סטטוס הבדיקה המקדמית של תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי - עדכון לשנת 2018 - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על סטטוס הבדיקה המקדמית של תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי - עדכון לשנת 2018

סטטוס הבדיקה המקדמית של תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי - עדכון לשנת 2018

מבט על, גיליון 1123, 1 בינואר 2019

English
ליאור צור
בניין בית הדין הפלילי הבינלאומי. האג, 27 בספטמבר 2018.

כמדי שנה, תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי פרסמה בדצמבר 2018 את הדו"ח בדבר בדיקות מקדמיות שמנהל משרדה. ביחס ל"מצב בפלסטין" מתנהלת בדיקה מקדמית על ידי משרד התובעת מתחילת שנת 2015, הכוללת בחינה של פשעים לכאורה שבוצעו בשטחי עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, החל מיוני 2014, על ידי כל הצדדים המעורבים- ישראלים ופלסטינים. הדו"ח הנוכחי מלמד על מספר התפתחויות בבדיקה זו, ביניהן בדיקה של טענות בדבר ביצוע פשעים נגד האנושות על ידי גורמים ישראלים בגדה ובחינת האירועים האחרונים בגבול עזה בהקשר "צעדות השיבה". כמו כן, לפי הדו"ח התקדמה הבדיקה, לפחות ביחס לחלק מהמקרים, אל שלביה האחרונים, במסגרתם נבחנים, בין היתר, קיומם של הליכי חקירה והעמדה לדין במדינה הנבדקת. משרד התובעת מתקרב אפוא לעבר סיום הבדיקה וקבלת החלטה בדבר פתיחה בחקירה- החלטה שעשויה להיות בעלת השלכות ממשיות ביחס לישראל.


תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי פרסמה בדצמבר 2018 את הדו"ח השנתי שלה בדבר בדיקות מקדמיות לשנה זו. הדו"ח מתאר את הסטטוס של כלל הבדיקות המקדמיות שמנהל משרד התובעת: בקולומביה, גינאה, עיראק (לגבי בריטניה), ניגריה, גבון, ונצואלה, אוקראינה, הפיליפינים, בנגלדש/מיאנמר, ופלסטין. הבדיקה המקדמית של "המצב בפלסטין" כוללת בחינה של פשעים לכאורה שבוצעו בשטחי עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, החל מיוני 2014, על ידי כל הצדדים המעורבים - ישראלים ופלסטינים. הבחינה המקדמית מיועדת לגיבוש החלטה על ידי התובעת בדבר קיומו של בסיס סביר לפתיחה בחקירה פלילית.

רצועת עזה

על פי הדו"חות הקודמים, הבדיקה המקדמית לגבי עזה התמקדה רק במבצע 'צוק איתן' (2014) ובפשעים שביצעו לכאורה חיילי צה"ל וחברי קבוצות פלסטיניות חמושות במהלכו. לגבי אלה, מוסבר בדו"ח כי התקריות שבהן התמקדה הבדיקה נבחרו בהיותן החמורות והמייצגות ביותר והמתועדות בצורה המיטבית.

לצד 'צוק איתן', נוספה בדו"ח הנוכחי התייחסות עובדתית מפורטת לאירועים שאירעו בזירת עזה מאז ה-30 במארס 2018 בהקשר "צעדות השיבה", וצוין כי משרד התובעת אסף מידע לגבי פשעים שבוצעו לכאורה על ידי שני הצדדים במסגרת האלימות בהקשר ההפגנות לאורך הגבול, וכי אלה מצריכים המשך בחינה. מתואר, בין היתר, כי האמצעים שבהם נקטו חיילי צה"ל נגד משתתפי ההפגנות הובילו לתוצאה של מעל 170 הרוגים ומעל 19,000 פצועים, כולל ילדים, עיתונאים ועובדי צוותי רפואה. כן מצוין, כי על אף שרוב המפגינים עסקו במחאה לא אלימה, חלקם התקרבו אל גדר הגבול ופעלו באלימות, שבאה לידי ביטוי בזריקת מטעני חבלה מסוגים שונים והטסת עפיפוני ובלוני תבערה לשטח ישראל, וכן בניסיונות לחדור לשטח ישראל. כן מוזכרות ועדת החקירה הבינלאומית, שהוקמה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם כדי לחקור את האירועים, וכן בדיקות וחקירות שמבצע צה"ל בעניין תקריות מסוימות.

בנוסף, הדו"ח מתייחס להתגברות הלחימה בין ישראל לקבוצות פלסטיניות חמושות בעזה במהלך נובמבר, ומציין כי הקבוצות הפלסטיניות ירו במשך יומיים מעל 400 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, שכתוצאה מהן נהרג לפחות אזרח אחד ונפצעו עשרות אחרים. מצוין כי התקפות צה"ל כוונו בעיקר נגד הקבוצות הפלסטיניות החמושות ותשתיותיהן, אך במקרים מסוימים גרמו פגיעה באזרחים.

הגדה המערבית ומזרח ירושלים

כפי שעלה גם בדו"ח הקודם, בחינת פשעים לכאורה בגדה המערבית ומזרח ירושלים מתמקדת במעורבות הרשויות הישראליות בהתנחלויות, כולל החרמת קרקעות, הרחבת התנחלויות, בניית יחידות דיור ותשתיות בהתנחלויות, הסדרת בנייה ללא היתר (מאחזים), ומתן תמריצים כלכליים לעידוד מעבר של אזרחים להתנחלויות. כן נכללת התייחסות למעורבות הרשויות בישראל בהריסת רכוש פלסטיני ופינוי והעברת תושבים פלסטינים מבתיהם, כולל של קהילות בדואיות ואחרות באזור E1.

שלא כמו קודמיו, הדו"ח הנוכחי מתייחס, ללא פירוט, גם לקבלת מידע בדבר פשעים אחרים שבוצעו לכאורה על ידי גורמים ישראלים בגדה, אשר עשויים להיכנס תחת הגדרת פשעים נגד האנושות. בפרט, על פי הדו"ח, הטענות נוגעות לפשעים של רדיפה, העברת וגירוש אזרחים, ואפרטהייד. פשעים נגד האנושות הם פשעים המבוצעים כחלק ממתקפה נרחבת או שיטתית, המכוונת כנגד אוכלוסייה אזרחית, במסגרת מדיניות. בדו"ח הקודם הייתה התייחסות עקיפה לטענות הקשורות לפשע האפרטהייד, אך בדו"ח זה מצוין הפשע מפורשות.

בנוסף, הדו"ח מתייחס לטענות כי שירותי הביטחון והמודיעין הפלסטיניים בגדה המערבית ביצעו פשע נגד האנושות של עינויים כלפי אזרחים המוחזקים במתקני מעצר שבשליטתם. נכתב כי האשמות אלה דורשות בחינה נוספת ואין פירוט מעבר לכך.

קבילות התיק בבית הדין

אחד התנאים לפתיחה בחקירה על פי חוקת בית הדין היא הערכת קבילות המקרים הפוטנציאליים על בסיס שני פרמטרים - משלימות וחומרה. אשר לדרישת החומרה, הדו"ח מסתפק בתיאור הקריטריונים של משרד התובעת בנושא. לעומת זאת, יש התייחסות פרטנית יותר אשר לשאלת המשלימות, שעניינה בדיקת קיומם של הליכי חקירה או העמדה לדין מדינתיים כנים ביחס למקרים הנבחנים. הליכים כאלה חוסמים את התערבות בית הדין, שנועד לעסוק רק במקרים שאינם מטופלים כראוי על ידי המדינה הנוגעת בדבר, בהיותו משלים ומשני בלבד לסמכות שיפוט פלילית מדינתית.

ביחס לגדה המערבית ומזרח ירושלים, נקבע בדו"ח כי לא נראה שמתקיימות חקירות או תביעות מדינתיות רלבנטיות כלשהן. התובעת מספקת לכך הסבר: הרשויות הפלסטיניות לא יכולות להפעיל סמכות כלפי הישראלים המעורבים לכאורה, ואילו הממשלה הישראלית טוענת באופן עקבי שפעילות הקשורה להתנחלויות אינה בלתי חוקית ובג"ץ קבע כי נושא מדיניות ההתנחלויות של הממשלה אינו שפיט. דברים אלה מחדדים את הקושי שישראל ניצבת בפניו - העדר אפשרות להשתמש בעיקרון המשלימות כדי לחסום את התקדמות התיק בהקשר ההתנחלויות, שכן מדובר במדיניות מוצהרת של ממשלות ישראל, בטענה שהיא חוקית, ולפיכך אין כלל מקום לחקירה. לצד זאת, מצוין בדו"ח כי משרד התובעת שקל מספר החלטות שקיבל בג"ץ ביחס לחוקיותם של צעדים ממשלתיים מסוימים, הקשורים לפעילות בעניין ההתנחלויות. נראה כי האמירה של התובעת בעניין העדר חקירות מדינתיות אינה מתייחסת לשאלת המשלימות לגבי פשעים אחרים הנבחנים על ידה בגדה, שאינם קשורים להתנחלויות, כולל של הפלסטינים.

ביחס לעזה, נכתב כי המידע הזמין מצביע על כך שכל התקריות הרלבנטיות ב'צוק איתן', שבהן בוצעו לכאורה פשעים על ידי חיילי צה"ל, היו מצויות, או עודן מצויות, תחת "פעולות חקירתיות מסוג כלשהו" ברמה המדינתית במסגרת המערכת המשפטית הצבאית. כאמור, כדי לעמוד בעיקרון המשלימות (כך שמקרה לא יהיה קביל בבית הדין), חקירות כשלעצמן אינן מספיקות, אלא נדרשת מסוגלות ונכונות של המדינה לחקור באופן כן (למשל, שלא מתוך מטרה להגן על האדם המעורב מאחריות פלילית לפשע). הדו"ח אינו מתייחס לכנות ה"פעולות החקירתיות" של ישראל. לגבי פשעי קבוצות פלסטיניות חמושות ב'צוק איתן', נכתב כי מהמידע הזמין לא עולה כל התנגשות בין סמכות בית הדין לבין מדינות רלבנטיות (כלומר, לא עולה שאלת עיקרון המשלימות ותנאיו ובית הדין אינו מנוע - בהיבט זה- מהפעלת סמכותו). כמו כן, אין התייחסות לשאלת הקבילות (משלימות וחומרה) ביחס לאירועי "צעדות השיבה" בגבול עזה-ישראל. כאמור, לגביהם נכתב שנדרש המשך בחינה, כך שנראה שטרם הגיעו לשלב זה.

הבדיקה המקדמית לגבי המצב בפלסטין מתנהלת כבר מתחילת שנת 2015 והדו"ח הנוכחי של משרד התובעת מצביע על מספר התפתחויות בעניין זה, הראויות לציון:

ראשית, ההתייחסות בדו"ח הנוכחי לאירועים בזירת עזה בהקשר "צעדות השיבה" וסבב האלימות שהתחולל בנובמבר האחרון, מבהירה כי הבדיקה המקדמית בדבר עזה התרחבה אל מעבר ל'צוק איתן', גם לפשעים שבוצעו לכאורה במסגרת אירועים אלה. כך מובהר כי משרד התובעת נכון להוסיף ולבדוק חשדות לפשעים בהתאם להתפתחויות העדכניות בשטח.

שנית, לצד ההתמקדות בהתנחלויות, בדו"ח הנוכחי נכתב לראשונה במפורש, אם כי ללא פירוט, שהבדיקה ביחס לגדה המערבית כוללת גם טענות לביצוע פשעים נגד האנושות, כולל פשע האפרטהייד, על ידי ישראלים. כן ישנה התייחסות ראשונה לטענות בדבר ביצוע פשע נגד האנושות על ידי הרשויות הפלסטיניות בגדה. הדו"חות הקודמים לא התייחסו לבחינה של פעולות הרשויות הפלסטיניות באזור, למעט אמירה כללית בדו"ח משנת 2016 בדבר האשמות בהסתה לאלימות נגד ישראלים על ידי קבוצות ומנהיגים פוליטיים פלסטינים (הייתה גם אמירה בדבר התקפות אלימות נגד ישראלים על ידי תוקפים פלסטינים, שלא שויכו להנהגה הפלסטינית).

לבסוף, הדו"ח מלמד על התפתחות משמעותית אשר להתקדמות הבדיקה המקדמית של המצב בפלסטין. הבדיקה המקדמית מתבצעת ככלל בארבעה שלבים. על פי הדו"ח הנוכחי, הבדיקה עברה מהשלב השני, בו נבחן האם יש בסיס סביר להאמין שהתבצעו פשעים המצויים תחת סמכות השיפוט של בית הדין, אל השלב השלישי - הבוחן את קבילות המקרים הפוטנציאליים בבית הדין (לפי משלימות וחומרה). בדו"ח אף מצוין במפורש, שמשרד התובעת הגיע לשלב מתקדם של ההערכה הנדרשת לצורך החלטה בדבר בסיס סביר לפתיחה בחקירה, וכי בכוונת התובעת להשלים את הבדיקה המקדמית מוקדם ככל האפשר.

אם בסיום הבדיקה המקדמית יוחלט על פתיחה בחקירה, ערכאת קדם-המשפט תוכל, לבקשת התובעת, להוציא צווי מעצר כלפי אנשים ספציפיים שיש בסיס סביר להאמין שביצעו פשע שבסמכות בית הדין ושמעצרם הכרחי. אם יוצאו צווי מעצר, 123 המדינות החברות בבית הדין, הכוללות את כל מדינות מערב אירופה, יחויבו לשתף פעולה עם בית הדין ולהסגיר אליו אנשים אלה אם יימצאו בשטחן. על כן, צווי מעצר נגד בכירים ישראלים יהיו בעלי השפעה ממשית ויגבילו מאוד את יכולתם לנוע בעולם, וזאת בשלב החקירה בלבד, אף טרם תחילתו של משפט. מוקדם להעריך אם אכן תיפתח חקירה בעניין ישראל. לישראל אינטרס לקחת בחשבון את ההשלכות המתוארות במסגרת קבלת החלטות בנושאים הרלבנטיים לבדיקה המתנהלת, לרבות בעניין קיום חקירות כנות מטעמה. מכל מקום, ראוי להדגיש כי ישראל אמורה לפעול כדין גם ללא מורא בית הדין הפלילי הבינלאומי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםמשפט וביטחון לאומירצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Ammar Awad
מינוי סגן יו"ר אש"פ והרפורמות ברשות הפלסטינית – מאחדים או מחדדים פערים?
מה הרקע למינוי חסין א-שיח' לסגנו של אבו מאזן ולרפורמות המתוכננות ברשות וכיצד הם מתקבלים בקרב הציבור וההנהגה הפלסטיניים?
14/05/25
רמדאן 2025: עלייה במספר המתפללים לצד ירידה באלימות
11/05/25
REUTERS/Amir Cohen
הדיון שלא מתקיים: "מרכבות גדעון" מול התוכנית המצרית
השוואה מקיפה בין התוכנית לכיבוש עזה לבין ההצעה המצרית להפסקת אש, שחרור החטופים והקמת ממשל חלופי ברצועה
11/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.