סילוק אבו בכר אל-בגדאדי מהזירה – זעזוע בעירבון מוגבל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על סילוק אבו בכר אל-בגדאדי מהזירה – זעזוע בעירבון מוגבל

סילוק אבו בכר אל-בגדאדי מהזירה – זעזוע בעירבון מוגבל

מבט על, גיליון 1220, 30 באוקטובר 2019

English
יורם שוייצר
צעירים עיראקים צופים בשידור בעקבות מותו של אבו בכר אל-בגדאדי. נג'ף, 27 באוקטובר 2019

מותו אבו בכר אל-בגדאדי הוא הישג מודיעיני, מבצעי ומורלי חשוב לארצות הברית, וכן לשותפיה למערכה הממושכת של הקואליציה הבינלאומית נגד איומי הטרור הגלובאלי. עם זאת, משמעותו המעשית קטנה ממשמעותו הסמלית. האתגר המרכזי העומד בפני דאע"ש משמעותי הרבה יותר משאלת הסתלקותו של מנהיגו, כאשר הוא בעיצומו של מאבק שמנהל על דרכי הישרדותו, התנהלותו, היערכותו לעתיד וביצור מעמדו והשפעתו בזרם הג'יהאד העולמי. מכאן שסילוקו של אל-בגדאדי מהזירה, חשוב ודרמטי ככל שהוא מוצג, רחוק מלבשר את קיצו של דאע"ש או להפחית במידה ניכרת את הסיכונים הגלומים בארגון עקב היכולת המיוחסת לו להתאושש ולבצע פיגועי טרור וגרילה בלבנט ומעבר לו.


מותו של הח'ליף אבו בכר אל-בגדאדי, בפעולת קומנדו שערכו ב-26 באוקטובר כוחות מיוחדים של ארצות הברית במקום מחבואו בכפר ברישא שבמחוז אדליב בסוריה, הוא הישג מודיעיני, מבצעי ומורלי חשוב לארצות הברית, וכן לשותפיה למערכה הממושכת של הקואליציה הבינלאומית נגד איומי הטרור הגלובאלי. עם זאת, משמעותו המעשית קטנה ממשמעותו הסמלית. סילוקו של אל-בגדאדי, כמנהיג בעל סמכות דתית בעיקרה, מהנהגת "מחנה" 'המדינה האסלאמית', מאתגרת במיוחד משום שארגון דאע"ש מצוי בחודשים האחרונים במאבק על הישרדותו הפיזית, על שימור וחיזוק מעמדו כארגון הדומיננטי בזרם הסלפיה-ג'האדיה העולמי מול מתחריו, אל-קאעדה ובעלי בריתו, ולנוכח היערכותו להמשך ואף להגברת פעילותו המקומית, האזורית והגלובאלית.

בשיאה של 'המדינה האסלאמית', כיבושיה ('תמכין') והצלחותיה גיבו את שאיפותיו ויומרתו של אל-בגדאדי לזרוע תקווה בלב מאמיניו ותומכיו, כי יצליח לממש את הבטחותיו להקים 'ח'ליפות אסלאמית'. אך התבוסה הצבאית שספגה 'המדינה האסלאמית', הובילה לשלילת שליטתה בטריטוריה נרחבת בסוריה ובעיראק, והמציאות המרה בפניה ניצב אילצה אותו להמיר את הבטחותיו להישגים מידיים. בשני נאומיו האחרונים הוא קרא לתומכיו להחזיק מעמד, להתמיד בג'האד ולהפגין את נאמנותם לדרך האל. בקלטת הווידאו ששודרה באפריל האחרון כבר היה ניכר כי עומעם זוהרו של הח'ליף כמנהיג הדתי בעל הסמכות העליונה והוא אף לא הותיר רושם של מנהיג צבאי בולט במיוחד, שיתקשו בארגון למצוא לו תחליף.

תשובה לשאלת היורש של בגדאדי, שנדונה בתקשורת בהרחבה בימים אלה, היא בעיקרה החלטה של צמרת הארגון ששרדה האם לשוב ולמנות עוד ח'ליף, או להסתפק במינוי מנהיג 'רגיל'. חשיבות החלטה כזו נובעת מהמשמעות הכבדה שנודעה להחלטתו מעוררת המחלוקת של אבו בכר אל-בגדאדי להכתרתו כח'ליף. החלטה זו יצרה מחלוקת עזה בקרב אנשי דת מובילים בעולם הסלפיה-ג'האדיה והובילה לקרע ולפילוג עמוק בין תומכיה למתנגדיה. אם הנהגת דאע"ש תמנה מנהיג חדש, תוך פיצול בין תפקיד המנהיג הצבאי לבין תפקיד המנהיג הדתי, בלי להידרש שוב לשאלת מינוי ח'ליף, הוא או הם יוכלו להיכנס לנעליו של הח'ליף המנוח ללא זעזוע ניכר. יוזכר כי מנהיגים קודמים של 'המדינה האסלאמית' בגלגוליה השונים שחוסלו גם הם ללא זעזועים ניכרים. כך, כאשר חוסל בעיראק בשנת 2006, אבו מצעב אל-זרקאווי, מנהיג "אל-קאעדה בעיראק", מונה במקומו אבו איוב אל-מצרי, ובגלגולה השני תחת השם "המדינה האסלאמית בעיראק", בפיקודו של אבו עומאר אל-בגדאדי (אינו קרוב של אבו בכר) חוסלו האחרונים בשנת 2010 והוחלפו על ידי אבו בכר אל-בגדאדי. כך צפוי להתרחש גם עתה.

ולכן, האתגר המרכזי העומד בפני דאע"ש משמעותי הרבה יותר משאלת הסתלקותו של מנהיגו, אפילו כשמדובר בח'ליף. התפתחות זו אירעה בעיצומו של מאבק שמנהל ארגון דאע"ש על דרכי הישרדותו, התנהלותו, היערכותו לעתיד וביצור מעמדו והשפעתו בזרם הג'יהאד העולמי. כאן משתלבת גם שאלת אופי הקשר בין דאע"ש בלבנט עם שותפיו בעולם. אלה העניקו שבועת אמונים (בייעה) לאל-בגדאדי עצמו.

ראוי להדגיש כי דאע"ש ממשיך ומבצע פעילות טרור וגרילה בסוריה ובעיראק מדי שבוע. למרות שחלה ירידה בהיקף פעילותו לעומת השנים הקודמות, לוחמיו מונים על פי דוח של הפנטגון מיולי 2019 18-14 אלף לוחמים. לאלה ניתן לצרף את פוטנציאל ההתעצמות בכוח אדם לוחם מקרב עצורי דאע"ש במחנות המעצר שהנשלטים בידי הכורדים בצפון ובמזרח סוריה. לאחרונה כבר דווח על אודות הימלטותם של מאות לוחמים ממחנות המעצר שנשלטו על ידי הכורדים, אשר נאלצו לנטוש אותם כדי להילחם על חייהם בעקבות החלטת הנשיא דונלד טראמפ להסיג לאלתר את הכוחות האמריקאים מצפון סוריה.

שותפיו של דאע"ש ברחבי העולם, באפגניסטן, באפריקה, בדרום-מזרח אסיה ובקווקז ממשיכים בפעילות הטרור תחת המטריה הסמלית של "מחנה" 'המדינה האסלאמית'. מידת השליטה של 'המדינה האסלאמית' בהם והתיאום בינה לבינם לא היו ברורים גם בעבר, ויש לראות לאן יתפתחו קשריהם בעתיד. עם זאת, נראה כי המשך פעילות הטרור מצדם של גורמים אלה בשם רעיונות 'הסלפיה-ג'האדיה', בין אם בשם הקוד 'המדינה האסלאמית'/דאע"ש או בנפרד, או אף בשמו של מחנה אל-קאעדה, תמשיך להיות איום אזורי וגלובאלי.

שאלה נוספת נוגעת לאפשרות של איחוד בין אל-קאעדה לבין דאע"ש (על שלל שותפיהם). הסתלקותו של אבו בכר אל-בגדאדי היא תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לאיחוד כזה. האיבה בין המנהיגים אל-בגדאדי וא-זוואהירי, כמו גם הטינה בין תומכיהם, חרגו מהממד האישי והארגוני בתחרות על ההגמוניה בקרב נאמני זרם הסלפיה-ג'האדיה. היריבות ביניהם התעלתה גם מעל הוויכוח על אודות האסטרטגיה ועל הדרך 'הנכונה' מבחינה הלכתית להגשים את החזון המשותף - להשיב את עטרת האסלאם למקומה הראוי. ולכן, למרות הסתלקות אל-בגדאדי, ומנגד הפייסנות הניכרת של איימן א-זוואהירי, הקורא תמיד לאחדות השורות של האומה האסלאמית, נראה כי פיוס בין המחנות אינו עומד על הפרק בתקופה הקרובה. יתר על כן, לא נראה כעת כי זרם הסלפיה-ג'האדיה עומד בפני מצב חירום, למשל התקפה רחבת היקף של קואליציה בינלאומית נגדו.

לסיכום, סילוקו של אבו בכר אל-בגדאדי מהזירה, חשוב ודרמטי ככל שהוא מוצג, רחוק מלבשר את קיצו של דאע"ש או להפחית במידה ניכרת את הסיכונים הגלומים בארגון עקב היכולת המיוחסת לו להתאושש ולבצע פיגועי טרור וגרילה בלבנט ומעבר לו. דאע"ש ושותפיו ברחבי העולם ימשיכו לבצע פעילות כזו, כפי שעשו עד כה, טרם חיסול הח'ליף. לשאלת פיגועי הנקם הצפויים - גם אם יוצהרו כמוקדשים לזכרו, הם יהיו בעיקר תוצאה של יכולת מבצעית של מבצעיהם, ובה בעת ישקפו את מגבלות היכולת של שירותי הביטחון לסכלם מבעוד מועד.

עבור ישראל אין משמעות רבה מדי לחיסולו של אבו בכר אל-בגדאדי. למרות שהאיום הנשקף לישראל מדאע"ש בתחומה ובגבולותיה נמוך יחסית ולכן רחוק מראש סדר העדיפויות שלה, ראוי שיושקע מצדה מאמץ מודיעיני ואיסופי לקראת אפשרות שהמצב ישתנה, בעיקר בהקשר הזירה הבינלאומית. שם עלולים יעדים המזוהים עם ישראל להיפגע בידי דאע"ש ושותפיו ברחבי העולם. לצד זאת, יתרונה היחסי של ישראל ביכולות מודיעיניות ומבצעיות, הנובע מקרבתה הגיאוגרפית לליבת הארגון, ואשר בזכותו סייעה ישראל בעבר לסכל פיגועים רבים נגד בעלות בריתה ושותפותיה למאבק בטרור הגלובאלי, מחייב אותה להמשיך בכך. המידע צפוי להיות מבוקש גם בעתיד.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמדינה האסלאמיתטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22
REUTERS/Goran Tomasevic
פיגועי התאבדות ברחבי העולם בשנת 2020
הדוח השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מגמת הירידה בפיגועי ההתאבדות, וכן במספר הנפגעים – נמשכת. כך, העשור המדמם שבו נגבו חייהם של 31 אלף איש מסתיים ברגיעה יחסית - אך האם המגמה תימשך גם בעשור השלישי של המאה הנוכחית?
12/01/21

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.