אופן הטיפול של אנקרה במספר סוגיות בתחום מדיניות החוץ מעורר ספק לגבי הנחות רבות שהיו בעבר ביחס לדפוסי הפעולה של טורקיה. כך למשל, מה משמעות החתירה הטורקית למה שמקבלי ההחלטות בה מכנים "מדיניות חוץ עצמאית"? מדוע היא מפתחת תעשיה ביטחונית משמעותית? האם המשך חברותה בנאט"ו עומד בספק? האם תהליך צירופה של טורקיה לאיחוד האירופי, שכבר כך מקרטע, יסתיים באופן רשמי? מה מקור העניין הגובר של טורקיה במזרח התיכון ומדוע היא נתפסת כשחקן חתרני בבירות רבות באזור?
גם ברמה הפנימית, רטוריקה המגיעה מאנקרה מתייחסת ל"טורקיה החדשה". הניסיון של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן להטמיע את מה שהוא מקווה שתהיה מורשתו וההתנגדות לכך בקרב חלקים מהציבור הטורקי הוא מקור למתחים רבים. המצב הכלכלי המתדרדר במדינה מתבטא בירידה באחוזי התמיכה בארדואן ובמפלגת הצדק והפיתוח בסקרי דעת קהל. המדינה מתמודדת עם השלכות רעידת האדמה הקשה שהתרחשה בפברואר 2023 והביאה למותם של יותר מ-50,000 איש ולכך שכמליון וחצי איש איבדו את בתיהם. שאלת היחס למיעוט הכורדי במדינה עודנה מרכזית.
יחסים קרובים בין ישראל לטורקיה היו בעבר אחד העוגנים של מדיניות החוץ הישראלית, אך זה יותר מעשור היחסים בין המדינות נתונים במשבר. הנורמליזציה ביחסים שהושגה ב-2022 הגיעה לסופה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, כפי שקרה גם במאי 2018 במהלך ניסיון קודם לנרמל את היחסים. מה יהיו ההשלכות של התדרדרות נוכחית זו וכיצד על ישראל להיערך?
טורקיה 2023 - שנת המאה