חזבאללה, אשר טופח לאורך השנים על ידי איראן כדי לסייע לה בתרחיש של תקיפה ישראלית נגדה, נאלץ להישאר מחוץ למעגל הלחימה ולדבוק, לפי שעה, באסטרטגית "ההכלה" אותה אימץ מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל ללבנון (27 בנובמבר 2024). בהודעות שפורסמו מטעם הארגון לאחר גל התקיפות הראשון על יעדים באיראן, ישראל הואשמה בתוקפנות פושעת בגיבוי ארה"ב ובסיכון היציבות והביטחון של כל האזור ללא הצדקה, ובהבטחה שתוקפנות זו לא תישאר ללא עונש. הארגון קרא למדינות האזור לפעול נגד ישראל, והביע את הזדהותו עם איראן ואמונתו ביכולתה להגיב ולהגן על עצמה. עם זאת, לא הוזכרה בהודעות האפשרות של הצטרפות הארגון למלחמה. בד בבד, סוכנות רויטרס ציטטה גורם בכיר בחזבאללה שהבהיר כי הארגון לא יתקוף את ישראל בתגובה להתקפותיה באיראן.
החלטתו של חזבאללה להימנע בשלב זה מלתקוף את ישראל נובעת משורה של אילוצים ובראשם חולשתו בעקבות תבוסתו במלחמה; רצונו לייצר שקט מדומה כדי להתחזק ולשקם את יכולותיו; ומנגד התקיפות הישראליות הנמשכות נגד פעיליו ותשתיותיו באופן יום יומי למניעת התבססותו מחדש בדרום לבנון ולהכשלת מאמציו לבנות מחדש את כוחו הצבאי; וכן הלחצים עליו מבית, בעיקר מצד ההנהגה החדשה בלבנון, אשר חרטה על דגלה את החזון לפירוק חזבאללה וכלל המליציות בלבנון מנשקן ודורשת לשמר בידיה את ההחלטות בנושאי מלחמה ושלום. זאת כאשר גם עליה מופעלים לחצים מצד ארה"ב, מדינות המערב והמפרץ, המתנים את העברת הסיוע הנחוץ ללבנון בפירוק חזבאללה מנשקו.
מכאן ברור עניינה של לבנון הרשמית להימנע ממעורבות במלחמה נוספת בשעה שהיא מתקשה עדיין לשקם את ההרס הנרחב בעקבות המלחמה בין ישראל לחזבאללה. בהודעותיהם הפומביות של הנשיא עוון וראש הממשלה סלאם הם אמנם מגנים נחרצות את ישראל, בטענה שהיא מאיימת על יציבות האזור ומפרה באופן בוטה את החוק הבינלאומי, אך בה בעת ההנהגה הלבנונית העבירה, על פי מקורות לבנונים, מסרים ברורים לחזבאללה לבל יגרור את לבנון להתערבות בעימות שאין לה כל קשר אליו, וכי מי שיערב את לבנון יישא באחריות לכך.
לסיכום, בשלב זה מסתמן כי חזבאללה נותר מחוץ למעגל המלחמה, אך נראה כי מוקדם עדיין להעריך האם ימשיך להימנע מכך גם בנסיבות של התארכות המלחמה והעמקת המצוקה האיראנית.
חזבאללה, אשר טופח לאורך השנים על ידי איראן כדי לסייע לה בתרחיש של תקיפה ישראלית נגדה, נאלץ להישאר מחוץ למעגל הלחימה ולדבוק, לפי שעה, באסטרטגית "ההכלה" אותה אימץ מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל ללבנון (27 בנובמבר 2024). בהודעות שפורסמו מטעם הארגון לאחר גל התקיפות הראשון על יעדים באיראן, ישראל הואשמה בתוקפנות פושעת בגיבוי ארה"ב ובסיכון היציבות והביטחון של כל האזור ללא הצדקה, ובהבטחה שתוקפנות זו לא תישאר ללא עונש. הארגון קרא למדינות האזור לפעול נגד ישראל, והביע את הזדהותו עם איראן ואמונתו ביכולתה להגיב ולהגן על עצמה. עם זאת, לא הוזכרה בהודעות האפשרות של הצטרפות הארגון למלחמה. בד בבד, סוכנות רויטרס ציטטה גורם בכיר בחזבאללה שהבהיר כי הארגון לא יתקוף את ישראל בתגובה להתקפותיה באיראן.
החלטתו של חזבאללה להימנע בשלב זה מלתקוף את ישראל נובעת משורה של אילוצים ובראשם חולשתו בעקבות תבוסתו במלחמה; רצונו לייצר שקט מדומה כדי להתחזק ולשקם את יכולותיו; ומנגד התקיפות הישראליות הנמשכות נגד פעיליו ותשתיותיו באופן יום יומי למניעת התבססותו מחדש בדרום לבנון ולהכשלת מאמציו לבנות מחדש את כוחו הצבאי; וכן הלחצים עליו מבית, בעיקר מצד ההנהגה החדשה בלבנון, אשר חרטה על דגלה את החזון לפירוק חזבאללה וכלל המליציות בלבנון מנשקן ודורשת לשמר בידיה את ההחלטות בנושאי מלחמה ושלום. זאת כאשר גם עליה מופעלים לחצים מצד ארה"ב, מדינות המערב והמפרץ, המתנים את העברת הסיוע הנחוץ ללבנון בפירוק חזבאללה מנשקו.
מכאן ברור עניינה של לבנון הרשמית להימנע ממעורבות במלחמה נוספת בשעה שהיא מתקשה עדיין לשקם את ההרס הנרחב בעקבות המלחמה בין ישראל לחזבאללה. בהודעותיהם הפומביות של הנשיא עוון וראש הממשלה סלאם הם אמנם מגנים נחרצות את ישראל, בטענה שהיא מאיימת על יציבות האזור ומפרה באופן בוטה את החוק הבינלאומי, אך בה בעת ההנהגה הלבנונית העבירה, על פי מקורות לבנונים, מסרים ברורים לחזבאללה לבל יגרור את לבנון להתערבות בעימות שאין לה כל קשר אליו, וכי מי שיערב את לבנון יישא באחריות לכך.
לסיכום, בשלב זה מסתמן כי חזבאללה נותר מחוץ למעגל המלחמה, אך נראה כי מוקדם עדיין להעריך האם ימשיך להימנע מכך גם בנסיבות של התארכות המלחמה והעמקת המצוקה האיראנית.