מדיניותו של אובמה כלפי אל-קאעידה, אפגניסטן ופקיסטן והשלכותיה על המזרח התיכון ועל ישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מדיניותו של אובמה כלפי אל-קאעידה, אפגניסטן ופקיסטן והשלכותיה על המזרח התיכון ועל ישראל

מדיניותו של אובמה כלפי אל-קאעידה, אפגניסטן ופקיסטן והשלכותיה על המזרח התיכון ועל ישראל

מבט על, גיליון 142, 23 בנובמבר 2009.

English
ברוס ריידל
סוגיית הביטחון הלאומי הקשה והמאתגרת ביותר הניצבת בפני הנשיא ברק אובמה היא עצירת מגמת ההידרדרות באפגניסטן ובפקיסטן. המלחמה באפגניסטן צפויה לעצב את מדיניות החוץ של אובמה ולגזול את מרב זמנו הנשיאותי ואת האנרגיה הפוליטית שלו. מה שניצב על כף המאזניים חשוב מאוד עבור הנשיא אובמה: עתיד נאט"ו, הסכנה של מתקפה נוספת בסגנון ה-11 בספטמבר, הסכנה של מלחמה גרעינית בדרום אסיה ומחיר התמיכה והצלחה במלחמה שהולכת ומאבדת מהפופולארית שלה.

סוגיית הביטחון הלאומי הקשה והמאתגרת ביותר הניצבת בפני הנשיא ברק אובמה היא עצירת מגמת ההידרדרות באפגניסטן ובפקיסטן. המלחמה באפגניסטן צפויה לעצב את מדיניות החוץ של אובמה ולגזול את מרב זמנו הנשיאותי ואת האנרגיה הפוליטית שלו. מה שניצב על כף המאזניים חשוב מאוד עבור הנשיא אובמה: עתיד נאט"ו, הסכנה של מתקפה נוספת בסגנון ה-11 בספטמבר, הסכנה של מלחמה גרעינית בדרום אסיה ומחיר התמיכה והצלחה במלחמה שהולכת ומאבדת מהפופולארית שלה.

הנשיא "ירש אסון"; המצב באפגניסטאן הולך ומחמיר. אוסאמה בן-לאדן ואל-קאעידה מצאו באזורי הגבול שבין שתי מדינות אלה אזור מקלט הולך ומתרחב. אל-קאעידה עודנו מהווה איום חמור ישיר ועקיף על ארצות הברית. הארגון ביסס יחסי עבודה הדוקים עם הטאליבאן האפגני והפקיסטני ועם ארגוני טרור כמו לשקאר-א- טייבה שביצע את ההתקפות במומבאי לפני שנה.

באפגניסטן, הטליבאן ואל-קאעדה זכו בתנופה אסטרטגית אחרי שנים של הזנחה אמריקנית והם מנצחים במלחמה. כ-140 מחוזות מתוך 364 נמצאים בשליטת הטליבאן. הטליבאן בראשותו של מולה עומר התאושש באופן מרשים ממצב של חורבן ממשי שבו היה נתון ב-2002, וזאת הודות להתמקדות ארצות הברית במלחמה בעיראק. הבחירות הבעייתיות לנשיאות באפגניסטן, שהתקיימו זה לא מכבר, גרמו לכרסום באמון בבן הברית האפגני , הנשיא חמיד קרזאי, בקרב אפגנים, בקרב בנות הברית בנאט"ו וכן בעם האמריקני.

פקיסטן היא הפרס האסטרטגי אך גם המדינה המסוכנת ביותר בעולם כיום. היא מחזיקה בארסנל הגרעיני הגדל במהירות , שולטת בה ממשלה אזרחית חלשה ומתקיימים בה יחסים מורכבים עם סינדיקט הטרור שמתנהל בתוך גבולותיה. ממשלתו של אסיף זרדרי אינה צפויה להאריך ימים, ומחליפו הצפוי, נאווז שריף, כבר נכשל פעמיים כראש ממשלה. סוכן הכוח האמיתי, הצבא ושירות המודיעין שלו, ה- ISI, עודם מקובעים באיום ההודי.

האלימות הפוליטית בפקיסטן, שרובה גולשת מאפגניסטן, היא הקשה ביותר בתולדות המדינה. התרחיש הגרוע ביותר – הפיכה ג'יהדיסטית – ישנה מן היסוד את כללי המשחק במערכת הבינלאומית ויציב איום ישיר על ישראל בדמות מדינת טרור בחסות סונית בעלת הרתעה גרעינית גדולה בהרבה מזו של אירן. תרחיש זה אינו מיידי או בלתי נמנע, אך הוא בבחינת אפשרות גוברת.

הגישה של אובמה מתייחסת לשתיים – פקיסטאן ואפגניסטאן – כסוגיות קשורות זו בזו. היא מנסה לייצב את המצב הן על ידי שיבוש והן על ידי פירוק המקלט של אל-קאעידה וסינדיקט הטרור הרחב יותר. הסיוע לפקיסטאן כבר שולש, ההתקפות האוויריות בהנחיית סוכנות הביון המרכזית ה-CIA הואצו ומאמצי הדיפלומטיה הורחבו להכללת בעלות אינטרסים מרכזיות נוספות כמו סין, הודו, מדינות המפרץ, רוסיה והאיחוד האירופי.

ארצות הברית חותרת להקים באפגניסטן צבא ומשטרה שיאפשרו את בלימת הטליבאן באמצעות כוחות הסיוע הבינלאומיים של נאט"ו (ISAF) וכן הם יאפשרו להשאיר מאחור אפגניסטן, שאינה מהווה בסיס לטרור. ארצות הברית מבקשת לשכנע את פקיסטן הוא שהגולם הג'יהאדיסטי שקם על יוצרו, שהאיום הקיומי לעתידה ושעליה לנקוט צעדים להביסו.

בימים אלה יכריע הנשיא אובמה על סדר גודל הכוחות שיישלח לאפגניסטן. הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית (CENTCOM) מבקש תוספת הנעה בין 30,000- 40,000 חיילים. המפלגה הדמוקרטית של הנשיא והקבינט שלו חלוקים בדעותיהם כיצד להיענות לבקשה והסקרים מצביעים על כרסום בתמיכה במלחמה.

המלחמה באפגניסטן וגלישתה לפקיסטן תגזול באופן בלתי נמנע יותר ויותר מזמנו של הנשיא ומההון הפוליטי שלו. בצדק הכריע אובמה נגד נסיגה, וללא קשר להיקף הכוחות שיחליט לשלוח לאפגניסטן, הוא ייאלץ "לשווק" את המלחמה בבית פנימה ביודעו כי מלחמות מכלות כהונות נשיאותיות. סדרי העדיפויות האחרים של ארצות הברית, לרבות איראן והשלום במזרח התיכון ייאלצו להתחרות על תשומת לב הממשל ועל המשאבים שהוא מקצה.

אויבים של ארצות הברית עשויים לראות במלחמה של אובמה נקודת תורפה וחולשה אפשרית. אם איראן תגיע להכרה כי המתח עם וושינגטון עולה היא עלולה ל"תחוב את אפה" באפגניסטן הבעייתית, ויכולתה לגרום נזק במערב אפגניסטן היא רבה.

עבור ישראלים, הבנת האינטרסים בדרום אסיה חשובה מאין כמותה להבנת הנשיאות של אובמה. לעת עתה ישראל איננה משתתפת ישירה, אך אירועים באפגניסטן ובפקיסטן יעצבו את הבית הלבן ואת האזור כולו.ברוס ריידל הוא עמית בכיר במרכז סבן לחקר המזרח התיכון במכון ברוקינס. הוא שירת 30 שנה בסוכנות הביון המרכזית ה- CIA, לרבות בתל-אביב, ושימש יועץ לארבעה נשיאים בבית הלבן. הוא מחבר הספר "החיפוש אחר אל-קאעידה: המנהיגות, האידיאולוגיה והעתיד שלו", ומחבר- שותף של "איזה נתיב לפרס: אפשרויות לאסטרטגיה אמריקנית חדשה כלפי איראן".

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאפגניסטןיחסי ישראל-ארצות הבריתפקיסטן
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון והשירות של קבוצת "ידיעות אחרונות" וה-INSS
15 ביולי, 2025
15:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Oriane Zerah/ABACAPRESS.COM
הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן - שנה אחרי
ביקורת רבה נשמעה על הנסיגה של הכוחות האמריקאים מהמדינה האסיאתית המשוסעת. יש שטענו כי לאחריה הטרור העולמי יתחזק, והיו שסברו שמעמדה של ארה"ב כמובילת העולם החופשי ייפגע באופן משמעותי. בחלוף שנה ניתן לקבוע כי לא רק שהחששות הופרכו ברובם – היתרונות שבנסיגה עולים על החסרונות שבה
30/08/22
הזירה האזורית: חיכוך ומחנאות לצד דטנט ושיתופי פעולה
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים של חרם הסתיים הסכסוך בין קטר לבין איחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין ומצרים; ירדן מקיימת דיאלוג עם איראן ועם בשאר אל־אסד נשיא סוריה, ואילו טורקיה מגלה עניין בשיפור יחסיה עם איחוד האמירויות, מצרים, ערב הסעודית וישראל. זאת ועוד, איחוד האמירויות ובחריין פעלו לפיתוח קשריהן הפומביים עם ישראל במסגרת 'הסכמי אברהם', ומצרים הניעה ביוזמתה תהליך להידוק היחסים הכלכליים עם ישראל, וכן פועלת עם ירדן לפתרון משבר האנרגיה בלבנון. על ישראל לעמוד על המשמעויות של הדיאלוגים האזוריים, לנצל את הפתיחות האזורית המסתמנת כדי להרחיב את הקשרים שהתפתחו במסגרת הסכמי אברהם ולפעול ליצירת קשרים נוספים.
24/01/22
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.