פרסומים
מזכר 183, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוקטובר 2018

מדינה אינה רק ישות משפטית וחוקית. בהתנהלותה היא גם נדרשת לעצב את ממדי הרוח ולכונן תכנים של זהות ערכית ותרבותית. לשירות המילואים, שהוא ממשק אקטיבי בין הצבא לאזרחי המדינה, היה תפקיד משמעותי בגיבוש החברה הישראלית. כאשר מספר המשרתים במילואים הולך ופוחת, ראוי להכיר בכך שהולך וקטן גם כוחו המלכד של המרכיב הזה בגיבוש לכידותה של החברה הישראלית. ראוי לתת על כך את הדעת. חוקרים כיגיל לוי וסטיוארט כהן, העוסקים בסוגיות של צבא־חברה, מצביעים על המגמה המתפתחת לקראת צבא שכיר מקצועי. יגיל לוי מסתייג מצבא מקצועי, אולם מתריע כי במגמה הקיימת המעבר לצבא מקצועי עלול להיות בלתי נמנע. סטיוארט כהן ממליץ על מעבר לצבא בגיוס התנדבותי מקצועי. ראוי לתת את הדעת למגמות המתפתחות האלה. כפי שהוצג במאמר הזה, הן אינן נטולות בעיות יסודיות והן אינן בחזקת כורח, אף שיש הטוענים כי הרכבת כבר יצאה מהתחנה. חשוב לבחון את המשמעויות של תהליך כזה על יתרונותיו ועל מגבלותיו ולנהל אותו באופן מושכל, על פי הצרכים ארוכי הטווח של מדינת ישראל ושל צה"ל. בכל הנוגע למאבק על עיצוב העתיד, בידי הנהגת המדינה והפיקוד הבכיר של צה"ל האחריות והיכולת לבחור ולעצב את המגמות הרצויות והנכונות. תהיה הדרך שתיבחר אשר תהיה, עתידו של מערך המילואים צפוי להיות אחד הגורמים המרכזיים שיעצבו את תפיסת הביטחון של צה"ל ואת בניין הכוח שלו וגם את דמותה החברתית, התרבותית והערכית של המדינה. בשעה זו של פרשת דרכים נדרשת בחירת הדרך בסוגיה החיונית הזאת.