היכולת של ישראל להשיג את יעדיה האסטרטגיים באיראן במבצע ״העם כלביא״ תלויה גם באופן שבו ישראל תוכל לממן מבצע זה. כלכלת ישראל חזקה בהרבה מזו האיראנית. למרות שאוכלוסיית איראן גדולה פי 9 מזו של ישראל, בשנת 2024 התמ״ג הישראלי עמד על למעלה מחצי טריליון דולר לעומת 400 מיליארד דולר באיראן. הפערים בולטים עוד יותר בתמ״ג לנפש. התוצר לנפש בישראל עומד על 54 אלף דולר לעומת 4400 דולר באיראן. למרות פערים אלו, הנטל הכלכלי הכרוך במבצע יקר ומורכב באיראן מחייב תכנון וחשיבה בנוגע למקורות המימון שלו.
למרות חוסנה של הכלכלה הישראלית, המבצע נפתח אחרי עשרים חודשים של לחימה בחזיתות שונות שפגעה בצמיחה הכלכלית והגדילה משמעותית את הגרעון בתקציב הממשלתי ואת יחס החוב/תוצר. משתנים אלו הובילו כבר למספר הורדות דירוג אשראי של ישראל מאוקטובר 2023 ועד היום. כמו כן, בעקבות החזרה ללחימה עצימה בעזה במסגרת מבצע ״מרכבות גדעון״, ערב התקיפה באיראן ישנה כבר חריגה של כ-20 מיליארד שקל בתקציב 2025 שאושר רק לפני כשלושה חודשים.
אין אנו יודעים בדיוק מה תהיה עלות הלחימה באיראן. ביומיים הראשונים העלות הביטחונית הישירה (שעות טיסה, חימושים ואנשי מילואים) עומדת על כ-5.5 מיליארד ש״ח. בנוסף, ביומיים אלה התקבלו 2400 תביעות פיצויים לקרן הפיצויים של רשות המיסים. עלות הנזקים המשוערת של תביעות אלו עומדת על כמיליארד שקל. עלויות אלה אינן כוללות את העלויות העקיפות המשמעותיות הנובעות מהשבתת חלקים גדולים של המשק, הן בגלל גיוס נרחב של חיילי מילואים והן כי אנשים נשארים בבית עקב איום הטילים. לפי חישובים שונים, העלות הכוללת של המבצע עלולה להגיע לכ- 40 מיליארד שקל. זוהי חריגה השקולה לשליש מכלל תקציב הביטחון הישראלי.
הנטייה הטבעית כדי להתמודד עם עלויות חד פעמיות היא להגדיל את הגרעון כדי לממן אותן. נטייה זו מסוכנת אחרי שנתיים של גירעונות גדולים וכאשר הגרעון המתוכנן, לפני המבצע, לשנה זו הוא כבר 4.9 אחוז. לכן, מימון המבצע באמצעותו עלול להביא אותו למעל 7 אחוז. בניגוד לנטייה זו, ישנם צעדים רבים אשר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, יכול לנקוט בהם כדי לפנות מקורות תקציביים לצורך מימון המבצע. לדוגמא, ישנה הזדמנות לסגור משרדי ממשלה מיותרים ולהוריד את מספר השרים, לקצץ בכספים הקואליציוניים ובקצבאות המעודדות אנשים רבים להישאר מחוץ לכוח העבודה. צעדים אלו מכוונים לאוכלוסיות הלא עובדות ולא פוגעות במעמד הביניים העובד שגם כך נאנק תחת נטל המיסים. בנוסף, על מדינת ישראל לשלול תקציבים ממוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה.
מדינת ישראל חייבת לעשות התאמות כלכליות עוד היום כדי להגיע להתנהלות פיסקאלית אחראית. רק מדיניות פיסקלית אחראית תבטיח שמשך המבצע יקבע לפי שיקולים אסטרטגיים צבאיים ומדיניים ולא לפי אילוצים כלכליים.
היכולת של ישראל להשיג את יעדיה האסטרטגיים באיראן במבצע ״העם כלביא״ תלויה גם באופן שבו ישראל תוכל לממן מבצע זה. כלכלת ישראל חזקה בהרבה מזו האיראנית. למרות שאוכלוסיית איראן גדולה פי 9 מזו של ישראל, בשנת 2024 התמ״ג הישראלי עמד על למעלה מחצי טריליון דולר לעומת 400 מיליארד דולר באיראן. הפערים בולטים עוד יותר בתמ״ג לנפש. התוצר לנפש בישראל עומד על 54 אלף דולר לעומת 4400 דולר באיראן. למרות פערים אלו, הנטל הכלכלי הכרוך במבצע יקר ומורכב באיראן מחייב תכנון וחשיבה בנוגע למקורות המימון שלו.
למרות חוסנה של הכלכלה הישראלית, המבצע נפתח אחרי עשרים חודשים של לחימה בחזיתות שונות שפגעה בצמיחה הכלכלית והגדילה משמעותית את הגרעון בתקציב הממשלתי ואת יחס החוב/תוצר. משתנים אלו הובילו כבר למספר הורדות דירוג אשראי של ישראל מאוקטובר 2023 ועד היום. כמו כן, בעקבות החזרה ללחימה עצימה בעזה במסגרת מבצע ״מרכבות גדעון״, ערב התקיפה באיראן ישנה כבר חריגה של כ-20 מיליארד שקל בתקציב 2025 שאושר רק לפני כשלושה חודשים.
אין אנו יודעים בדיוק מה תהיה עלות הלחימה באיראן. ביומיים הראשונים העלות הביטחונית הישירה (שעות טיסה, חימושים ואנשי מילואים) עומדת על כ-5.5 מיליארד ש״ח. בנוסף, ביומיים אלה התקבלו 2400 תביעות פיצויים לקרן הפיצויים של רשות המיסים. עלות הנזקים המשוערת של תביעות אלו עומדת על כמיליארד שקל. עלויות אלה אינן כוללות את העלויות העקיפות המשמעותיות הנובעות מהשבתת חלקים גדולים של המשק, הן בגלל גיוס נרחב של חיילי מילואים והן כי אנשים נשארים בבית עקב איום הטילים. לפי חישובים שונים, העלות הכוללת של המבצע עלולה להגיע לכ- 40 מיליארד שקל. זוהי חריגה השקולה לשליש מכלל תקציב הביטחון הישראלי.
הנטייה הטבעית כדי להתמודד עם עלויות חד פעמיות היא להגדיל את הגרעון כדי לממן אותן. נטייה זו מסוכנת אחרי שנתיים של גירעונות גדולים וכאשר הגרעון המתוכנן, לפני המבצע, לשנה זו הוא כבר 4.9 אחוז. לכן, מימון המבצע באמצעותו עלול להביא אותו למעל 7 אחוז. בניגוד לנטייה זו, ישנם צעדים רבים אשר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, יכול לנקוט בהם כדי לפנות מקורות תקציביים לצורך מימון המבצע. לדוגמא, ישנה הזדמנות לסגור משרדי ממשלה מיותרים ולהוריד את מספר השרים, לקצץ בכספים הקואליציוניים ובקצבאות המעודדות אנשים רבים להישאר מחוץ לכוח העבודה. צעדים אלו מכוונים לאוכלוסיות הלא עובדות ולא פוגעות במעמד הביניים העובד שגם כך נאנק תחת נטל המיסים. בנוסף, על מדינת ישראל לשלול תקציבים ממוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה.
מדינת ישראל חייבת לעשות התאמות כלכליות עוד היום כדי להגיע להתנהלות פיסקאלית אחראית. רק מדיניות פיסקלית אחראית תבטיח שמשך המבצע יקבע לפי שיקולים אסטרטגיים צבאיים ומדיניים ולא לפי אילוצים כלכליים.