הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא''א): ספק האשליות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא''א): ספק האשליות

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא''א): ספק האשליות

מבט על, גיליון 25, 19 ביולי 2007

English
אפרים אסכולאי

מפלס האופטימיות באשר לסיכויים לפתור בדרכי שלום את המשבר בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית עלה במעט בעקבות שני אירועים אשר התרחשו בראשית חודש יולי: הודעתו של מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנושא התוכנית להעשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות וההרגשה כי איראן, בדיוניה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ועם האירופים, אכן עשתה וויתורים משמעותיים בשאלת הפיקוח של סבא"א. כדי לחזק את הרושם כי העניינים משתפרים, סבא"א פרסמה ברבים כמה וכמה אשליות.


מפלס האופטימיות באשר לסיכויים לפתור בדרכי שלום את המשבר בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית עלה במעט בעקבות שני אירועים אשר התרחשו בראשית חודש יולי: הודעתו של מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנושא התוכנית להעשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות וההרגשה כי איראן, בדיוניה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ועם האירופים, אכן עשתה וויתורים משמעותיים בשאלת הפיקוח של סבא"א. כדי לחזק את הרושם כי העניינים משתפרים, סבא"א פרסמה ברבים כמה וכמה אשליות.

הראשונה שבהן הייתה ההודעה לעיתונות ב-9 ביולי מפיו של מנכ"ל הסוכנות דר' מוחמד אל ברדעי, שבה טען: " באשר לתוכנית העשרת האורניום של איראן, הפקחים שלנו היו שם בשבוע שעבר וראו האטה בתהליך התקנת הצנטריפוגות החדשות במקום. זה דבר שעליו אני שב ומברך... " למעשה, הדבר היחיד שאפשר להבין מהודעה זו הוא שאף כי שיעור ההתקדמות הואט קצת יותר מן המצופה, איראן מתמידה במאמציה המתמשכים לבנות צנטריפוגות ולהזינן בחומר להעשרה. אלה עשויות להיות חדשות טובות, אולם אך ורק עבור מי שמחפשים נואשות אחר כל העשוי להתפרש כחדשות טובות.

בחלק אחר של הודעתו לעיתונות טען אלברדעי: " ביקורנו הבא [באיראן] עשוי להיות חשוב ביותר מבחינה זו, כיוון שאם ניווכח במאמצים כנים מצידה של איראן לפעול לפתרון סוגיות שטרם באו על פתרונן, אם נראה, כך אני מקווה, כי איראן מקפיאה את רמת ההעשרה של הצנטריפוגות שהיא בונה, בטוחני, כי הדבר ישפיע, כפי שאמרתי, על פעולתם של הצדדים להיכנס למשא ומתן."

פיסקה זו מזינה שלוש אשליות אחרות. האחת קשורה ל"סוגיות שטרם באו על פתרונן", אשר זכו להתייחסות חוזרת ונשנית בדיווחיו של ראש הסוכנות למועצת הנגידים של סבא"א. סוגיות אלה כוללות, בין היתר, מחקר ופיתוח בנושא צנטריפוגות מתקדמות מדגם P-2, יציקה ועיבוד מכני של חצאי-כדור של אורניום ( שניתן ליישמם בנשק גרעיני), ניסויים בפלוטוניום, חלקיקים של אורניום מועשר שנמצאו, כנראה, במתקנים צבאיים, וכיוצא בזה. אלברדעי סבור, כנראה, כי אם סוגיות אלה תבואנה על פתרונן באופן משביע רצון, הרי שתושג התקדמות רבה. אולם הוא אינו מכיר בעובדה, כי גם אם כל הסוגיות אכן תבואנה על פתרונן, לא יהיה בכך כדי לעצור את תוכניתה של איראן או להרגיע את החרדות כי איראן מפתחת נשק גרעיני.

התקווה כי איראן תקפיא את מספר צנטריפוגות ההעשרה שהיא בונה, היא עוד אשליה. לאור ההצהרות האיראניות הרשמיות המנוגדות לכך, אין בהחלט כל בסיס לתקווה זו.

הודעתו של אלברדעי מטפחת את האשליה כי אם, בכל זאת, תיושם הקפאה שכזו, הדבר עשוי להוביל, באופן כלשהו, לסיומה של תוכנית ההעשרה. גם זו מטעה. הקפאת מספר צנטריפוגות ההעשרה כל עוד שמניחים להם להמשיך בתהליך ההעשרה הממשי, עשוי להביא להאטה בשיעור ההפקה של אורניום מועשר, אולם דבר זה כשלעצמו לא יביא לביטולה של התוצאה הסופית. הסיבה היחידה לטעון אחרת היא תמיכה בהודעתו של דר' אלברדעי, כי אין תועלת באיסור על איראן להמשיך בהעשרה, תוך שימוש במספר המצומצם של צנטריפוגות ההעשרה שלה.
לבסוף, מאז ההתנעה הרשמית, במחצית שנות ה-90, של הפרוטוקול הנוסף, סבא"א ממשיכה ומטפחת בהתמדה את האשליה החמורה כי יישום הפרוטוקול עשוי לספק אישור להיעדרם של חומרים גרעיניים ופעילויות שלא הוצהר עליהם. הדוגמה האחרונה לכך היא הדו"ח של מנכ"ל הסוכנות למועצת הנגידים מ-23 במאי 2007, בו הוא כתב: "כפי שהוזכר לעיל, הסוכנות לא תהיה מסוגלת לשחזר את ההיסטוריה של תוכנית הגרעין האיראנית במלואה ולספק אישור בדבר העדרם של חומרים גרעיניים ופעולות באיראן, אשר לא הוצהר עליהם או בדבר אופייה שוחר השלום של התוכנית, אלא אם איראן תתייחס לסוגיות אשר לא טופלו מזה זמן רב ותיישם את הפרוטוקול הנוסף, ואת אמצעי השקיפות הנדרשים."

הפרוטוקול הנוסף ו"אמצעי השקיפות הנדרשים" הנם, ללא ספק, כלים חשובים, אולם אין ביכולתם לספק אישור להעדר דבר כלשהו, במיוחד במדינה גדולה כמו איראן, בעלת היסטוריה של הסתרה, מרמה ושקר כמעט בכל דבר הקשור לתוכנית הגרעין שלה. מי אשר יעז להצהיר באופן חד-משמעי כי כוונותיה של איראן מיועדות לצורכי שלום בלבד? וגם אם אפשר היה לטעון זאת ביחס לשלטון אחד באיראן, מי יערוב כי השלטון שיבוא בעתיד לא ישתמש במאגר של אורניום בהעשרה נמוכה לשם ייצור מהיר של אורניום המועשר לרמה צבאית עם ההיסטוריה הארוכה של עוינות מצד איראן כלפי ארה"ב וישראל, וההצהרות הארסיות מפי מנהיגים איראנים, נטל ההוכחה כי כוונותיה של איראן הן לשלום הוא כבד מאד.

עם זאת, קיימת סוגיה אחרת, המתווספת לתמימותם של אלה המוכנים לתמוך באשליות, אותן מזינים סבא"א ומקצת העיתונות העולמית. סוגיה זו היא חוסר הנכונות הבסיסית של מדינות מסוימות להתעמת חזיתית עם איראן ולדרוש ממנה להפסיק ולפרק את תוכנית ההעשרה הגרעינית שלה כצעד ראשון לקראת נטישה מוחלטת של כל שאיפותיה הגרעיניות הצבאיות או כוונותיה לבנות את הפוטנציאל לתוכנית גרעינית צבאית. קרוב לוודאי כי אחדות מן המדינות האלה החליטו, על בסיס עלות- תועלת, כי מוטב להן להבטיח נגישות למקורות אנרגיה, אפילו תשיג איראן נשק גרעיני, העלול לסכן את מלאי האנרגיה שלהן, מאשר למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.

מדינות אחרות פשוט אדישות למתרחש. למעשה, רק מספר מועט של מדינות דואגות מאד, אולם נבצר מהן לגייס את הקהילייה הבינלאומית כדי להפעיל את הלחץ הנדרש על איראן.
מציאות זו מתגלה בלוחות הזמנים הבינלאומיים המתייחסים לכל דין ודברים עם איראן. במקום להחליט מראש על סנקציות ואזהרות אשר תוטלנה אם וכאשר איראן לא תעמוד בתאריכי יעד שנקבעו על ידי מועצת הביטחון, תאריכי היעד משתנים חדשות לבקרים, ההתייעצויות מתחילות לאיטן, וכל רמז של פשרה משמש כדי לדחות את ההחלטה הבאה בנושא הסנקציות.

בינתיים, התוכנית האיראנית להעשרת אורניום ממשיכה להתקדם. כאשר איראן תגיע אל מטרתה, בסיוע חוסר הרצון הבינלאומי להתעמת עמה, אלה התומכים בנקיטת אמצעים פעילים יותר כדי למנוע את התוצאות, יאשימו את סבא"א על חלקה בכישלון החרוץ. ולאלה, אשר תרמו באופן סביל לתוצאה הזו, לא יהיה את מי להאשים, מלבד את עצמם.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock (modified by INSS)
מלחמת ישראל-איראן - תם ולא נשלם
בתום 12 ימי לחימה, שהיוו את שיא העימות הנמשך זה עשורים בין ירושלים וטהראן, כיצד על ישראל להיערך לבאות?
24/06/25
הערכת ביניים לפעולות ישראל נגד תכנית הגרעין האיראנית (19 ביוני 2025)
19/06/25
Majid Asgaripour/WANA via REUTERS
המערכה מול איראן: תמונת מצב, דילמות ומשמעויות
איראן מתקרבת לצומת הכרעה בנוגע להמשך הלחימה מול ישראל: מהן הדילמות העומדות בפניה – ולמה צריכה להיערך ישראל?
16/06/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.