עדכן אסטרטגי

תקציר

מאז החלה מלחמת האזרחים בסוריה במארס 2011 היא ידעה עליות ומורדות, ואף תפניות דרמטיות. במבט לאחור ניתן לקבוע כי עד שהגיעו הרוסים והאיראנים בספטמבר 2015 ללחום על אדמת סוריה, הייתה המגמה במלחמה במדינה חד-כיוונית – בכיוונם של המורדים ונגד בשאר. צבאו הותש ונחלש וחסרו לו עתודות כוח אדם מספקות- כדי להיאבק במורדים, לא כל שכן להכריע אותם.

המודל הצ'צני "שיישמו הרוסים בסוריה - ריכוך אווירי וארטילרי נגד אזורים נרחבים במטרה לפגוע בלכידות וברוח הלחימה של המורדים, ואף להרתיע ואולי גם להניס את האוכלוסייה האזרחית התומכת בהם - אפשרה למשטר ולבעלי בריתו ליטול את היוזמה ולהשתלט על שורה של מאחזים ועמדות מפתח בצפונה של סוריה, במרכזה ובדרומה.

לשם כך נזקקו הרוסים לכמה עשרות מטוסים ומסוקי קרב ולכמה עשרות אלפי חיילים איראנים, לוחמי חזבאללה ומתנדבים שיעים, שגויסו בידי איראן מכל רחבי המזרח התיכון וליוו את המאמץ האווירי הרוסי בלחימה על הקרקע. בניגוד למורדים ניהלו הסורים ובעיקר הרוסים את הלחימה מתוך ראייה אסטרטגית כוללת, ותוך יכולת לשנע כוחות ולהפעיל כוח אווירי. כך עלה בידם להכריע קרב אחר קרב ולהביא לבלימת תנופת המרד. מנגד, חוסר המעש של ממשל הנשיא ברק אובמה שלל מן המורדים את החשוב מכול - התקווה לניצחון בסיוע מעצמות המערב.

בעקבות הישגיו הצבאיים לאורך שנת 2016 שולט כיום המשטר הסורי על כרבע משטחה של המדינה. מדובר ב"סוריה החיונית" (Syria Vital ) או "סוריה המועילה" (סוריא אל־מופידה) הכוללת את חלקיה החשובים - רצועה הנמתחת מדרעא בדרום בואכה דמשק הבירה, עבור לערים חמה וחומס במרכז סוריה עד העיר חלב בצפון ולבסוף אזור החוף - מעוזה של העדה העלווית.

לצד הישגיו הצבאיים הצליח המשטר הסורי להגיע להישג עד כדי ניצחון דמוגרפי בעל ערך- מדובר ב"טיהור אתני" או "ניקוי" מכוון ושיטתי של סוריה מכשליש מאוכלוסייתה, הרוב המכריע ערבים סונים מאזורי הכפר והפריפריה, שאצלם התלקחה אש המרד ומקרבם יצאו המורדים

המורדים עודם פעילים כמעט בכל רחבי סוריה ומוסיפים לזנֵב בכוחותיו של המשטר הסורי ולהנחית עליהם מהלומות כואבות. הם ממשיכים לקיים נוכחות באזורים הסובבים את הבירה דמשק, במרחבי דרום סוריה ובמרכז המדינה, סביב הערים חמה וחומס ואף מצפון לעיר חלב, שעליה השתלט המשטר בדצמבר 2016 . מחוז אדליב בצפונה של סוריה מצוי עדיין בשליטתם, וכך גם חלקים ניכרים של מזרח המדינה (אזור הג'זירה). הם מוסיפים ליהנות מחסות טורקית, אם כי זו מוגבלת לצפון סוריה, ובעתיד אולי ייהנו אף מחסות ירדנית בדרומה של המדינה. התפנית במדיניות האמריקאית של ממשל טראמפ מעניקה להם, לראשונה מזה שנים, תקווה לשרוד מן המלחמה, ואולי אף ליהנות מסיוע אמריקאי צבאי ממשי במאבקם במשטר. נקודת התורפה שלהם נותרה, עם זאת, חוסר הצלחתם לאחד שורות ולהצמיח הנהגה מדינית וצבאית מקובלת ואפקטיבית, וכך גם תלותם בסיוע מבחוץ ההולכת ומעמיקה.

מכל זה עולות שתי מסקנות מתבקשות: האחת - בתום שש שנים של מלחמה עקובה מדם, אין לאף אחד מן הצדדים הלוחמים בסוריה את היכולת להכריע לבדו את יריבו, ולהביא לסיומה של המלחמה בניצחונו. בין שני המחנות מצויה מרבית האוכלוסייה הסורית, זו שנותרה במדינה. אוכלוסייה זו מגלה אדישות וכל שמעסיק אותה הוא מאבק הישרדות יום־יומי להבטחת קיום בסיסי לפרט, למשפחה ולקהילה. השנייה - המלחמה בסוריה כבר אינה מלחמתם של הסורים לבדם. מעורבותם של כוחות זרים בלחימה מזינה אותה, מביאה להתמשכותה ועשויה אף לקבוע את תוצאתה. מכאן יובן מדוע מעורבותם של הרוסים ושל האיראנים התבררה כבעלת משקל, ומדוע מעורבות אפשרית עתידית של וושינגטון עשויה לאזן מעורבות זו. מציאות זו מעלה תהיות, אך גם תשובות אפשריות לגבי האופן שבו עשויה המלחמה בסוריה להסתיים, וממילא, באשר לעתיד הצפוי למדינה זו:

האפשרות הראשונה - תרחיש של הכרעה וניצחון - המשטר הסורי ישרוד את המלחמה וייצא ממנה כשידו על העליונה, ולכל הפחות, כשהוא מקיים שליטה יציבה ואיתנה על הגרעין הקשה של המדינה הסורית - אותה רצועה המשתרעת מדמשק צפונה אל העיר חלב, וממנה לחוף הסורי.

האפשרות השנייה - המשך הלחימה - בלא הכרעה תימשך הלחימה בסוריה ותוסיף להרוס כל חלקה טובה שעוד נותרה במדינה. זאת, אף כי בשאר יוסיף לקיים שליטה בחסותן של רוסיה ואיראן בחלקים מהגרעין הקשה של סוריה, שבו מרוכזת ממילא מרבית האוכלוסייה. אלא ששליטה זו תוסיף להיות רופפת ושברירית ומאוימת על ידי מהלומות מזדמנות אך בלתי פוסקות של קבוצות המורדים.

האפשרות השלישית - חלוקה דה פקטו של המדינה - כחלק מתהליך הסדרה בתמיכה ובסיוע של כלל השחקנים האזוריים ואף הבינלאומיים תחולק סוריה לאזורי השפעה, שבהם יקיימו שחקנים אלו נוכחות, השפעה ואף שליטה: במזרח )אזור הג'זירה והמדבר הסורי) - אזור כורדי/ערבי־סוני בחסות אמריקאית; בצפון - אזור ערבי־סוני בחסות טורקית; במערב המדינה - אזור בשליטת המשטר בחסות רוסית ותוך נוכחות איראנית; בדרום - אזור ערבי־סוני בחסות ירדנית / אמריקאית. חלוקה כזאת עשויה להוביל להפיכתה של סוריה לפדרציה רופפת של אזורים אוטונומיים. אלו יוכלו להמשיך להתקיים כל עוד תימשך בהם נוכחות זרה , וכל עוד ימשיכו ליהנות מתמיכה חיצונית. לעומת זאת, חלוקה של סוריה לישויות מדינתיות בעלות אופי עדתי קשה למימוש.

האפשרות הרביעית - קריסת המשטר והמדינה - קריסתה של המערכת המדינתית הסורית והשתלטות של קבוצות מורדים שונות על שטחיה של המדינה. תרחיש כזה, הנראה כיום כבלתי ריאלי, עשוי להתממש בכל זאת אם ארצות־הברית תעמיק את מעורבותה בסוריה, ונוכח העובדה שהמשטר הסורי מוסיף להקיז את דמו, מצוי במצב של תשישות וחסרות לו עתודות כוח אדם מספקות להכרעת יריביו.

סיכום

המלחמה עשויה להימשך עוד זמן־מה, ואין לשלול על הסף את התרחיש הבלתי סביר - קריסתו של המשטר וניצחון המורדים. העמקת מעורבותה הצבאית של וושינגטון בסוריה, או לחלופין הסתלקותו של בשאר שלא בדרך הטבע, עשויים לשנות את תמונת המציאות בסוריה מן היסוד. אבל במהלך שנת 2016 ובמיוחד בחודשים האחרונים של השנה האירה אלת המזל את פניה לבשאר אל־אסד - האיש שכה רבים מיהרו להספידו עם פרוץ המהפכה הסורית.