מאז תחילת המלחמה בעזה ממלא שר החוץ האיראני, חוסיין-אמיר עבדאללהיאן, תפקיד מרכזי בהובלת המערכה המדינית האיראנית באזור. ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה הוא קיים סבב ביקורים אזורי בעיראק, בלבנון, בסוריה ובקטאר ונועד עם בכירי הממשלים במדינות אלה, עם ראשי הארגונים הפלסטינים ועם מזכ"ל חזבאללה. הוא גם השתתף בכינוס שלא מן המניין של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי בנושא הפלסטיני וקיים שיחות טלפון עם עמיתיו בזירה האזורית והבינלאומית וכן עם ראשי חמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני.
מעורבותו האינטנסיבית של עבדאללהיאן בהובלת המערכה המדינית באזור מהווה המשך למאמציו לקדם את יעדיה האזוריים של איראן, ובראשם חיזוק קשריה במרחב הערבי והפגת המתחים עם שכנותיה. בכך מבטא עבדאללהיאן שינוי משמעותי ביחס למידת מעורבות משרד החוץ בעניינים אזוריים בהשוואה לקודמו בתפקיד, מוחמד-ג'ואד זריף, ששימש כשר החוץ בממשלתו של הנשיא חסן רוחאני.
ניתן להסביר את מעורבותו הרבה של עבדאללהיאן בעניינים אזוריים ברקע המקצועי שלו, בהיכרותו העמוקה עם המזרח התיכון, בשליטתו בערבית, ובקשריו הטובים עם כוח קודס במשמרות המהפכה. עבדאללהיאן, שכיהן בעבר כסגן שר החוץ לענייני מדינות ערב ואפריקה, כשגריר בבחריין וכחבר בצוות המשא ומתן האיראני מול ארצות הברית בסוגיית עיראק, נחשב מקורב מאוד למפקד כוח קודס לשעבר, קאסם סולימאני, ולתומך מובהק במאמצי איראן לבסס את השפעתה האזורית. הדבר בולט במיוחד בהשוואה לזריף, שיחסיו (בדומה ליחסי הנשיא רוחאני) עם משמרות המהפכה התאפיינו לעיתים קרובות במתיחות. כך, למשל, הודיע זריף על התפטרותו הזמנית מתפקיד שר החוץ בפברואר 2019, לאחר שמודר מביקורו של נשיא סוריה בשאר אסד בטהראן. בריאיון עיתונאי לקראת סיום כהונת ממשלת רוחאני, הודה זריף כי נאלץ להסתפק בתפקיד מוגבל בנוגע למדיניות החוץ האזורית של ארצו, שהובלה על ידי משמרות המהפכה.
המערכת הפוליטית באיראן מתאפיינת בכפילות מוסדית בין מוקדי כוח שונים, לרבות בין משרד החוץ ומשמרות המהפכה. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאא'ני, ממשיך גם בימים אלה בתיאומים בין איראן לבעלות בריתה ב"חזית ההתנגדות". לפיכך, לא מן הנמנע כי עדיין ייתכנו חילוקי דעות ומתחים בצמרת האיראנית בתהליך קבלת ההחלטות במדיניות החוץ. עם זאת, מעמדו הבולט של עבדאללהיאן ויחסיו הקרובים עם משמרות המהפכה עשויים לסייע בגיבוש קונצנזוס בנוגע למדיניות הנדרשת בשלבים הבאים של המלחמה. יתר על כן, עמדותיו של עבדאללהיאן מבטאות את התחזקות הגישה הניצית בצמרת השלטון מאז הבחירות לנשיאות איראן ב-2021. גישה זו המאפיינת כיום הן את הדרג המדיני בהובלת משרד החוץ והן את הדרג הצבאי-ביטחוני בהובלת משמרות המהפכה עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות בהמשך המערכה.
מאז תחילת המלחמה בעזה ממלא שר החוץ האיראני, חוסיין-אמיר עבדאללהיאן, תפקיד מרכזי בהובלת המערכה המדינית האיראנית באזור. ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה הוא קיים סבב ביקורים אזורי בעיראק, בלבנון, בסוריה ובקטאר ונועד עם בכירי הממשלים במדינות אלה, עם ראשי הארגונים הפלסטינים ועם מזכ"ל חזבאללה. הוא גם השתתף בכינוס שלא מן המניין של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי בנושא הפלסטיני וקיים שיחות טלפון עם עמיתיו בזירה האזורית והבינלאומית וכן עם ראשי חמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני.
מעורבותו האינטנסיבית של עבדאללהיאן בהובלת המערכה המדינית באזור מהווה המשך למאמציו לקדם את יעדיה האזוריים של איראן, ובראשם חיזוק קשריה במרחב הערבי והפגת המתחים עם שכנותיה. בכך מבטא עבדאללהיאן שינוי משמעותי ביחס למידת מעורבות משרד החוץ בעניינים אזוריים בהשוואה לקודמו בתפקיד, מוחמד-ג'ואד זריף, ששימש כשר החוץ בממשלתו של הנשיא חסן רוחאני.
ניתן להסביר את מעורבותו הרבה של עבדאללהיאן בעניינים אזוריים ברקע המקצועי שלו, בהיכרותו העמוקה עם המזרח התיכון, בשליטתו בערבית, ובקשריו הטובים עם כוח קודס במשמרות המהפכה. עבדאללהיאן, שכיהן בעבר כסגן שר החוץ לענייני מדינות ערב ואפריקה, כשגריר בבחריין וכחבר בצוות המשא ומתן האיראני מול ארצות הברית בסוגיית עיראק, נחשב מקורב מאוד למפקד כוח קודס לשעבר, קאסם סולימאני, ולתומך מובהק במאמצי איראן לבסס את השפעתה האזורית. הדבר בולט במיוחד בהשוואה לזריף, שיחסיו (בדומה ליחסי הנשיא רוחאני) עם משמרות המהפכה התאפיינו לעיתים קרובות במתיחות. כך, למשל, הודיע זריף על התפטרותו הזמנית מתפקיד שר החוץ בפברואר 2019, לאחר שמודר מביקורו של נשיא סוריה בשאר אסד בטהראן. בריאיון עיתונאי לקראת סיום כהונת ממשלת רוחאני, הודה זריף כי נאלץ להסתפק בתפקיד מוגבל בנוגע למדיניות החוץ האזורית של ארצו, שהובלה על ידי משמרות המהפכה.
המערכת הפוליטית באיראן מתאפיינת בכפילות מוסדית בין מוקדי כוח שונים, לרבות בין משרד החוץ ומשמרות המהפכה. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאא'ני, ממשיך גם בימים אלה בתיאומים בין איראן לבעלות בריתה ב"חזית ההתנגדות". לפיכך, לא מן הנמנע כי עדיין ייתכנו חילוקי דעות ומתחים בצמרת האיראנית בתהליך קבלת ההחלטות במדיניות החוץ. עם זאת, מעמדו הבולט של עבדאללהיאן ויחסיו הקרובים עם משמרות המהפכה עשויים לסייע בגיבוש קונצנזוס בנוגע למדיניות הנדרשת בשלבים הבאים של המלחמה. יתר על כן, עמדותיו של עבדאללהיאן מבטאות את התחזקות הגישה הניצית בצמרת השלטון מאז הבחירות לנשיאות איראן ב-2021. גישה זו המאפיינת כיום הן את הדרג המדיני בהובלת משרד החוץ והן את הדרג הצבאי-ביטחוני בהובלת משמרות המהפכה עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות בהמשך המערכה.