היותו קשוב ורגיש למצבה של החברה הישראלית ולצרכיה, מכיר בכך שהמשאבים שהוא מקבל מהחברה - ובראשם המשאב האנושי - אינם מובנים מאליהם.
  • צה"ל פועל תמיד במסגרת סביבה ואילוצים פוליטיים מאתגרים, קל וחומר בתקופה של אי-יציבות פוליטית, כזו הנוכחית. הדרך היחידה להתמודד איתם בהצלחה היא לשקף – בעיקר על ידי דוגמה אישית של מפקדים – נשיאה באחריות, צניעות, ושיח ממלכתי אמין ומדויק.
  • צה"ל נדרש לאמץ גישה הסברתית פתוחה, מקצועיות ושקיפות מרבית מול הציבור לגבי פעולותיו. המגבלה היחידה צריכה להיות ביטחון המידע. הציבור צריך להיות יותר חשוף למידע על הפעילות השוטפת, על תפיסת ההפעלה של צה"ל ועל בניין הכוח, כולל מדיניות הצבא בתחום הרגיש של ניהול המשאב האנושי.
  • יש לבנות ולחשוף תכנית מעודכנת של פיתוח המשאב האנושי בצה"ל לטווח הארוך, על בסיס דיפרנציאלי, המכיר בצרכים המשתנים של הצבא ומתעדף ומתגמל באופן ברור את הקבוצות החיוניות להפעלתו המבצעית. כל זאת, גם תוך מאמץ לצמצם את הפערים החברתיים המתרחבים בין חיילים המשרתים ביחידות לוחמות (הנמצאות בחלקן בחיכוך מתמיד עם אוכלוסייה אזרחית פלסטינית) לבין חיילים המשרתים במערכים המתקדמים של מודיעין  וטכנולוגיה.
  • על צה"ל להראות שהוא יודע לפעול בגמישות ולבחון מחדש מודלים מקובעים של התנהלות בכל מגזרי השירות. כך למשל יכול צה"ל לבחון ולהציע, רצוי בהקדם, דרכים להעביר משאבים קיימים כדי לחזק את יכולתו לקשור אליו חיילים וקצינים בתפקידים חיוניים, גם על חשבון פגיעה מסוימת בהסדרי הפנסיות הקיימים.

יישום הצעות כאלה יהיה הכרחי יותר בהמשך הזמן, ובמיוחד אם וכאשר עוצמת האיומים הביטחוניים החיצוניים תפחת ועוצמת הסיכונים האזרחיים הפנימיים תגדל. הן יכולות  לתרום להסרת החשש שמא הביקורת בציבור על ניהולו והתנהלותו של צה"ל בתחומים חברתיים-ערכיים תגבר ואף תגלוש לעבר ירידה ממשית באמון בו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםצבא ואסטרטגיהחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ELDAN DAVID – GPO / Anadolu via Reuters (modified by INSS)
בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
19/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock (INSS modification)
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
28/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.