פרסומים

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

משטרו של בשאר אל-אסד התגבר על התבוסות הצבאיות שנחל בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים בעזרת הסיוע הצבאי של רוסיה ואיראן ושרד. ועדיין, לאחר עשר שנות לחימה, המשטר אינו מצליח להשתלט על כל שטחי המדינה, שנותרה מפוצלת ואינה מתפקדת. בשלב זה, כל עוד אסד שולט במדינה, אין צפי להתייצבותה ולשיקומה. גם לנוכח מציאות זו, גורמים מדיניים ובטחונים ממשיכים לדבוק בגישה הגורסת שמשטרו של אסד, אשר פתח את הדלת להתבססות איראן וחזבאללה במדינתו והוא אחראי למאות אלפי הרוגים מבני עמו, עדיף על פני כל אופציה שלטונית אחרת בסוריה. ואולם, כשם שסוריה השתנתה בעשור האחרון,...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה. 

נגיף הקורונה מתפשט ברחבי המזרח התיכון ומחייב את משטרי האזור להיערך לאפשרות של קריסת המערכות השלטוניות. הנגיף פוגע באזור הנאנק תחת עולן של מלחמות, תסיסה חברתית, מצוקות כלכליות חריפות קשות וסכסוכי זהות. נתוני התפשטות המגפה במדינות האזור אינם ברורים עקב מיעוט בדיקות, קשיי תפקוד ומדיניות הסתרה, אך מספר הנדבקים במדינות השונות גדול, כנראה משמעותית, מזה המפורסם. כל המשטרים מנסים להתמודד עם האתגר, נערכים למאבק במגפה ולפי שעה נראה שהם זוכים לתמיכה מהציבורים המודעים לאיום. עם זאת, האזור עלול לסבול מהתפרצות רחבת היקף של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה...

המערכה לכיבוש מחוז אדליב, קריסת ההסכמים הרלוונטיים ונחישותו של הנשיא אסד, בתמיכת רוסיה, להשיב את האזור לריבונותו, עלולים להעמיד בפני ארגוני הסלפיה-ג'האדיה הפועלים בו דילמה קיומית. בפני ארגון היאת תחריר א-שאם, מוקד הכוח בהתנגדות לאסד ודוגמה לארגון סלאפי ג'האדיסטי שאימץ פרגמטיות ופתיחות ביחס למקומיים הסורים, יעמדו אז שתי אופציות מרכזיות: מלחמה עד הסוף ולאחר מכן התפצלות לחוליות טרור מעין עצמאיות (בדומה לדפוס דאע"ש במזרח המדינה), או התפרקות מנכסים במסגרת הַסדרה פוליטית. שאר הגורמים הרדיקליים הפועלים בזירה, ביניהם חראס א-דין המזוהה...

הטלטלה במזרח התיכון יצרה כמה מוקדי אלימות משמעותיים חדשים שבהם מעורבים שחקנים אזוריים וגלובליים, כחלק מהמאבק על עיצוב פני האזור. מגמה שהואצה בעשור האחרון להקרנת עוצמה במסגרת זו היא שימוש ב"שכירי חרב". בשונה משלוחים (proxies), עיקר המניע של שכירי החרב הוא האינטרס הכספי. מדינות המפרץ, טורקיה ורוסיה מובילות מגמה זו, בהפעילן "שכירי חרב" רבים במשימות לחימה מובהקות מחוץ לגבולותיהן. בכך הן מתייחדות מארצות הברית, מדינות אירופאיות או סין, המנצלות "שכירי חרב" במשימות "תומכות לחימה", ומאיראן, המובילה...

הפגנות המחאה המתמשכות המתחוללות ברחבי עיראק ובלבנון מעלות שאלות בדבר אביב ערבי שני, כתשע שנים לאחר שגבר תוניסאי צעיר הצית את עצמו ועורר התקוממות שהתפשטה באזור כולו. אי-השקט בשבועות האחרונים מתרחש זמן קצר לאחר גל מחאות במצרים ובירדן, התגייסות המונית למחאה בסודן השנה ומחאה פעילה באלג'יריה מאז חודש פברואר. הפגנות המוניות פרצו לאחרונה גם באיראן, כך שהגל הנוכחי אינו מוגבל למזרח התיכון הערבי. כל אחד מהאירועים האלה פרץ עקב נסיבות מקומיות וספציפיות, אולם יחד הם משקפים מאבק רחב המתרחש בשתי חזיתות: בתוך כל מדינה, בין הציבור הרחב לבין המנהיגות...

לאור מה שנראה כתבוסת ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש), האטה במלחמת האזרחים בסוריה וחזרת הריבונות המדינתית בעיראק, דומה שהמזרח התיכון צועד לקראת התייצבות יחסית, גם אם מתוחה. צפון אפריקה, לעומת זאת, חווה בשבועות האחרונים תסיסה גוברת המזכירה את ימי 'האביב הערבי' הראשונים, שמונה שנים לאחר פרוץ המחאות הראשונות באזור זה. אף כי לכאורה אין קשר בין האירועים, סילוקם של הרודנים הוותיקים באלג'יריה ובסודאן, לצד עלייתו של מנהיג כוחני השואף לשלוט בלוב, מלמדים על קיומם של חזונות מתחרים לסדר שלאחר האביב הערבי – סדר שגורלו אינו ברור עדיין.

החל בשנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון...