צה''ל: מתי ישתחררו מתגייסי יולי 2020? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • מלחמה עם איראן
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • מלחמה עם איראן
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על צה''ל: מתי ישתחררו מתגייסי יולי 2020?

צה''ל: מתי ישתחררו מתגייסי יולי 2020?

לפי החוק, מתגייסי השנה הנוכחית אמורים לשרת שנתיים וחצי בלבד, אך במציאות – עתידם לוט בערפל. צה"ל לא נערך בהתאם ותולה את תקוותו בתיקון החקיקה והשבת המצב לקדמותו, אך הממשלה טרם החלה לפעול בנושא. כיצד יוצאים מאי הוודאות?

מבט על, גיליון 1402, 17 בנובמבר 2020

English
שמואל אבן
מאיר אלרן

בדצמבר 2016 אושר בכנסת קיצור שירות חובה לגברים בצה"ל מ-32 חודשים ל-30 חודשים, החוק חל על מתגייסי יולי 2020 ואילך. אף על פי כן, צה"ל מתנהל לפי מסלולי שירות של 32 חודשים ומעוניין בתיקון החוק (ל-32 חודשים), משיקולים צבאיים, ואילו שר הביטחון "טרם גיבש עמדתו בנושא". וזאת לפי הודעה שפרסמה הכנסת בתום ישיבה של ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. להיענות לדרישת צה"ל ישנם שיקולים לכאן ולכאן, אך הגיע הזמן שהדרג המדיני יקבל החלטה בעניין זה, שכן פער בין החוק לתכנוני כוח האדם של צה"ל אינו תקין ואף עלול לפגוע בזכויות המתגייסים, המבקשים לתכנן את עתידם. וברקע, בעיה עקרונית יותר: האילוצים על מודל צבא העם הולכים וגדלים, נוכח עלייה מתמשכת בהיקף אוכלוסיית הצעירים שאינם מתגייסים, לרבות עלייה בפטורים מסיבות נפשיות ובריאותיות, מה שמסתמן כירידה במוטיבציה לשרת בצה"ל. מומלץ שהממשלה תקים ועדה ציבורית, שתעסוק בסוגיה עקרונית זו.


במארס 2018 החל שחרורם של גברים שגיוסו החל ביולי 2015 לאחר 32 חודשים, לעומת שחרורים לאחר 36 חודשים של מתגייסים שגוייסו קודם לכן. ביולי 2020 נכנס לתוקף קיצור שירות נוסף של חודשיים, כך שחיילים שגויסו במועד זה ואילך אמורים לשרת 30 חודשים. החיילים שגוייסו בהתאם לקיצור הנוסף עתידים להשתחרר על פי החוק החל מסוף 2022. בשני הקיצורים מדובר על 6 חודשים בסך בכל.

ב-1 בנובמבר 2020 התקיימה בכנסת ישיבה של ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל, בראשות ח"כ אורנה ברביבאי. נציג צה"ל אמר כי "אנו ממשיכים להתנהל לפי מסלולי שירות של 32 חודשים", ולא לפי 30 חודשים (כפי שקבוע בחוק). הוא הסביר כי הדבר נובע ממחסור בכוח אדם מהקבוצות הדרושות לצה"ל, ומנה לכך שתי סיבות:

  • הגידול הדמוגרפי במחזורי הגיוס מתקזז מול עלייה חדה בגידול הפטורים הנפשיים והבריאותיים, אשר הותירה קושי רב באיוש תפקידים, כולל במערך הלוחם. לדבריו, הדבר קשור למגמה גוברת של צעירים אשר רואים ערכים אחרים כגוברים על ערך השירות בצבא בכלל וביחידות הלוחמות בפרט, וכי בהסתכלות ארוכת שנים עלולה להיווצר מציאות שתסכן את מודל צבא העם. עוד דווח כי צה"ל שוקל לקדם חקיקה שתאפשר להעניק תמריצים לחיילים בשירות קרבי משמעותי, כדי לשנות ולהפוך מגמה זו.
  • הקיצור של חודשים נוספים, שנקבע בחוק, יפגע ביכולת הצבא לעמוד במשימותיו בהיקף הכוח הנדרש בכלל ובלחימה בפרט. הקיצור הנוסף יפגע באפקטיביות של ההכשרות ומכאן ברמת המוכנות. לכן, צה"ל מודיע למתגייסים שיתכן תיקון בחוק שיחול עליהם, כך שישרתו 32 חודשים ולא 30 חודשים לפי החוק הנוכחי.

טרם התקבלה החלטה בנושא. שר הביטחון גנץ |

לעומת זאת, נציג משרד הביטחון טען שאין לו תשובה סופית בנושא. לדבריו, "המצב המשפטי ברור לשר הביטחון, ובהיעדר פעולה אקטיבית לשינוי החוק, הצבא צריך להיערך לשירות של 30 חודשים לגברים. לא התקבלה החלטה לקידום תיקון לקיצור השירות ולא התחילה פעולה כלשהי בנושא, עד לסיום בחינת הדברים וקבלת החלטת השר". לדבריו, בחינת הנושא טרם מוצתה מאחר ועל הפרק עומדים נושאים דחופים, כמו המאבק בקורונה, נושאים מדיניים וביטחוניים דחופים, והמצב הפוליטי המורכב.

היו"ר אורנה ברביבאי קראה לשר הביטחון לגבש תשובה עניינית וקונקרטית אשר לאורך השירות. לדבריה, "היינו מעדיפים לקיים הליך סדור של התווית חזון למאפייני השירות העתידיים, אך הצרכים הביטחוניים הם כאן ועכשיו, והצבא הניף דגל שאינו יכול לעמוד במשימותיו ולא ניתן לחכות עם זה שייפתר הכאוס הפוליטי".

משמעויות

צה"ל מבקש לחזור בו מהסכמתו לקיצור שירות נוסף, שכבר עוגן בחוק. התחייבות צה"ל לקיצור נוסף של השירות ל-30 חודש מקורו בסעיף בהסכם יעלון-כחלון, שר הביטחון ושר האוצר דאז, מנובמבר 2015, שקבע מסגרת מוסכמת על עקרונות תקציב הביטחון לטווח ארוך בין משרדי הביטחון והאוצר, כך שקיצור השירות בצה"ל היה מוכר, מוסכם וידוע בחמש השנים האחרונות, ולא מדובר בהפתעה. אלא שמזה זמן צה"ל חושש שקיצור זה אינו תואם את צורכי הצבא בתקופת התוכנית הרב שנתית הנוכחית "תנופה", שעדין לא אושרה על ידי הממשלה, גם בהעדר תקציב למדינה. התוכנית מתמקדת בשיפור יכולות המערך הלוחם והמערך הטכנולוגי במציאות הנוכחית, הנתפסת על ידי הצבא כמאיימת יותר מזו שלפני חמש שנים (בעיקר מול איראן, סוריה וחיזבאללה).

נראה שהמחסור בכח אדם שחווה הצבא אינו נובע מהמספר הכולל של מתגייסים במחזורי הגיוס, אלא ממחסור בחיילים בקטגוריות של לוחמים, טכנולוגיים ותומכי לחימה. סביר להניח שבתחומים מסוימים יש בצבא עודפי כח אדם, הנובעים מחוק גיוס החובה, אך צה"ל בוחן את הפער באופן ספציפי מול צרכיו. ככלל, לקיצור משך השירות עלולות להיות השלכות שליליות על כישוריהם של חיילי החובה ואפילו על היכולות של מערך המילואים, הניזון מחיילי החובה לאחר שחרורם מהשירות סדיר. מנגד, לקיצור שירות החובה יש ערך כלכלי וחברתי. כך או כך, הטענה של הצבא שיש לו עתה פערי איוש מחייבת התייחסות מהירה.

מתי ישתחררו המתגייסים החדשים? השבעה בצהל |

מבחינת הדרג המדיני, ובעיקר שר הביטחון, שאליו כפוף הרמטכ"ל במישרין, מדובר בבעיה מורכבת. מצד אחד, עליו להיענות לבקשת הרמטכ"ל, האחראי במישרין על בניין והפעלת כוחו של צה"ל. מצד שני, נסיגה מחקיקה בנושא זה היא פגיעה ביחסי צבא-חברה. בהקשר זה, המחשבה שיש עוד זמן להחלטות ולשינויים עד שיבשיל מועד שחרורם של מגיוסי יולי ואילך, היא מוטעית. יש להפסיק מצב לא תקין זה, שעלול לפגוע בזכויות המתגייסים המבקשים לתכנן את המשך חייהם לאחר השירות. לפיכך, ללא קשר למהות ההחלטה בעניין - לתקן את החוק או להמשיך לפעול לפיו - יש לקבלה בהקדם האפשרי, ולהסיר גורם אי-וודאות זה מהצבא ומהאזרחים. אי-וודאות יוצרת תחושה של חוסר שליטה, העשויה לפגום באמון של המתגייסים בצה"ל ועקב כך לגרום להפחתה נוספת במוטיבציה של חיילים לשרת בכלל וביחידות לוחמות בפרט - תופעה שמחריפה מצידה את מצוקת כוח האדם. הדבר נכון במיוחד לשעת משבר זו, כאשר המדינה פועלת באורח לא תקין, למשל בהעדר תקציב מדינה, לרבות תקציב ביטחון, לשנת 2020, וכאשר טרם הוחל בהכנת תקציב 2021.

מעבר לסוגיה קונקרטית זו, השאלה שהיא למעשה הפיל שבחדר היא כיצד מתיישבת מדיניות הגיוס של צה"ל עם עקרון "צבא העם", כאשר כמחצית מהאזרחים לא מתגייסים, והפער אף גדל. לאור זאת, מומלץ שהממשלה תקים ועדה ציבורית בשיתוף משרד הביטחון, המל"ל, משרדים אזרחיים ונציגי ציבור, כדי לבחון מודלים אפשריים שיתנו מענה לפער הגדל בין המתגייסים לאלה שאינם מתגייסים. בתוך כך, ראוי לשפר את התגמול לכל מי שמשרת שירות משמעותי, בשירות חובה ובשירות קבע זוטר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםצבא ואסטרטגיהחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
השגת מטרות המלחמה ושיפור מצבה הביטחוני של ישראל לאורך זמן: מדיניות מומלצת לסיום המלחמה בניצחון
בנייר מדיניות זה מפורטת האסטרטגיה המומלצת לסיום המלחמה ברצועת עזה תוך השגת כלל מטרות המלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. חלק ניכר מהעקרונות ודרך הפעולה המומלצים במסמך זה מצויים בהצעה הערבית-מצרית לסיום המלחמה, שהוצגה באפריל 2025, ואשר לא נדונה כלל על ידי ממשלת ישראל. מוצע לאמץ את עקרונות ההצעה הזו כבסיס למשא ומתן. במסגרתו, יש להוסיף את הדרישות לפירוק חמאס מנשקו ולהבטיח כי לא תתאפשר התעצמותו הצבאית. בעיקר יש למנוע את שילובו בעתיד של הארגון במערכת הממשל הפלסטיני.
08/06/25
Shutterstock
"צבא הפרשים" הופך "לצבא ההייטק"
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הראתה בעליל ש"צבא הפרשים" הופך לחלק מהותי ועיקרי של "צבא ההייטק"
03/06/25
ELDAN DAVID – GPO / Anadolu via Reuters (modified by INSS)
בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
19/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • מלחמה עם איראן
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.