שאגת לוחמי הזאב: אגרסיביות גוברת בדיפלומטיה הסינית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שאגת לוחמי הזאב: אגרסיביות גוברת בדיפלומטיה הסינית

שאגת לוחמי הזאב: אגרסיביות גוברת בדיפלומטיה הסינית

המדיניות השקטה והסבלנית שאפיינה את סין במשך עשורים השתנתה לחלוטין בתקופת המנהיג הנוכחי והפכה אגרסיבית. כעת, עם חילופי השלטון בוושינגטון, נשאלת השאלה האם המדיניות, שזכתה לכינוי "דיפלומטיית לוחם הזאב", תימשך – והאם הזאב, שעד היום רק שאג, יתחיל גם להשתמש בכוחו

מבט על, גיליון 1419, 31 בדצמבר 2020

English
אייל פרופר

בתקופת מנהיגותו של סִי גִ'ין-פִּינְג ובעיקר בארבע שנות ממשל טראמפ, השתנה המסר האסטרטגי שהוריש מנהיג סין לשעבר דנג סיאו-פינג טרם פרישתו, שעיקרו לשמור על פרופיל נמוך, להתקדם בשקט ולנהוג בסבלנות. את מקומו תפסה "דיפלומטית לוחם הזאב", הבאה לידי ביטוי בהקצנת הצהרותיה של סין נגד מדינות אחרות, בתגובות אגרסיביות לביקורת והענשת מדינות שלדעתה פוגעות באינטרסים שלה. בשנים הקרובות, ובעיקר מול ממשל אמריקאי חדש, תיבחן השאלה האם סין תמשיך בדיפלומטיה זו ואולי אף תגביר אותה, גם בהקשר השימוש בכוח צבאי. ישראל צריכה ללמוד היטב את המדיניות הסינית ולשמר את הקשרים המסחריים עימה, במקביל לחיזוק קשריה האסטרטגיים עם ארצות הברית, ועל רקע המאבק הבין-מעצמתי להתנהל בהתאם למסרים שהוריש דנג סיאו-פינג: בסבלנות ובפרופיל נמוך, לאור מטרות ארוכות טווח ובלי הכרזות.


ב-4 ביוני 1989 הורה המנהיג דנג סיאו-פינג לצבא להיכנס בכוח לכיכר טיין-אן-מן ולחסל את הפגנות הסטודנטים במחיר דמים של אלפים, במטרה לשמור על יציבות שלטון המפלגה הקומוניסטית של סין. לאחר משבר קשה זה החליט דנג לוותר על תפקידו הרשמי האחרון כראש הוועדה הצבאית המרכזית, להופיע בפומבי באירועים ספורים על מנת להדגיש צורך בהמשך הרפורמות הכלכליות, ולהסתגר בביתו עד מותו ב-1997. אולם, לפני פרישתו הוא העביר להנהגת המפלגה הקומוניסטית מסר בנוגע להמשך הדרך הדיפלומטית מול העולם. בדבריו שהוגדרו כ- "מדיניות 24 הסימנים", נוסח החלק המרכזי כך: "שמור על פרופיל נמוך, תמשיך לפעול בעמימות" ("טַאוּ גוּאַנְג, יֶאנג חְוֶוי"). בהתאם, על סין "להיות מפוכחת, לשקול האירועים באופן קר ושקול, להיצמד לעקרונות המדיניים, לשמר את העוצמה, לנהוג בסבלנות ולא להיחפז בהצגת מנהיגות". על פי תפיסה זו, סין איננה צריכה להיות מובילה בזירה הבינלאומית, אין לה היכולת והאמצעים לכך ועליה לנהוג בצניעות ובזהירות, לדבר מעט ובמקביל לנסות להרוויח משהו. לאחר התפרקות ברית-המועצות אמר דנג כי יש מדינות מתפתחות המצפות מסין להיות המנהיגה שלהן, אולם ברור כי סין לא יכולה לעשות זאת, זה לא חלק מהאינטרסים הלאומיים הבסיסיים וסין איננה חזקה מספיק לנהוג כך. ואכן, לאורך השנים פעלה סין באופן מדוד ושקול, בעיקר מול ארצות הברית, והדיפלומטים שלה התנהלו בזירה הבינלאומית בפרופיל נמוך.

כתבה על מדיניותו של דנג סיאו-פינג, South China Morning Post

בפסגת האקלים שנערכה בקופנהגן בדצמבר 2009 התריס סגן שר החוץ הסיני חה יא-פיי ( He Yafei ) נגד נשיא ארצות הברית ברק אובמה ומנהיגים אירופאים, תוך שמנע התקדמות במשא ומתן ואף כינה את הדיפלומטים האמריקאים "חסרי היגיון". חה נחשב אז לכוכב עולה ולאחד המועמדים להתקדם עד לתפקיד שר החוץ. למרות שזכה לתגובות משבחות במדיה החברתית בסין, גורמים בכירים במפלגה החליטו להדיחו בשל התנהלותו הבוטה שפגעה באינטרסים הסיניים, והוא הוזז מתפקידו ולא קודם  לתפקידים משמעותיים. יתר על כן, ככל שסין התחזקה, כלכלית ומדינית, במיוחד בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי ב-2008, התפתח ויכוח בממשל ובקרב חוקרים סינים לגבי השאלה האם רצוי לסין לשמר את המורשת שהותיר דנג, או לצאת לדרך חדשה, אסרטיבית יותר. יאנג וון-צ'אנג, לשעבר סגן שר החוץ הממונה על המזרח התיכון ולאחר מכן נשיא האקדמיה לדיפלומטים, טען במאמר ב-2011 כי במערב מפרשים בטעות את המסר הסיני כהתכוננות שקטה להוצאת החרב המבהיקה מהנדן והבהיר כי סין מחויבת למסר של דנג שקורא להמשיך את התפתחותה לעתיד בדרכי שלום.

ואולם, כשנתיים לאחר מכן, עם מינויו של סִי גִ'ין-פִּינְג לנשיא במארס 2013, החלה להשתנות תפיסתו של דנג ואת מקומה תופסת בשנים האחרונות דיפלומטיה יותר אסרטיבית ויוזמת. ההתקפות הישירות של ממשל טראמפ על סין, שכללו הצהרות נגד לגיטימיות שלטונה של המפלגה הקומוניסטית וכינוי נגיף הקורונה "הווירוס הסיני", תרמו להקצנת השיח הפומבי בין הצדדים. הדיפלומטים והדוברים הסינים כיום מגיבים באגרסיביות לביקורת ואינם חוששים מעימותים. ההתנהלות הנוכחית, המכונה במערב "דיפלומטיית הזאב הלוחם"  (Wolf warrior Diplomacy), בהשראת סרט פעולה סיני משנת 2017, חורגת מדפוסי הפעולה הסיניים המסורתיים ומסמנת קו חדש ותקיף ברוח "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".

שני הדוברים הבולטים והבוטים בצד הסיני הינם ז'או לי-ג'יין (Zhao Lijian), דובר משרד החוץ,  וחו שי-ג'ין (Hu Xijin) עורך הגלובל טיימס, היומון הקיצוני של המפלגה. שניהם עושים שימוש נרחב בטוויטר ותוקפים באופן ישיר את היוצאים נגד סין, כולל הנשיא טראמפ ומזכיר המדינה מייק פומפאו. לדוגמה, לאחר התבטאות נוספת של הנשיא טראמפ נגד "הווירוס הסיני", כינה אותו חו שי-ג'ין "הנשיא הטיפש ביותר שהיה לארצות הברית". משרד החוץ הסיני יצא בחודש נובמבר 2020 בהתקפה חריפה נגד אוסטרליה, הפיץ מידע על אודות חקירה נגד חיילים אוסטרלים באשמה שהרגו אזרחים באפגניסטן כולל תמונה מזויפת של חייל אוסטרלי רוצח ילד, ודיפלומטית סינית הציגה בקנברה מסמך דרישות בן 14 נקודות לתיקון התנהגותה של אוסטרליה כלפי סין.

We are shocked by reports on the murder of Afghan civilians and prisoners by Australian special forces soldiers. We strongly condemn such acts in breach of international conventions and human conscience. We call for a thorough investigation and holding perpetrators accountable. pic.twitter.com/pMUyAHGvIs

— Lijian Zhao 赵立坚 (@zlj517) November 27, 2020

עד כמה מייצגים אותם דוברים את מדיניות בייג'ינג ופועלים בהתאם להוראות מגבוה, אפשר ללמוד ממאמר שפורסם ב-16 בדצמבר 2020 על ידי סוכנות הידיעות הרשמית סין-חואה, ויצא נגד "סינים רכים וחסרי ביטחון עצמי", שאינם חזקים מנטלית וממשיכים לקוד קידה לפני ארצות הברית ולכתוב על אודות יתרונותיה ומעלותיה. בין היתר נכתב כי "יש נאיביים שמאמינים שיש יתרון בפשרה, ואם סין לא תכה חזרה ולא תגיב לביקורת, אפשר יהיה למצוא דרך של שלום ושלווה. זהו טיעון אבסורדי, חסר אומץ ויושרה". המאמר מסיים בקביעה כי "העם הסיני לא חושש ויעמוד מול כל סכנה ומכשול, בלי לפחד ולשקשק, כל עוד יש ברשותנו ביטחון עצמי והחלטיות. הסתמכות עצמית בדרך לפיתוחה של סין הם התרופה מול אלו שעצמותיהם רכות". חלק מביטויים אלו מזכירים את תקופת מאו דזה-דונג, בטרם החלו הרפורמות וסין פתחה את שעריה למערב, ומעלים את השאלה האם סִי גִ'ין-פִּינְג מוביל את סין לתקופה נוספת של עריצות וסגירות תרבותית ומחשבתית.

המדיניות הנוכחית זוכה ככל הנראה לתשבחות מגורמים שמרנים במפלגה ומאזרחים סינים שמצדדים בקו תקיף וחזק נגד זרים, אולם היא מבודדת את סין, ובמדינות רבות מגבירה את האיבה כלפיה והחשש ממנה ומכוונותיה לעתיד. אפשר שהמאמר בסין-חואה של מצדדי הקו התקיף נכתב בעקבות ביקורת פנימית על התנהלות ההנהגה וכחלק מתהליך סתימת הפיות שמתקיים במפלגה ובאקדמיה כלפי מי שלא מסכים עם דרכו של סִי גִ'ין-פִּינְג.

עם כניסתו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן תעמוד סין בפני דילמה עקרונית לגבי המשך דרכה ומעמדה הגלובלי, לאור נטייתו של ממשל דמוקרטי לרכז קואליציות בינלאומיות ולשחזר את מעמדה של ארצות הברית כשחקן מרכזי בזירה המולטילטרלית. מכאן השאלה, האם סין תבחר להמשיך במדיניות אגרסיבית, כפי שעשתה מול אוסטרליה, גם כלפי מדינות נוספות, והאם הביטחון העצמי לגבי יכולותיה המתעצמות יובילו אותה לשנות דפוסי עבר נוספים? סוגיה זו מהותית בעיקר בהקשר לעקרון השימוש בכוח. סין לא השתתפה במלחמה מאז מלחמתה נגד וויטנאם ב-1979 ולמעט תקריות צבאיות מוגבלות באזורי הגבול נמנעה במשך למעלה מארבעים שנה משימוש רחב בכוח צבאי. בשנים הקרובות נלמד האם הלוחמים הזאבים ילחמו בפועל ולא רק ישאגו, וזאת בעיקר בהקשר לסכסוך המתמשך לגבי סוגיית טאיוואן והריבונות בים סין הדרומי.

ישראל נמצאת, עדיין, בשולי זירת המאבק בין המעצמות, ולמעט ביקורות בודדות שנשמעו בסין לאחר ביקורי מזכיר המדינה פומפאו בישראל, היא לא נתפסת בבייג'ינג כשותפה בכירה במחנה האנטי-סיני. ישראל צריכה להמשיך ולחזק קשריה האסטרטגיים עם ארצות הברית ובה בעת לשמר את קשריה המסחריים עם סין, ללמוד היטב את עקרונות המדיניות הסינית ולמעשה לפעול בהתאם למסרים של דנג סיאו-פינג: שמור על פרופיל נמוך, בחן את האירועים באופן קר ושקול, תכנן צעדיך לעתיד ואל תיחפז להצהיר הצהרות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא״א למהלכים לגיבוש הסכם
תמונת מצב עדכנית של שיחות הגרעין עם איראן, ברקע הדוח החמור של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
08/06/25
Shutterstock
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
האם בכל הנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב "מה שהיה הוא שיהיה"? הכרסום הניכר בנדבכים המרכזיים של יחסים אלה אינו מבשר טובות
29/05/25
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.