שלוש המונרכיות המפרציות העשירות ביותר – ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וקטר – חדלו להעניק סיוע כלכלי בלתי מותנה למצרים וירדן ובמקום זאת עברו לרכישות ענק של נכסים אסטרטגיים בשתי המדינות, בהם אדמות ותשתיות חיוניות. מדיניות חדשה זו מעניקה למפרציות השפעה ישירה על המשק המצרי והירדני, ומכאן גם אפשרות להשפיע על מדיניות הפנים והחוץ שלהן. לצד יתרונות אפשריים לישראל מבחינת חיזוק היציבות במצרים וירדן והקלה על קיום מיזמים כלכליים משותפים עמן, קיימים גם סיכונים, ביניהם הגברת התלות של מצרים בקטר, וכן תגובת נגד חברתית פנימית לתלות...
מדינות השלום הערביות, בדגש על מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות, מביעות לאורך המלחמה חוסר אמון, כעס ואף תמיהה לנוכח התנהלותה של ישראל, ותחושות אלו הגיעו באחרונה לשיאן עד כה. במקביל להערכתן להישגים הצבאיים שרשמה ישראל במלחמה ולפוטנציאל ההשפעה החיובי שלהם על המזרח התיכון, הן מוטרדות עמוקות ממה שמתפרש כדבקות ישראלית בגישה מיליטריסטית חד-ממדית, קרי הפעלת כוח צבאי ככלי קבוע ובלעדי. ואכן, לפי ההבנה הרווחת במערכת הערבית, הגישה הישראלית הנוכחית מתעלמת מהזדמנות לסיים את המלחמה ומהכורח למנף את ההישגים הצבאיים ליוזמות מדיניות ובהמשך לתהליך מדיני...
הכהונה השנייה של טראמפ כנשיא אינה צפויה להיות 'שידור חוזר' של מדיניותו כלפי המזרח התיכון בכהונתו הקודמת. זאת, לאור השינויים שהתרחשו באזור ובראשם הפיחות בעוצמת איראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה, מרכזיותה המחודשת של הסוגייה הפלסטינית והנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ בתחרות הבין-מעצמתית. עמדתו הבסיסית החיובית של הנשיא טראמפ כלפי מספר משטרים באזור ואף יחסיו הטובים עם חלק ממנהיגיהם הם בעלי פוטנציאל לייצר מומנטום חיובי בנתיב הנורמליזציה הישראלית-ערבית. אלא שהמלחמה מול חמאס שינתה את שיקוליהם של שחקנים מרכזיים באזור לגבי הצורך בהסדר...
המהפכה בסוריה מציבה בפני ירדן מארג מורכב של אתגרים והזדמנויות. מצד אחד, הממלכה חוששת מחוסר יציבות בגבולה הצפוני, מהחלפת ההשפעה האיראנית בסוריה בהשפעה טורקית ומהשראה מהפכנית לאופוזיציה האסלאמיסטית הירדנית. מצד שני, היא מזהה סיכוי לחסימת נתיבי הברחות הסמים והנשק מסוריה לירדן, להשבת פליטים סורים השוהים בירדן למולדתם ולקידום שיתופי פעולה כלכליים עם שכנתה הסורית. לאור זאת, ירדן חותרת להיעשות שחקנית מרכזית בעיצוב עתידה של סוריה, תוך מינוף יתרונותיה הגיאו-אסטרטגיים. לישראל ולירדן מגוון אינטרסים משותפים בזירה הסורית, המצריכים את הידוק התיאום...
שלושים שנים לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שיתוף הפעולה בתחום המים ממשיך לשמש נדבך מרכזי ביחסים בין המדינות. מצוקת המים בירדן מעמידה אתגרים בפני הממלכה, ועלולה להוביל לתסיסה חברתית ופוליטית פנימית, להגירה המונית ואף לערעור הסדר האזורי. לתרחישים אלה השלכות גם על ישראל, הרואה ביציבות ירדן והאזור עוגן ביטחוני חשוב. על רקע זה, על שתי המדינות להתייחס לשיתוף הפעולה בתחום המים לא רק כאל עניין הומניטרי וכלכלי, אלא גם כאינטרס משותף של ביטחון לאומי. הבנת החשיבות האסטרטגית של הסכמי המים עם ירדן וקידום הצעדים המוצעים להרחבתם יסייעו...
מדינות ערב יכולות לסייע בקידום הסכם לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס, הפסקת אש וסיום המלחמה ברצועת עזה באמצעות נקיטת גישה נחרצת כלפי חמאס, שבמרכזה הגברת לחץ, בידוד ודה-לגיטימציה, במטרה לפגוע בדימויו ובמעמדו של הארגון בקרב דעת הקהל הערבית. הצעדים המוצעים כוללים קמפיינים תקשורתיים וגינויים פומביים, סנקציות משפטיות, הגבלת פעילות ועידוד שיח דתי חלופי. זאת, לצד תיקון וחיזוק הרשות הפלסטינית וסיוע בהשבת שליטתה ברצועת עזה. על ישראל מצדה לעודד מהלכים ערביים מעין אלה דרך נכונות לקדם בעתיד מתווה לפתרון של 'שתי מדינות לשני עמים', בכפוף לקבלת...
מאז ה-7 באוקטובר מתמודדת ירדן עם שני אתגרים מתעצמים: הראשון – חתרנות מצד איראן ומיליציות אזוריות הכפופות לה, שקוראות תיגר על הריבונות הירדנית ופועלות להפיכת המרחב האווירי והיבשתי של הממלכה לזירת לחימה, הברחות וטרור נגד ישראל; והשני – לחצים מצד גורמים אסלאמיסטיים מבית ומחוץ לביטול הסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל ולהתייצבות הממלכה לצד חמאס. ליכולת הארמון לבלום את שני האתגרים צפויות השלכות על יחסי ישראל-ירדן וכן על מאבקי הכוחות בין הגורמים הפרגמטיים והרדיקליים במזרח התיכון. לפיכך, על ידידותיה של ירדן באזור ובעולם – בהן גם...
הפגנות המוניות מחוץ לשגרירות ישראל בעמאן, המאורגנות על ידי 'הפורום הלאומי לתמיכה בהתנגדות' שבהובלת האחים המוסלמים בירדן וכן חתרנות איראנית ושימוש בירדן כפלטפורמה להברחת אמצעי לחימה וכסף לגורמי טרור בגדה המערבית, מסכנים את יציבותה של ממלכת ירדן. חשש שערעור היציבות בירדן ייצור מצב שאיראן ושלוחיה יתייצבו על גבול ישראל-ירדן אמור לדרבן את ישראל להימנע מעימות פומבי עם בית המלוכה סביב הביקורת הירדנית הנוקבת כלפי ישראל על רקע המלחמה ברצועת עזה, ולהתחשב בצרכיה הקיומיים של הממלכה, תוך היענות חיובית להם בערוצי קשר חשאיים.
החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
