חוסנה של החברה הערבית בישראל במשבר הקורונה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים חוסנה של החברה הערבית בישראל במשבר הקורונה

חוסנה של החברה הערבית בישראל במשבר הקורונה

מזכר 208, 9 בפברואר 2021

אפרים לביא
מאיר אלרן
ח'דר סואעד
שמואל אבן

המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי.


המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים – המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות.


על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.


תוכן עניינים:

המשבר המשולב — הבריאותי, הכלכלי, החברתי, הממשלי והפוליטי, שמחוללת מגפת הקורונה, אינו פוסח על שום קבוצה בחברה הישראלית, ובכלל זה הציבור הערבי, והוא גורם לפגיעה מתמשכת בתפקודה. מבחנה של החברה נמדד ביכולתה להכיל את המגפה, לתפקד, לפחות באופן חלקי, כל עוד היא נמשכת, וכן ביכולתה להתאושש מהמשבר ולשוב לתפקוד מלא כאשר המגפה תחלוף והמשבר יסתיים. לציבור הערבי, שהוא כחמישית מאוכלוסיית המדינה, מאפיינים חברתיים־כלכליים ייחודיים המשפיעים על התמודדותו עם האתגר הקשה של נגיף הקורונה, ועם השלכותיו האפשריות לטווח הקצר ולטווח הארוך.
קרא/י עוד

המונח "חוסן" נהיה שגור מאוד מאז התקפת הטרור המכוננת של אל־קאעידה על ארצות הברית בספטמבר 2001 . מאחר שמזכר זה מתמקד בתחום החברתי, יש לציין שהמונח "חוסן" קשור הן לתחום האישי והן לתחומי הכלכלה, האקולוגיה והתשתיות. השילוב של כל אלה עם החוסן החברתי משקפים את החוסן לאומי.
קרא/י עוד

כאמור, החוסן קשור במהותו להתמודדות עם הפרעות קשות או עם אסונות המוניים. יישום תפיסתו בישראל הוא ייחודי במערכת העולמית בשני היבטים עיקריים הקשורים זה בזה. האחד הוא מאפיין מרכזי של המדינה עוד קודם להקמתה ובמשך יותר ממאה שנים: היותה נתונה בקונפליקט אלים ומתמשך עם הסביבה הערבית בכלל ועם העם הפלסטיני בפרט. הקונפליקט הזה מחולל הפרעות ביטחוניות קשות, מתמשכות ומגוונות בצורתן ובהיקף נזקיהן למרקם המדינתי של ישראל. מתקיים בו מתח נמשך בין ההפרעות ונזקיהן לבין יכולת ההתמודדות עם האתגר ויכולת הצמיחה של המדינה על בסיס חוסנה הלאומי. ההיבט האחר הוא האופי הביטחוני המובהק (עד להתפרצותה של מגפת הקורונה ב־ 2020) של ההפרעות האלה, מה שהפך את החוסן לסוגיה ביטחונית מובהקת. עם זאת, לפחות לכאורה, הגישה הישראלית דוחקת למעשה לשוליים את יישומה של תפיסת החוסן, ומעניקה את הבכורה לכלים הצבאיים הפיזיים, ולכן הם שמובילים בעליל את תבנית ההתמודדות.
קרא/י עוד

חוסן חברתי אמור לשמש מסגרת תפיסתית (קונספטואלית) לכל חברה וקבוצה באשר הן. הנחת היסוד היא שככל שקבוצה מסוימת היא בעלת חוסן גבוה יותר, כך היא תתאפיין ברמת שיתוף פעולה וברמת שילוביות גבוהות ואפקטיביות יותר בתוכה, וכן עם הקבוצות האחרות. שילוב הערבים במדינה, בחברה ובכלכלה, ויכולתם לתפקד במצבי חירום, הם נדבך חיוני בבניית החוסן הלאומי הכולל ובחיזוק כושר העמידות של המדינה והחברה בפני איומים פנימיים וחיצוניים. זהו אתגר המחייב את המדינה ליצור מערכת יחסים תקינה ושוויונית בין הרוב היהודי לציבור הערבי, לגשר על הפערים הכלכליים הניכרים הקיימים בין ערבים ליהודים, למנוע מצב של עוני בין־ דורי שבו ילדים נאלצים לסייע לפרנסת המשפחה ולוותר על רכישת השכלה, ולנקוט מדיניות אקטיבית אשר תמנע ניכור הציבור הערבי מהמדינה וממוסדותיה. כל זאת, למרות הרקע ההיסטורי והפוליטי המאתגר והגזענות הרווחת בחלקים של הציבור היהודי ובלי להתעלם מכך.
קרא/י עוד

במשבר הקורונה חוותה החברה הערבית, כמו כל הקבוצות בישראל, מצב חירום מתמשך על רקע אפידמיולוגי בתנאים של חוסר ודאות. בפני המאמצים לגיוס הציבור הערבי להיענות להנחיות משרד הבריאות וגורמי האכיפה לבלימת התפשטות המגפה עמדו כמה אתגרים כבדי משקל, חלקם טבועים בחברה וחלקם תוצאה של אפליה והזנחה ממושכת מצד המדינה
קרא/י עוד

מצבם הכלכלי של הערבים בישראל מושפע כיום משני גורמים: מצבם הכלכלי הבסיסי טרם פרוץ מגפת הקורונה, וההרעה שחלה במצבם בתקופת הקורונה. בחלק זה של המסמך יוצגו: רקע קצר על המצב הכלכלי של החברה הערבית, אינדיקציות למצבה הכלכלי בתקופת הקורונה ומשמעויות.
קרא/י עוד

היחסים בין החברה הערבית למשטרת ישראל בשני העשורים האחרונים היו רוויים משקעים כואבים ששיקפו את היחסים המעורערים בין המדינה והרוב היהודי לבין האזרחים הערבים. המשטרה נתפסת בעיני רוב הציבור הערבי כמי שמעניקה לו שירות בלתי שוויוני המתאפיין בנוקשות ובאלימות כלפי הערבים ("שיטור־יתר"), מצד אחד, ובהזנחה ואי־טיפול כנדרש באלימות ובפשיעה הפוגעת בחיי היומיום שלהם ("שיטור־ חסר"), מצד שני.
קרא/י עוד

הנתונים להלן מתבססים על סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי אשר נערך ב־ 20 באוגוסט 2020 בהשתתפות 179 נסקרים מהחברה הערבית בישראל.
קרא/י עוד

משבר הקורונה מציב בפני כלל הציבור בישראל, יהודים וערבים כאחד, מטרה עליונה משותפת: להדביר את המגפה ולהציל חיים, לשקם את המשק ואת החברה ולעבור לצמיחה. המשבר חשף את המשמעויות ואת ההשלכות העיקריות הבאות בנוגע לכלל האוכלוסייה בישראל.
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםיחסי יהודים-ערבים בישראלחוסן חברתי והחברה הישראלית

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הזנחת המאבק בפשיעה בחברה הערבית: איום על הביטחון הלאומי
ברקע המלחמה הנמשכת כבר 8 חודשים, נראה כי נושא הפשיעה בחברה הערבית נעדר מסדר העדיפויות של הממשלה ומערכת אכיפת החוק. כאשר במחצית הראשונה של השנה נרשמו יותר ממאה נרצחים במגזר הערבי, המשך הזנחת ההתמודדות עם האלימות הגואה טומנת בחובה השלכות מסוכנות לביטחון הלאומי של ישראל
24/06/24
Mostafa Alkharouf / Anadolu
החברה הערבית בישראל שבעה חודשים למלחמה: בין איפוק למחאה
שבעה חודשים לתוך המלחמה בעזה נשמרת הרגיעה בין המגזר היהודי לערבי בישראל – גם במהלך חודש הרמדאן, חרף החששות שהושמעו במערכת הביטחונית והמדינית. עם זאת, במציאות הקשה של המלחמה הנמשכת, צפות ועולות סכנות העלולות לפגוע ביציבות היחסים הרגישים. מהן אותן הסכנות, וכיצד יש להתמודד עמן?
09/05/24
REUTERS/Carlos Barria
קיצוץ בתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית – איום בפגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי
למרות הצורך בקיצוץ רוחבי בעקבות המלחמה בעזה, חשוב להזהיר - קיצוץ נרחב בכספי תוכניות החומש המיועדות לחברה הערבית עלול לפגוע בצורה חמורה לא רק בחברה הערבית, אלא גם בכלכלה הישראלית ובביטחון המדינה
01/02/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.