פרסומים

תוצאות מלחמת ששת הימים שינו מהותית את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. ערב המלחמה הייתה ישראל דמוקרטיה קטנה הדוגלת בערכים סוציאליסטיים. המשק הישראלי היה נתון במיתון כלכלי בעקבות גישה אידיאולוגית של המנהיגות הסוציאליסטית, שהקשתה להתאים אותו לצמיחה מהירה של הסקטור הפרטי. המדינה זוהתה כחלק מהעולם המערבי, והמדינות הערביות שהקיפו אותה היו עוינות לה ולא השלימו עם קיומה כמדינה יהודית בלב המרחב הערבי־מוסלמי. ישראל התאפיינה בצביון חילוני, אך כיבדה את הזרמים הדתיים בתוכה.

המלחמה פרצה ב־ 5 ביוני 1967 בבוקר, לאחר תהליך הידרדרות הדרגתי בשלוש גזרות: בגבול הסורי, שם נותרו סוגיות טריטוריאליות בלתי פתורות מאז 1948, ולצדן מאבק על מקורות המים. אלה יצרו יחד מתיחות שאיימה להתפקע; בגדה המערבית שבגבול עם ממלכת ירדן גברו החיכוכים עם גורמים פלסטיניים, ששיאם היה בפעולת צה"ל בסמוע בנובמבר 1966; בזירה הדרומית חלה הסלמה ביוזמת מצרים, שנשיאה ומי שנחשב למנהיג העולם הערבי דאז, גמאל עבד אל־נאצר, איים לסגור את מצרי טיראן. ההידרדרות המדינית־ביטחונית המהירה התפתחה למעשה ללא כוונה מוקדמת, אך הובילה את הציבור והמנהיגות בישראל לתחושה מחודשת של איום קיומי.

הצלחת המכה האווירית המקדימה של חיל האוויר הישראלי על מצרים במבצע "מוקד" סימנה תחילתה של שרשרת הצלחות צבאיות חסרות תקדים בדרך להשלמת ניצחון מכריע בשלוש זירות במקביל, וזאת תוך שישה ימי לחימה בלבד. בסיום המלחמה שילשה מדינת ישראל את שטחה, אחזה בכול השטחים מנהר הירדן לים התיכון, וכן ברמת הגולן ובחצי־האי סיני. המלחמה הזניקה את ישראל לראש סדר העניינים העולמי, והיא הוגדרה בעקבותיה כמעצמה צבאית אזורית. מדמוקרטיה קטנה הנאבקת על קיומה וחירותה, הפכה ישראל ל"גוליית" אזורי.

עם זאת הניצחון במלחמת ששת הימים הביא לתחושת עליונות צבאית, לקיבעון מחשבתי ולהערכת חסר את היכולות הצבאיות של אויבי ישראל. זו הסיבה העיקרית להפתעה של מלחמת יום הכיפורים, קצת יותר משש שנים לאחר הניצחון הגדול ב־ 1967 . לצד השינוי האסטרטגי הצבאי כתוצאה ממלחמת ששת הימים, חוותה ישראל תמורה משמעותית ברובד אחר, כשהפכה למדינה כובשת ולשולטת על אוכלוסייה פלסטינית. רק הסכם אוסלו ב' וההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון בשנת 2005 העבירו את השליטה על יותר מ־ 95 אחוזים מהאוכלוסייה הפלסטינית לידי הרשות הפלסטינית (למרות ששגרת החיים של רוב הפלסטינים בשטחים עדיין מושפעת מהשליטה הישראלית).

ברבות השנים נכתבו מאמרים וספרים רבים על הצלחתה הצבאית של מדינת ישראל הצעירה במלחמת ששת הימים. רבים מהם דנים במצבה ערב המלחמה ובאירועים שהובילו לפריצתה. חלקם עוסקים בתוצאות המלחמה ובנרטיבים שהשתרשו בחברה הישראלית והבינלאומית כתוצאה ממנה. ייחודו של מאמר זה הוא בניסיונו לשער היכן הייתה מדינת ישראל היום, ובמיוחד מה היה עשוי להיות מצבה האסטרטגי, לולא התרחשה מלחמת ששת הימים. מאחר ועד היום לא מצא המדע דרך לבחון "מה היה אילו", מאמר זה הוא תרגיל מחשבתי, המתמקד בבחינת שלושה מעצבים אסטרטגיים מרכזיים בחמישים השנים האחרונות: מערכת היחסים של מדינת ישראל עם הפלסטינים, הסכם השלום בין ישראל למצרים והסכם השלום הישראלי־ירדני.