פרסומים

הכישלון הצבאי בהגנה על תושבי הדרום ב-7 באוקטובר יצר שבר אמון עמוק בין הציבור לצה"ל, והיה מבחן חסר תקדים ביחסים בין החברה הישראלית לצבא. אף שהציבור המשיך לבטא זיקה רגשית הדוקה כלפי צבא העם, הנהנה בקביעות מהדרגה הגבוהה ביותר של לגיטימציה ואהדה, יצר המחדל הקשה סדק עמוק באמון המקצועי בצה"ל. הכישלון המקצועי של מערכות המודיעין, ההגנה והפיקוד נתפס בתודעה הישראלית גם ככישלון ערכי. הצבא שהושקעו בו משאבים אדירים של שנות שירות, תקציבים ולגיטימציה, כשל במשימה הבסיסית ביותר שלו. אזרחי המדינה ישבו במשך שעות רבות במרחבים המוגנים והתחננו...

עם כניסתו לתפקיד הצהיר הרמטכ"ל אייל זמיר כי השבת אמון הציבור בצה"ל היא "משימה מחייבת". אלא שניתוח האסטרטגיה התקשורתית של צה"ל במבצע "עם כלביא" מעלה כי צה"ל והדרג המדיני פעלו להשיב את אמון הציבור בעליונות צה"ל באופן העלול להעצים גם את תחושות היתרון המוחלט והחסינות המדומה שבה היו שרויים הציבור, הדרג המדיני והדרג הצבאי טרם ה-7 באוקטובר 2023. במאמר זה ייבחנו האסטרטגיה התקשורתית שנקט צה"ל במשך המערכה מול איראן והשלכותיה האפשריות על אמון הציבור בו לאורך זמן, ויוצגו המלצות להתנהלות מיטבית...

מבצע "עם כלביא", שיצא לדרך על רקע מלחמה ממושכת ברצועת עזה, לווה קונצנזוס ציבורי ועלייה חדה במדדי האמון בצה"ל. עם זאת, ניתוח השיח הציבורי וסקרי דעת קהל שהתקיימו במהלך המבצע מלמדים כי הצלחה זו לא ביטלה מתחים חברתיים עמוקים, ובמקרים מסוימים אף החריפה אותם: הפער בין חיל האוויר לצבא היבשה התחדד והבליט גם את נרטיב "צה״ל של מעלה" ו-"צה״ל של מטה". יתר על כן, המבצע הביא להאדרה מחודשת של "צבא ההיי-טק" על פני "צבא הפרשים", חרף הקרבתם ושחיקתם של לוחמי יחידות מהשדה במשך יותר מ-600 ימים במלחמה...

מבצע ״עם כלביא״ אירע בזמן מאתגר בהיבט החוסן הלאומי הישראלי. השילוב בין מערכה ארוכה ומתמשכת במספר חזיתות ובין קיטוב חברתי ניכר, אשר התעצם עקב פוליטיזציה של היבטים ותופעות מסוימים של המלחמה המתמשכת, פגע במידה ניכרת בחוסן. בחינה של היבטים הידועים כמעצבי חוסן העידה על נסיגה משמעותית בחוסן הלאומי, בפרט בהיבטי אמון, סולידריות חברתית ואופטימיות ותקווה. בצד זה, בהיבט הרציפות התפקודית והשמירה על השגרה האזרחית נרשם שיפור משמעותי על רקע הסכם הפסקת האש עם לבנון והחזרה של רבים מהמפונים מיישובי הצפון לבתיהם. מבצע ״עם כלביא״ גרם שינוי במגמה זו:...

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי בהמשך לגל הסקר הראשון , נתוני הגל השני של הסקר[1], שבוע לאחר הסקר הקודם, מצביעים על יציבות כללית בתפיסות הציבור, לצד מספר מגמות ראויות לציון: אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: צה"ל: רמת האמון הגבוהה בצה"ל נותרה יציבה – 82 אחוזים מהציבור הביעו אמון רב או רב מאוד, לעומת 83 אחוזים בגל הקודם לפני שבוע, עם תחילת מבצע "עם כלביא". הממשלה: ניכרת המשכיות קלה במגמת העלייה באמון בממשלה מאז חידוש הלחימה – 32...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי תמצית הממצאים עם פתיחת המערכה נגד איראן נצפית עלייה בכלל מדדי האמון בגופים ביטחוניים ומדיניים גם יחד. מרבית הציבור תומך במתקפה נגד איראן וסבור כי ההחלטה לצאת אליה מבוססת בעיקר על שיקולים ביטחוניים. עם זאת, כ-70 אחוזים מן...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | אמון בגופים ובמוסדות עיקרי הממצאים: יציבות בשיעור המשיבים שהביעו אמון גבוה בצה"ל (75.5% בקרב כלל המדגם, 88% בקרב יהודים ו-26% בקרב ערבים) לצד המשך מגמת העלייה באמון...

בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך...

חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל. הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת. בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין...

לאחרונה דווח כי הממשלה והצבא מסמנים את ה-1 במארס 2025 כמועד חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם. אולם מדי יום נחשפים תושבי הצפון לדיווחים על אודות הפרות הדדיות של הסכם הפסקת האש, הן מצד ישראל והן מצד חיזבאללה, וכן חזרה של תושבי דרום לבנון לבתיהם – חלקם אף נושאים דגלי חזבאללה ואת תמונתו של נסראללה. מתח מרכזי נוסף נובע מכך שעבור תושבים רבים בעלי משפחות, התאריך בעייתי שכן אינם מעוניינים להעביר את ילדיהם מסגרת חינוכית באמצע השנה. גם הפסקת המענקים בתאריך היעד לחזרה ליישובים נתפסת בעיניהם כאיום. לתפיסתם, לא די בכך שהטיפול בהם נזנח במשך...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי   אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: נמשכת היציבות בשיעור המדווחים על אמון גבוה בצה"ל (74.5 אחוזים במדגם הישראלי המייצג, 85 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-34 אחוזים בקרב הציבור הערבי) ובדיווחי דובר צה"ל (61 אחוזים במדגם הישראלי המייצג, 71 אחוזים בקרב הציבור...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן לקריאת עיקרי הממצאים לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי להלן עיקרי הממצאים בתצורה גרפית:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל לחודש נובמבר נערך בין התאריכים 07-11.11.24 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 800 איש...