פרסומים

נוכח איום חזבאללה המיידי מלבנון ברובד המבצעי פעל צה"ל למנוע פגיעה בישראל בלי להידרדר למלחמה, תוך מוכנות להסלמה אם יתעקש חזבאללה לפגוע בישראל ויעלה הדבר בידו. מכאן יש להבין את הפעלת הכוח המרוסנת בלבנון אך הקטלנית בסוריה, את מסרי ההרגעה שהועברו ללבנון ואת הפרופיל התקשורתי הנמוך, כולל אי פרסומו עד כה של תיעוד חזותי מהר דב. עד עתה עמד צה"ל היטב במשימה, ונראה שבעקבות הפיצוץ בבירות ירדה מאוד הסבירות לפיגועי חזבאללה נוספים כעת בגבול לבנון, אך האתגר מצדו יימשך לאורך זמן.

ברובד האסטרטגי היוותה המתיחות בצפון חלק מדיאלוג מתמשך בין חזבאללה וישראל על כללי משחק והרתעה. בעשור האחרון התייצב המצב מול לבנון בצל הרתעה הדדית ורצון משותף להימנע ממלחמה הרסנית. נוכח התקפות ישראל החוזרות נגד התבססות איראן וחזבאללה בסוריה, מנסה האחרון לפרוס את מטריית ההרתעה שלו מלבנון לעבר סוריה, וכך להניא את ישראל מלהמשיך ולתקוף שם את אנשיו, נכסיו ובעלי בריתו. סביר שישראל לא תירתע ותחדל ממאמציה בסוריה, אולם לאחר הפיצוץ ההרסני בבירות, שרק החריף את המשבר כלכלי העמוק בתולדותיה, ובצל הקורונה, מתחדד הפער שבין האינטרס הלבנוני הרחב, לבין האינטרסים של חזבאללה ופעילותו הצבאית, המסכנים את לבנון ומקשים עליה להתמודד ולגייס סיוע כלכלי בינלאומי.

רגעי הפיצוץ בביירות מזוויות שונות (מתוך רשת סקיי ניוז בערבית)

انفجار #بيروت.. ظهور المزيد من فيديوهات الكارثة على مواقع التواصل | #شاهد_سكاي pic.twitter.com/v8VomjnqJK

— سكاي نيوز عربية (@skynewsarabia) August 9, 2020

ברובד המדיני היוותה המתיחות הביטחונית הזדמנות נדירה בעיתוי מצוין, הישר לחלון הזמנים של דיוני מועצת הבטחון לחידוש מנדט כוח האו"ם בלבנון, יוניפי"ל, המסתיים בסוף אוגוסט. בחודשים האחרונים פעלו ממשלת לבנון וחזבאללה במרץ, מבצעית, תקשורתית ודיפלומטית, לחידוש המנדט ללא שינוי, בתמיכת רוסיה וסין, בעלות זכות הווטו. בדיון במועצת הביטחון ב-5 במאי תיארה שגרירת ארצות הברית את ההפרה היסודית של החלטה 1701 בפעילותו הצבאית הבוטה של חזבאללה בדרום, את הפרעת ממשלת לבנון למילוי משימות יוניפי"ל, את מניעת גישתו לאתרים חשודים ואת ההתנכלויות לו. הגיעה העת, אמרה, להגביר את הקוהרנטיות בין המנדט למשאבים, כלומר לחזק את יוניפי"ל בהתאם למשימותיו או להקטינו בהתאם לפעילותו. בסוף מאי אירעה התנכלות נוספת לסיור יוניפי"ל בכפר בלידא, ובתקשורת לבנונית הובהר כי זהו מסר מחזבאללה לחברות מועצת הביטחון ולמדינות התורמות כוחות ליוניפי"ל, לבל יעזו לשנות את המצב הקיים. בראשית יוני המליץ דו"ח מזכ"ל האו"ם בנושא אפקטיביות יוניפי"ל על מיקוד כוחותיו באזור הקו הכחול ודילולם בעומק, ועל הסבתו לכוח סיור קל, ממוגן ובעל יכולות פיקוח משופרות. תקשורת חזבאללה תיארה זאת כהמלצה להפוך את יוניפי"ל למנגנון ריגול של ישראל נגד "ההתנגדות". טיוטת דו"ח המזכ"ל על המצב בלבנון עד מחצית יוני, שתשמש כמצע לדיון וטרם הופצה, תוארה בתקשורת הלבנונית כנוחה למדי, כלומר שאיננה מאתגרת במיוחד את לבנון ואת חסידי שימור הסטטוס קוו.

המתיחות המבצעית והפיגוע בהר דב מאפשרים לישראל להמחיש היטב את הפערים במצב הביטחוני בלבנון: יכולת צבאית זמינה של חזבאללה בדרום לבנון ולאורך הקו הכחול, המוכנה להפעלה לבחירתו, בלי שיוניפי"ל יאתר או יוכל למנוע זאת; שלל הפרות 1701 על ידי חזבאללה (נשק בדרום, הפרת הפסקת אש, מניעת גישה מיוניפי"ל ותקיפת סיוריו, חציית קו כחול, וסירוב לבנון לסמנו בהר דב) נוכח "מחויבות" ממשלת לבנון להחלטה, בניגוד למעשיה; ומנגד, יכולתו הטובה של יוניפי"ל לשמש כערוץ קישור יעיל להעברת מסרים ולמניעת הסלמה בין הצדדים. נכון לישראל להציג בהקדם לחברות מועצת הביטחון את הממצאים והתיעוד מהפיגוע שסוכל בהר דב, כראיות טריות וחותכות לגבי המצב לאשורו. בעוד המתיחות הביטחונית נמשכת, יכולה ישראל לתעד ולחשוף את הפרות חזבאללה, וכן את שיתוף הפעולה של צבא לבנון עמו ואת חוסר יכולתו של יוניפי"ל להגיע בזמן למקומות שמהם נשקף איום צבאי מיידי מחזבאללה.

הפיצוץ בבירות שינה באחת את ההקשר, והעביר את מוקד הקשב מחזית הדרום אל הבירה מוכת האסון. המשבר החריף מאפשר אמנם עמדת מיקוח משופרת של הקהילה הבינלאומית מול לבנון הנזקקת לסיוע יותר מתמיד, אולם גם מלבה חששות מקריסת לבנון ומכאוס, ושחקנים רבים מעדיפים כעת יציבות קצרת טווח על פני סיכוני ביטחון שאינם נראים מידיים. ממשלת לבנון שקרסה כמובן אינה נתפשת ככתובת לדרישות בעת הזו, אלא כקורבן אסון הזקוק לסיוע ולרפורמות שלטוניות ופוליטיות. במצב שנוצר נתפשים אתגרי הביטחון כמשניים בדחיפותם.

בנסיבות הנוכחיות על ישראל, בעזרת ידידותיה במועצת הביטחון, שבראשן ארצות הברית, וכן צרפת, בריטניה והודו, לנסות ולקדם שינויים במשטר הביטחון, שגובש בסוף מלחמת לבנון השנייה ונשחק מאז משמעותית. לאחר הפיצוץ בבירות נראה כי יש סיכוי רב יותר לשיפורים ביוניפי"ל ובעבודת האו"ם מאשר בכאלה הכרוכים בדרישות מממשלת לבנון. שינויים נדרשים בארבעה מישורים:

פיקוח מועצת הביטחון: נוכח הסחבת השיטתית של לבנון וחזבאללה, הדרישה החשובה מכל כעת היא להכתיב קצב דיונים ומעקב גבוה יותר על התפתחות המצב בלבנון. במקום דיון שנתי המסתיים בהחלטה על חידוש מנדט יוניפי"ל ושני דיונים תקופתיים ללא החלטות, נכון לחדש את המנדט לחצי שנה בלבד (כמו בכוח האו"ם בגולן, אנדו"ף). הדבר יאפשר לדיון מעמיק על המתאם בין יכולות הכוח והיקפו לבין פעילותו בפועל, כמו גם על ההתקדמות המעשית בקידום סעיפי ליבה בהחלטה 1701, ובראשם האיסור על נשק לא ממשלתי מדרום לליטאני. דיון נוסף בפברואר עדיף על דיון באוגוסט בלבד, שנקבע לפי מועד סיום המלחמה ב-2006, ובמקרה גם בתקופת החופשות של רוב משלחות האו"ם ומשרדי החוץ.

מבנה יוניפי"ל ויכולותיו: נכון לישראל לתמוך בהמלצות מזכ"ל האו"ם לחיזוק יוניפי"ל ככח קל נייד בעל יכולות פיקוח משופרות, כמו גם להגברת נוכחותו לאורך הקו הכחול ודילולה בעומק. בעתיד נכון לחתור לצמצום כ-10-20 אחוזים מכוחות יוניפי"ל (כיום כ-10,500 איש) ומתקציבו (כיום כ-480 מיליון דולר), ולהנמיך את תקרת הכוחות המותרת מ-15,000 ל-10,000-8,000. זאת, על מנת לצמצם את הפער בין יכולות הכוח לפעילותו ואת הסיכון לכוחות בינלאומיים במקרה הסלמה, וכדי להבהיר לממשלת לבנון שנדרש שינוי במדיניותה. קיצוץ בתקציב גם יפחית את התועלת הכלכלית שמפיק חזבאללה מפעילות יוניפי"ל בלבנון, בדגש על דרום המדינה.

פעילות יוניפי"ל: מבלי לשנות את מנדט יוניפי"ל, נדרש לאפשר לו לפעול עצמאית מצבא לבנון, אשר הנטל הגובר של המשבר כבר הביא לצמצום פעילותו בדרום. יש לאפשר ליוניפי"ל להגיע לכל מקום בדרום לבנון ללא מגבלות גישה, בדגש על אזורים סמוכי קו כחול וכולל "שטחים פרטיים" כביכול, ההולכים ומתרחבים. נכון גם לחזק את מערך הקישור שלו, המוכיח עצמו שוב ושוב כיעיל במניעת הסלמה.

שקיפות בדיווח: אחד האתגרים בפני ניהול דיוני מדיניות ממוקדים במועצת הביטחון בנושא לבנון הנו טשטוש מכוון של המציאות בשטח בדיווחי האו"ם המשמשים להם מצע. יש לחתור לשיפור התיעוד העובדתי של המצב בשטח, באמצעות דיווח גיאוגרפי וחזותי מדוייק ומפורט על פעילות יוניפי"ל, כולל באמצעות משיבי מיקום, מצלמות גוף ורכב, רחפני צילום ומאגר נתונים גיאוגרפי. סיורי יוניפי"ל ברגל, ברכב ובמסוקים יתועדו בנפרד. יש להקים תא מידע במטה האו"ם שיהיה נגיש למאגר ויוכל להפיק דוחות לחברות המועצה לפי דרישה. נדרש דיווח מיידי מיוניפי"ל למועצה על כל תקרית, כולל מיקום מדוייק של אירועי מניעת גישה ותנועה, וכן דיווח חודשי מפורט של מפקד יוניפי"ל למועצת הביטחון על המצב המבצעי.

כמדי שנה צפויים מאמצי ארצות הברית במועצת הביטחון לשיפור המצב להיתקל בהתנגדות חסידי הסטטוס קוו, כולל באיום וטו אפשרי מצד חברות קבועות. בנסיבות הנוכחיות נכון לישראל לתמוך בשינוי המצב, כולל באמצעות איום אמריקאי בהטלת וטו על חידוש המנדט אם לא יוכנסו בו שינויים הכרחיים, ובראשם הארכתו לחצי שנה בלבד. נוכח חשש, שהדבר יביא ליציאת כוח יוניפי"ל מלבנון אטען, כי כל הצדדים המעורבים מעוניינים בהמשך קיומו של יוניפי"ל (כולל נסראללה, שטען שלא אכפת לו כלל אם יוניפי"ל יישאר, יעזוב, יגדל או יקטן), אולם הם חלוקים אשר לטיבו ומשימותיו. חזבאללה רוצה בכוח מרוסן ומורתע, שאינו מסכן את המשך פעילותו, ומועיל כלכלית לדרום לבנון; ישראל וארצות הברית מעוניינות בכוח פיקוח אפקטיבי בעל יכולות למניעת הסלמה; לבנון מעוניינת בלגיטימציה המדינית שהוא מעניק ובתועלותיו הכלכליות; צרפת ואיטליה מעוניינות ביתרונות המדיניים וביכולת לפרוס כוחות צבא למזרח הים התיכון בסיכון נמוך.

לפיכך, גם אם תיפול ההחלטה על חידוש מנדט יוניפי"ל בווטו, סביר שלא תביא לעזיבתו את לבנון אלא למשא ומתן מחודש על מאפייניו. ניתן לקדם את השיפורים המוצעים גם בשלבים, למשל חלק באוגוסט וחלק בפברואר, בהנחה שהמנדט יחודש רק לחצי שנה. החשוב ביותר הוא להביא לשינוי המגמה, אשר בשם היציבות ובכסות של סטטוס קוו מדומה, היא למעשה מדרון מתון המוביל להסלמה. כעת הזמן גם לנקוט יוזמה מדינית, ולקדם מהלכים בחסות בינלאומית כגון סימון קו כחול, הסכמה על גבול ימי ותגליות הגז, וסידורי בטחון משופרים תמורת סיוע כלכלי. המתיחות בצפון, הפיצוץ והמשבר בלבנון הם הזדמנות לשנות את המגמה הנוכחית, המסוכנת.