עדכן אסטרטגי

התחרות האסטרטגית בין סין לארצות הברית, שהתפתחה בסוף העשור השני של המאה ה-21, כוללת מאבק על השליטה בשוק הטכנולוגיות העולמי בכלל והקמת תשתיות תקשורת מהדור החמישי (5G) בפרט. תשתיות אלו מאפשרות העברת נתוני רשת בקצב של 1 גיגה־בייט לשנייה, פי עשרה מתשתיות הדור הרביעי (4G), וחשיבותן בכך שהן מאפשרות לטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית ונתוני עתק (Big Data) לפעול באופן מהיר יותר. שליטה בתשתיות התקשורת היא נכס אסטרטגי בעל השפעה על ממשלות, חברות טכנולוגיה, תעשיות ואנשים, שכן היא מאפשרת לשלוט בזרימת המידע ובאופן אגירתו וכן להסתייע בו לצרכים מסחריים, ביטחוניים ואסטרטגיים. ארצות הברית וסין מעוניינות להיות אלו שתקבענה את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום ותשלוטנה על הגישה העתידית לתשתיות התקשורת. 

התחרות האסטרטגית בין סין לארצות הברית שהתפתחה בסוף העשור השני של המאה העשרים ואחת, כוללת מאבק על השליטה בשוק הטכנולוגיות העולמי בכלל, והקמת תשתיות תקשורת מהדור החמישי (5G) בפרט.

נכון לשנת 2021 ישנן ארבע חברות עיקריות שעוסקות בבניית תשתיות ה־5G: שתיים מהן סיניות – חואה-וויי (Huawei) ו-ZTE – ושתיים אירופיות – אריקסון (Ericsson) ונוקיה (Nokia). בארצות הברית לא קמה בשנים אלו יצרנית תשתית תקשורת 5G מקומית אלא רק חברות תומכות כמו אינטל (Intel) וקוואלקום (Qualcomm), אשר עוסקות בין היתר בייצור שבבים החיוניים לתשתיות ה־5G. על כן היא נשענה על החברות האירופיות בבניית תשתיות ה-5G שלה. היעדרותה המפתיעה של ארצות הברית מן התחום מיוחסת לתפיסתה שעצם השליטה על שבבים באמצעות מונופול של קוואלקום ואינטל (שתיהן חברות אמריקאיות) מספיקה להבטחת שליטה על התחום כולו. אולי היא בעצם "נרדמה בשמירה", בעוד שסין הצהירה לא אחת על רצונה להיות המובילה בעולם בתחום התשתיות החדשות. זאת מתוך שאיפה לממש את החזון הלאומי שלה Made in China 2025, אשר נועד לקדם את הכלכלה והתעשייה באופן שיוביל את סין להיות מדינה עצמאית ובלתי תלויה במדינות אחרות, בכל הקשור לפיתוח וייצור טכנולוגיות מתקדמות. בנובמבר 2019 השיקה סין את רשתות ה-5G – המדינה השנייה בעולם שעשתה זאת אחרי קוריאה הדרומית. באוגוסט 2020 הכריזה העיר שנג'ן (Shenzhen) בדרום המדינה על כיסוי מלא של רשתות 5G ובספטמבר 2020 הכריזה על כך עיר הבירה בייג'ינג (Beijing). 

עלייתן של חברות התקשורת הסיניות

עם יישום הרפורמות הכלכליות שיזם בשלהי שנות ה-70 מנהיג סין דאז דנג סיאו-פינג (Deng Xiaoping) החל הממשל הסיני לנסות לשדרג, ובמקרים רבים לבנות מחדש את תשתיות התקשורת המיושנות. באמצע שנות ה-80 הוקמו שתי חברות התקשורת ZTE וחואה-וויי בעיר החדשה דאז שנג'ן (Shenzhen) בדרום סין, ואלו הפכו בהמשך למעצמות טכנולוגיות בסין ומעבר לים.

ZTE

בפברואר 1985 הוקמה בשנג'ן חברה קטנה בשם Zhongxing Semiconductor Co., Ltd כחברה משותפת של מספר חברות תחת המשרד לתעשיית התעופה (Ministry of Aerospace Industry). שמה של החברה Zhōngxìng הוא הֶלחם שמשמעותו 'סין תשגשג'. בין הגופים שהרכיבו את החברה החדשה היה מפעל 691 של המשרד לתעשיית התעופה, שבראש פקולטת הטכנולוגיה שלו עמד המהנדס חואו וויי-גויי (Hou Weigui), שגם ייסד את החברה. בשנותיה הראשונות היא שימשה חברת קש שנועדה בין היתר לשלוח נציגים מוסווים לחו"ל במטרה לאסוף מודיעין טכנולוגי בנושאי תעופה וחלל, זאת עד לסגירתו של המשרד בשנת 1988. במארס 1993 שינתה החברה את המודל העסקי שלה לבעלות משולבת ממשלתית-פרטית, ועל כן שינתה את שמה ל-Zhongxing New Telecommunications Equipment Co., Ltd או ZTE והחלה לעסוק בפיתוח ובייצור של ציוד תקשורת.

בשנת 1997 הונפקה החברה בבורסת שנג'ן ובהמשך בשנת 2004 הונפקה גם בבורסת הונג קונג, כאשר שתיים מבעלות השליטה העיקריות שלה הן התאגידים הממשלתיים הביטחוניים CASC ו-CASIC. כיום ZTE הוא תאגיד העוסק בתחומי הרשתות, המסופים והטלקומוניקציה, ובשנים האחרונות הוא נכנס גם לתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת מידע, ערים חכמות ונתוני עתק. בבעלותו של ZTE מספר רב של חברות בת, לרבות כאלו הפועלות במדינות זרות כמו ארצות הברית, אינדונזיה, מלזיה, פקיסטן, תאילנד, מקסיקו, ברזיל, הודו ורומניה.

תרשים 1: הכנסות של תאגיד ZTE בשנים 2010-2020 (במיליארדי יואנים)

חואה-וויי

בשנת 1983 פרש רן ג'נג-פיי (Ren Zhengfei) מהצבא הסיני, לאחר שהוחלט לסגור את יחידתו,  בתום שירות בן 11 שנים כמהנדס. ארבע שנים לאחר מכן הוא הקים חברת הזנק קטנה בתחום האלקטרוניקה והמתגים. רן בחר לחברה הקטנה את השם חואה-וויי, אשר נלקח מסלוגן שראה על קיר ברחוב ובו נכתב Zhōnghuá yǒuwéi  ('סין תבטיח'). בתחילת דרכה התמקדה החברה הצעירה במחקר ופיתוח מקומי של טכנולוגיות מתגים ומרכזיות טלפוניה, באמצעות הנדסה הפוכה של טכנולוגיות זרות. באותו הזמן התבססו טכנולוגיות התקשורת של סין על יבוא מחו"ל, ורן קיווה להקים חברת מקומית שתתחרה בטכנולוגיות הזרות באמצעות פיתוח חלופות מקומיות. 

כבר בתחילת שנות ה-90 עלתה חברת חואה-וויי לתודעת ראשי הממשל בבייג'ינג, עם פיתוחו של מתג טלפון דיגיטלי מתוצרת מקומית. בשנת 1994 רן אף נפגש עם נשיא סין דאז ג'יאנג דזה-מין (Jiang Zemin). לאחר שהצליחה להתבסס ברמה המקומית חתמה החברה בשנת 1996 על חוזה ראשון עם תאגיד Hutchison-Whampoa מהונג קונג ונכנסה לראשונה לשוק האפריקאי והדרום-מזרח אסייתי. בשנת 2000 רשמה חואה-וויי נקודת ציון משמעותית כאשר רווחיה מחו"ל חצו את רף ה-100 מיליון דולר. בשנת 2004 נכנסה חואה-וויי לראשונה לשוק האירופי עם חוזה לאספקת תשתיות 3G עבור ספקית הסלולר ההולנדית Telfort. בשנת 2012 רשמה חואה-וויי הישג נוסף כאשר עקפה את חברת אריקסון והפכה ליצרנית ציוד התקשורת הגדולה בעולם.

בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 הפכה חואה-וויי לתאגיד ענק המעסיק 197 אלף עובדים ביותר ממאה חברות בת ויחידות סמך הפועלות ב-170 מדינות. חברות הבת עוסקות בתחומים רבים ומגוונים, החל מייצור טלפונים ניידים (Huawei Device Co.), ייצור שבבים (HiSilicon) ואף רשת מלונות (Shenzhen Smartcom Business Co., Ltd.) ויבוא ויצוא של מוצרי מזון Shanghai Mossel Trade Co.)). בשנים האחרונות הפך התאגיד לגאווה מקומית המסמלת קדמה טכנולוגית וחדשנות בסין, ובוגרי אוניברסיטאות מהטובות בסין נוהרים לעבוד בשירותיו. עד שנת 2018 הספיק התאגיד לרשום על שמו 87,805 פטנטים ברחבי העולם, ואת שנת 2020 סיים עם הכנסות ממכירות בסך כ-891.4 מיליארד יואן. נוסף על כך, סך ההשקעות במחקר ופיתוח של חואה-וויי בשנת 2020 עמד על כ-141.9 מיליארד יואן.

תרשים 2: הכנסות של תאגיד חואה-וויי בשנים 2010-2020 (במיליארדי יואנים)

חואה-וויי ביסס את השפעתו ברחבי העולם. כך למשל, כחלק מאמציו להיכנס לשוק הבריטי השיק בדצמבר 2019 מרכז חדשנות בלונדון לקידום שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות בריטיות בתחומי 5G, ואף תוכנית מימון של כ-20 מיליון ליש"ט למתכנתים בבריטניה ובאירלנד שיפתחו אפליקציות עבורו, ובספטמבר 2020 חנך מרכז חדשנות בבלגרד ליישומי 5G. מחקר ממאי 2021 מצא כי חואה-וויי ערך לפחות 70 עסקאות עם 41 מדינות בתחומי הענן, לרבות הקמת מרכזי פיתוח בתחומי הענן בצ'ילה ובברזיל. נוסף על כך, חואה-וויי הקים אקדמיות טכנולוגיות במספר מדינות מתפתחות. לדוגמה, בשנת 2017 השיק תוכנית להכשרת סטודנטים באחת האוניברסיטאות באנגולה ובשנת 2020 חתם עם הממשל האנגולי על מזכר הבנות להקמת פארק טכנולוגי בבירה בשווי של כ-60 מיליון דולר, שבו יוקמו מרכזי הכשרה למקצועות טכנולוגיים. בירדן נחנכה באוקטובר 2019 אקדמיה טכנולוגית של חואה-וויי להכשרת סטודנטים בשיתוף עם אוניברסיטת BAU הירדנית, ואקדמיה דומה צפויה לקום גם במצרים. חואה-וויי אף שימש החל משנת 2015 ספונסר עבור קבוצות ספורט שונות, כגון הנבחרת הלאומית של פנמה בכדורגל.

המאבק האמריקאי בחברות התקשורת סיניות

חואה-וויי ו-ZTE החלו לעלות לתודעת גורמים בממשל ארצות הברית כאשר החלו להתחרות מול חברות אמריקאיות באספקת נתבים. בינואר 2003 הייתה זו חברת Cisco האמריקאית שהאשימה את חואה-וויי בגניבת קניין רוחני של טכנולוגיות מתגים ונתבים מתוצרתה. בשנת 2005 פורסם מחקר של מכון החשיבה RAND בשיתוף חיל האוויר האמריקאי שבחן איומים אפשריים מצד חברות ביטחוניות סיניות, ובכללן חברות התקשורת הסיניות. בשנת 2007, לפי פרסום בניו יורק טיימס המתבסס על מסמכי אדוארד סנודן שהודלפו, פתחה סוכנות הביטחון הלאומי (National Security Agency) של ארצות הברית במבצע סייבר המכונה Shotgiant, שמטרתו בין היתר לבחון קשר בין חואה-וויי לממסד הביטחוני בסין, ובמסגרתו פרצה הסוכנות לשרתים של מטה התאגיד. בשנת 2008 ולאחר לחץ מטעם מחוקקים אמריקאים חסמה ממשלת ארצות הברית את חואה-וויי מרכישת תאגיד Com3, מטעמי ביטחון לאומי. באוקטובר 2012 קראה ועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקאי לחברות אמריקאיות לא לעשות עסקים עם התאגידים חואה-וויי ו-ZTE, מחשש שהציוד שלהם ישמש לאיסוף מידע.

ארצות הברית, שכאמור לא פיתחה תשתיות של 5G, הבינה שסין כמעצמה עולה עומדת להשתלט על טכנולוגיית העתיד, ובכך אולי תפגע בהשפעתה העולמית. בינואר 2017, לאחר כניסת דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארצות הברית, החל הממשל האמריקאי להחריף את פעולותיו נגד חברות התקשורת הסיניות. במארס 2017 האשים הממשל האמריקאי את ZTE בסחר עם קוריאה הצפונית ואיראן באמצעות משלוחים לא חוקיים של מוצרים וטכנולוגיה והפרת סנקציות אמריקאיות. באפריל 2018, בתום משא ומתן ממושך, ספג תאגיד ZTE מכה כלכלית קשה כאשר מחלקת הסחר האמריקאית אסרה על חברות אמריקאיות למכור לו רכיבים בשבע השנים הבאות, וכן אילצה אותו לשלם קנסות כספיים, לפטר מספר עובדים בכירים ולהסכים למנגנון פיקוח על פעילותו בתחומי ארצות הברית. הסנקציות הנחיתו מכה קשה על ZTE הנשען על רכיבים חיוניים מתוצרת אמריקאית, ומאז הוא הוריד את הפרופיל התקשורתי שלו לצורך שיקום כלכלי ותדמיתי. באוגוסט 2018 החמיר ממשל טראמפ את ההגבלות על חברות התקשורת הסיניות כאשר אסר על עובדים פדראליים להשתמש במכשירים ניידים מתוצרת סינית.

תקרית משמעותית נוספת במאבק האמריקאי מול סין התרחשה בדצמבר 2018, אז נעצרה בקנדה מנג וואן-ג'ואו (Meng Wanzhou), בתו הבכורה של מייסד חואה-וויי, ששימשה בתפקיד סמנכ"לית הכספים של התאגיד. מעצרה, שנבע מבקשת הסגרה אמריקאית באשמה של עקיפת הסנקציות על איראן, היווה עלבון אישי לראשי ההנהגה בבייג'ינג, בין היתר בשל חשיבותם של תאגיד חואה-וויי ומעמד המשפחה באליטה הכלכלית והמפלגתית. לאחר מספר ימים, שבמהלכם ניסו הסינים ללא הצלחה לפעול במישור הדיפלומטי ולשחררה, נעצרו בסין שני אזרחים קנדים, אשר בהמשך הואשמו בריגול. למרות הכחשות רשמיות, סמיכות המעצרים מצביעה על כך שמעצר הקנדים נועד לשמש קלף מיקוח במטרה לשחרר את מנג. 

ארצות הברית, אשר לא פיתחה, כאמור, תשתיות של ה-5G, הבינה שסין, כמעצמה עולה, עומדת להשתלט על טכנולוגיית העתיד, ובכך אולי לפגוע בהשפעתה העולמית.

במאי 2019 הכלילה מחלקת הסחר האמריקאית את חואה-וויי ברשימה שחורה, האוסרת על חברות אמריקאיות לספק לה סחורות ושירותים ללא אישור ממשלתי מיוחד. בעקבות זאת הכריזו עשרות חברות אמריקאיות ואחרות כמו Google ,Vodafone ו-Panasonic כי יקפיא או יגבילו את שיתופי הפעולה שלהן עם חואה-וויי ויפסיקו למכור לו רכיבי חומרה ותוכנה. במאי 2020 הכריזה ארצות הברית על הגבלות יצוא נוספות במטרה למנוע מיצרניות שבבים אמריקאיות לספק לחואה-וויי שבבים. הגבלות אלו הובילו את חואה-וויי לחפש חלופות ולהגביר את השקעותיו במדינות האיחוד האירופי ורוסיה. בספטמבר 2020 הפסיק חואה-וויי את ייצור שבבי ה-Kirin המניעים את מרבית מכשיריו, בשל הצורך בייצורם בעזרת טכנולוגיה אמריקאית. במקביל פורסם כי יצרנית השבבים קוואלקום פנתה לממשל האמריקאי בניסיון לבטל חלק מההגבלות שהוטלו על חואה-וויי, כדי שתוכל למכור לו את השבבים מסדרת Snapdragon לשימוש במכשיריו. 

באוגוסט 2020 הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית על השקת תוכנית 'רשת נקייה' (Clean Network), שהייתה גלגול מורחב של יוזמת 'נתיב נקי' (Clean Path) שהושקה כארבעה חודשים קודם לכן. זאת כחלק מניסיון לגבש קואליציה טכנולוגית של מדינות המסכימות על הצורך לאבטח את תשתיות התקשורת שלהן, ובכלל זאת טכנולוגיות עתידיות, "תוך הסתמכות על ספקים אמינים בלבד שאינם נתונים לשליטה של ממשלות אוטוקרטיות, כגון המפלגה הקומוניסטית בסין". התוכנית כוונה למנוע מסין שליטה ברשתות התקשורת העתידיות ולהגן על המידע האישי והעסקי של אזרחי ארצות הברית, שמא יעבור לסין וישמש את האינטרסים של המפלגה הקומוניסטית. היוזמה המורחבת כללה שישה תחומים שבהם נאסרת השתתפות חברות סיניות: רשתות תקשורת, ספקיות תקשורת, חנויות אפליקציות, אפליקציות, שמירת מידע בענן וכבלים תת-ימיים. המסמך הסתיים בקריאה לבעלות בריתה של ארצות הברית להצטרף ליוזמה, אשר נכון לסוף 2020 מנתה למעלה מ-50 מדינות בעלות רשתות תקשורת "נקיות". ביניהן ניתן למנות את בריטניה, וייטנאם, טייוואן, יפן, צ'כיה, צרפת, קנדה, שוודיה וגם ישראל. כולן מוגדרות מדינות מערביות או לחלופין כאלו שנמצאות במתיחות מול סין. בהמשך אותו החודש הוסיפה מחלקת הסחר האמריקאית לרשימה השחורה 38 חברות בת של חואה-וויי מ-21 מדינות העוסקות בתחומי הענן, ובהן חברת טוגה נטוורקס הישראלית.

תרשים 3: המאבק האמריקאי בחברות התקשורת הסיניות על ציר הזמן- אירועים עיקריים

הטענות נגד חברות התקשורת הסיניות

אחת מן הטענות כלפי חואה-וויי היא שמדובר בגוף ממשלתי. במסיבת עיתונאים באפריל 2019 שנועדה לענות על שאלה זו טען ג'יאנג סי-שנג (Jiang Xisheng), בכיר בחואה-וויי, כי התאגיד הוא בבעלות איגוד העובדים שלו ללא שום מעורבות ממשלתית. לפי מסמכים רשמיים, תאגיד חואה-וויי כפוף לחברת חואה-וויי השקעות ואחזקות בע"מ (Huawei Investment & Holding), שבה שולטים שני בעלי מניות: מייסד החברה רן ג'נג-פיי וישות נוספת המכונה 'איגוד העובדים של חואה-וויי השקעות ואחזקות'. איגוד זה רשום תחת 'איגוד עיריית שנג'ן' – העיר שבה שוכן מטה התאגיד. איגוד עיריית שנג'ן כפוף, ככל הנראה, בדרך זו או אחרת לגופי הממסד העירוני והלאומי. לטענת ג'יאנג, האיגוד העירוני אינו משפיע על איגוד העובדים למעט פעילויות הווי לעובדיו, אך טענתו המפותלת לא הניחה את דעתם של מומחים מערביים עד היום. 

הטענה הרווחת בקרב גורמים מערביים היא כי חברות סיניות – ממשלתיות ופרטיות כאחת – נדרשות לסייע למפלגה הקומוניסטית ולמשרדי הממשלה השונים מתוקף החוקים בסין. כך למשל, סעיף 7 בחוק המודיעין הלאומי (2017) דורש כי "כל ארגון או אזרח יסייע, יעזור וישתף פעולה עם פעילות המודיעין המדינתית בהתאם לחוק"; וסעיף 28 של חוק הסייבר הלאומי (2017) דורש ממפעילי רשתות "לספק סיוע טכני לגופי ביטחון הציבור וביטחון לאומי עבור הגנת המולדת וחקירת פשעים בהתאם לחוק". 

נכון למועד כתיבת שורות אלו לא פורסמה במערב "ראיית זהב" לטענות אשר ל"דלתות אחוריות" בציוד של חואה-וויי ו-ZTE, שדרכן עושה ממשלת סין שימוש במטרה לאסוף מידע. דוחות תקופתיים של Huawei Cyber Security Evaluation Centre, גוף שהוקם תחת סוכנות מודיעין האותות של בריטניה (GCHQ) ועוסק בהערכה של רמת אבטחת המידע בתשתיות התקשורת והפס הרחב של חואה-וויי, לא סיפקו באופן פומבי ראיות חד-משמעיות באשר לניסיונות של הממשל הסיני לרגל דרך הציוד של חואה-וויי. עם זאת הם העלו שורת בעיות בתהליכים ההנדסיים של התאגיד הסיני וטענות על חוסר "בבקרה מספקת על האבטחה של רכיבי צד שלישי". 

סיכום

המאבק האמריקאי בסין ובחברות התקשורת הסיניות המחיש לסין עד כמה החברות המקומיות היו תלויות בטכנולוגיה זרה. חברות התקשורת הסיניות ניזוקו ונאלצו להתמודד עם ההגבלות האמריקאיות, ולסין לא יהיה מנוס אלא למצוא ולקדם חלופות מקומיות לטכנולוגיות הזרות. כך, כשם שסין נשענה עד שנות ה-80 על טכנולוגיות תקשורת מיושנות, ובתהליך איטי וסדור הצליחה למנף את עצמה לכדי מעצמה עולמית בתחום התקשורת, סביר להניח שהיא גם תדע לפתח חלופות ראויות שתוכלנה להתמודד מול מתחריהן מן המערב. באוקטובר 2020, במהלך המליאה החמישית של הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית בסין, הצהירה סין כי עליה להסתמך על עצמה מבחינה טכנולוגית. ואכן, בנובמבר 2020 פורסם כי חואה-וויי החל לפעול להקמת מפעל ייעודי לייצור שבבים לתשתיות תקשורת, שלא יתבסס על שימוש בטכנולוגיה אמריקאית. במאי 2021 דווח כי במזכר פנימי לעובדיו הפציר בהם רן ג'נג-פיי להתמקד במוצרי תוכנה ולאמץ גישת "קוד פתוח".

עד כה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לא התייחס לתוכנית 'רשת נקייה', אשר שימשה נדבך משמעותי במאבק האמריקאי מול סין בעידן טראמפ. אפשר שתוכנית זו תיגנז במתכונתה המקורית ובמקומה תותווה מדיניות חדשה בעלת גוון פחות תקיף כדי להתמודד עם בייג'ינג. עם זאת, היריבות הטכנולוגית בין ארצות הברית לסין אינה צפויה לרדת מסדר היום העולמי והיא תימשך כל עוד סין תתעצם, תגיע להישגים טכנולוגיים ותפגע בהגמוניה ובקניין הרוחני האמריקאי, לטענת ארצות הברית. על כן מומלץ שמדינת ישראל תזהה את מוקדי החיכוך הטכנולוגיים הבאים בין שתי המעצמות, כדי לנהל סיכונים אשר עלולים לצוף מחדש מצד גורמים בוושינגטון ולגרור אחריהם דרישות הגבלה עתידיות מבעלות בריתה.

ואכן ישנם מספר תחומי תקשורת שעל ישראל לתת עליהם את הדעת. כך למשל, חואה-וויי פועל בתחום מתן שירותי בנייה ותחזוקה של כבלי תקשורת תת-ימיים מתוצרת עצמית באמצעות חברת הבת Huawei Marine Networks (אשר בשנים 2020-2019 ועקב העיצומים האמריקאיים מותגה מחדש תחת השם HMN Tech, ומרבית השליט בה הועברה לתאגיד התקשורת הסיני Hengtong). כך למשל, החברה פרסה כבל תת-ימי מברזיל לקמרון, אך גורמי מודיעין מערביים התריעו כי סין עלולה להטמין בכבלים "דלתות אחוריות" ואף לנטר את פעילותם באמצעות צוללות. חברת הבת אף שידרגה ארבע פעמים, בין מארס 2008 לאוגוסט 2012, את מערכת הכבלים התת-ימיים MedNautilus של חברת Med One האיטלקית, המחברת את חופי ישראל לאירופה. 

מומלץ שמדינת ישראל תזהה את מוקדי החיכוך הטכנולוגיים הבאים בין שתי המעצמות בכדי לנהל סיכונים אשר עלולים לצוף מחדש על ידי גורמים בוושינגטון ולגרור אחריהם דרישות הגבלה מבנות בריתה בעתיד.

תחום נוסף הוא התקשורת הלוויינית. דוח של המודיעין הלאומי האמריקאי מאפריל 2021 מציין כי "בייג'ינג פועלת כדי להשתוות או לעקוף את יכולות ארצות הברית בחלל כדי להשיג את היתרונות הצבאיים, הכלכליים והיוקרה שוושינגטון צברה מההובלה בתחום החלל". הדוח מציין את התקשורת הלוויינית כאחד התחומים שבהם סין יכולה לעשות שימוש נגד הצבא האמריקאי. באוקטובר 2019 פורסם כי חברת גילת רשתות לוויין סיפקה שירותי תקשורת לוויינית מתקדמים ליישומים ניידים ונייחים באוויר, ביבשה ובים לתאגיד צ'יינה סאטקום הסיני – תאגיד ציבורי הנשלט ברובו על ידי התאגיד הביטחוני CASC.

נוסף על כך וכמו ארצות הברית, סין כבר שוקדת על פיתוח תשתיות התקשורת מהדור השישי (6G) – תשתיות מתקדמות שיוכלו להעביר מידע בקצב של 1 טרה-בייט בשנייה ואשר צפויות להגיע לבשלות לקראת שנת 2030. אלו צפויות לעמוד במוקד החיכוך הבא בין שתי המעצמות. באוקטובר 2020 הוקמה יוזמה פרטית בשם Next G Alliance של חברות טכנולוגיה מובילות במערב, וקבוצות עבודה במסגרתה כבר החלו להיערך לקידום התקינה של הדור החדש. על ישראל לגבש מדיניות לאומית בנושא ולבחון כיצד לתמרץ חברות ישראליות להשתלבות במרוץ. מומלץ למדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה ולמינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון לקדם מנגנון לקידום מחקר ופיתוח מקומי בנושא יישומי 6G, לצד טכנולוגיות נוספות מבוססות תקשורת ומידע ובשילוב מאמצי המגזר הממשלתי, האקדמי והפרטי. זאת כדי לעודד טכנולוגיות כחול-לבן ולמצב את יתרונה היחסי של ישראל ולחזק את קשריה המדיניים, הביטחוניים, הטכנולוגיים והכלכליים ברחבי העולם.