פרסומים
בתוך: מזכר 148, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, ספטמבר 2015
במערכת הבחירות האחרונה בישראל זכתה סוגיית גיוס החרדים לצה"ל, תחת הכותרת של "השוויון בנטל", לתשומת לב רבה. לנושא זה השלכות ישירות על שירות הנשים בצה"ל, בשל הדרישות המועלות להפרדה בין החיילים החרדים לנשים במסגרת השירות הצבאי. למרות זאת, היבט זה של הנושא לא זכה כמעט לדיון ציבורי, ויתר על כן, כאשר הוקמה ועדת השרים לליבון נושא גיוס החרדים בראשות השר יעקב פרי בעקבות המחאה לא שולבה בו שרה אישה, אלא לאחר מחאה מצד ארגוני הנשים. מונתה השרה לימור לבנת לחברה בוועדה, שביוזמתה ובדחיפתה התקיים דיון בהיבט זה של הנושא במסגרת הוועדה, בהשתתפות תא"ל (מיל')גילה כליפי־אמיר, ששימשה בעקבות הדיון נכלל בסיכום בעבר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן), ואנוכי. הוועדה סעיף שלפיו ייעשה גיוס החרדים באופן שלא יפגע במעמדן של הנשים בצה"ל, ולהצעת החוק שנדונה בוועדה הפרלמנטרית בראשות חברת הכנסת איילת שקד הוכנסה הוראה בנושא. סעיף זה נכלל גם בנוסח הסופי של החוק, סעיף 26 ,הקובע כי: "לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של הוראה נוספת בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה". הנוגעת לשירות הנשים ואשר נכללה בהצעת החוק היא ההצעה להאריך את שירות הנשים ב־4 חודשים ל־28 חודשים, זאת במקביל לקיצור משך השירות של הגברים מ־36 ל־32 חודשים. הצעה זו קיימת גם בנוסח הסופי של החוק, אך יישומה נדחה למועד מאוחר יותר, כפי שיבואר בהמשך.